משנה פסחים פרק ה׳ משנה ז׳

מסכת פסחים, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

יָצְתָה כַת רִאשׁוֹנָה וְנִכְנְסָה כַת שְׁנִיָּה. יָצְתָה שְׁנִיָּה, נִכְנְסָה שְׁלִישִׁית. כְּמַעֲשֵׂה הָרִאשׁוֹנָה כָּךְ מַעֲשֵׂה הַשְּׁנִיָּה וְהַשְּׁלִישִׁית. קָרְאוּ אֶת הַהַלֵּל. אִם גָּמְרוּ שָׁנוּ, וְאִם שָׁנוּ שִׁלְּשׁוּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁלְּשׁוּ מִימֵיהֶם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִימֵיהֶם שֶׁל כַּת שְׁלִישִׁית לֹא הִגִּיעַ לְאָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה', מִפְּנֵי שֶׁעַמָּהּ מֻעָטִין:

ר׳ עובדיה מברטנורא

קראו את ההלל. כל השלש כתות:

אם גמרו שנו. כשהיו מתחילים לשחוט היו מתחילים לקרות, ואם רבו הפסחים ומשך זמן שחיטתן עד שגמרו ועדיין רבים לשחוט, חוזרים וקורין שניה. ואם קראו שניה ועדיין לא גמרו שחיטת הפסחים של אותו הכת, חוזרין וקורין שלישית. וכן כת שניה ושלישית:

אע״פ שמעולם לא שלשו. שהכהנים היו רבים וזריזין:

לא הגיעו לאהבתי. אפילו פעם ראשונה:

עוד מפרשים על משנה פסחים פרק ה׳ משנה ז׳

פירוש המשניות לרמב״ם

יצתה כת ראשונה נכנסה כת שניה כו': זה מבואר:

תוספות יום טוב

קראו את ההלל. טעמא כדאיתא בפרק בתרא בגמרא דף קי"ז נביאים שביניהם תקנו להן לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן [לישנא מעליא נקט] ולכשנגאלים אומרים אותו על גאולתן [כלומר לכשנגאלים]:

אעפ"י שלא שלשו. לא גמרו פעם שלישית כפירש"י בפרק בתרא דסוכה. כמו שאעתיקהו בס"ד שם במ"ו [צ"ל ה']:

תפארת ישראל – יכין

קראו את ההלל הלויים שררו ההלל בשעת הקרבת הפסח של כל כת, והקהל עונין ראשי פרקים:

אם גמרו שנו חזרו וקראו הלל, דכשהיו פסחים רבים, לא הספיקו הכת לעשות פסחיהן כשכבר גמרו הלוים ההלל, להכי חזרו הלויים וקראוהו:

ואם שנו שלשו דכשעדיין לא גמרו פסחיהם, חזרו וקראוהו:

אף על פי שלא שלשו מימיהם דהכהנים רבים וזריזין:

מפני שעמה מועטין דכל ישראל זריזין להקדים למצוה:

מלאכת שלמה

נכנסה שלישית תנא היא נקראת כת עצלנית ואע"ג דלא סגי בלאו הכי אפ"ה איבעי להו לזרוזי נפשייהו:

קראו את ההלל פי' לוים דתניא בתוספת' ישראל שוחטין את פסחיהם ולוים קוראין את ההלל תוס' ז"ל אבל מתוך פי' רש"י ז"ל דבפ' החליל (סוכה דף נ"ד) משמע שהכת עצמה היתה קוראה כמו שכתבו שם התוספות ז"ל: וכתבו עוד תוס' ז"ל ואע"פ שאין אומרי' שירה אלא על היין והכא חזינן דאיכא שירה בלא נסכים וכן היו מקדשין העזרות בשתי תודות ובשיר אומר ר"י דה"פ אין אומרים שירה בשעת הקרבת הקרבן אלא על היין דממשמח אלהים ואנשים דרשינן ליה ועיקר שתייה ושמחה היינו בשעת אכילה ודומיא דה"נ לגבוה בשעת הקרבת קרבן קאמר דאין אומרים שירה אלא על היין אבל שלא בשעת הקרבה היו אומרים שירה שלא על היין בכמה דוכתי ע"כ:

אם גמרו שנו בסוכה פ' החליל (סוכה דף נ"ד:)

אע"פ שלא שלשו מימיהם פי' אפי' כת ראשונה או שנייה וכ"ש שלישית ומשמע אבל שנייה ואפי' שלישית פעם אחת לכל הפחות היו קוראין כל ההלל ובא ר' יהודה להוסיף שאפי' פעם א' לא גמרה לקרות ההלל כת שלישית עד שכבר הכל נשחט כך היה נלע"ד לפי משמעות פשט לשון המשנה. אח"כ מצאתי שהיא דעת התוס' שם פ' החליל ודלא מרש"י ז"ל שפי' שם שאין שום כת שלא היתה גומרתו שני פעמים ומתחלת בו פעם שלישית ואע"ג דתנן אע"פ שלא שלשו מימיהם ר"ל לא גמרו פעם שלישית ע"כ. ומשמע לע"ד דמ"מ הלוים היו גומרין את ההלל אפי' שכבר נגמרה שחיטת הפסחים או לדעת רש"י ז"ל הכיתות שהם היו קוראות היו גומרין הללן ואין לי הכרע וז"ל תוס' ז"ל שם פ' החליל א"ר יהודה מימיה של כת שלישית לא הגיעה לומר אהבתי כלומר לא הגיעו הלוים לומר אהבתי בשחיטת פסחיהן ע"כ. ירוש' תני בר קפרא זה ההלל הוא הנקרא הלל הגדול ויש שם ג"כ ר' בא ור' סימון ור' יהושע בן לוי דס"ל הכי ואע"פ שלא נזכר כאן במשנה הלל הגדול רק מלת הלל אבל ר' חנינא ור' יוחנן ס"ל דאינו נקרא הלל הגדול רק מזמור הודו שיש בו כ"ו כל"ח וכתיב ביה נותן לחם וגו' אלא שר' יוחנן אומר שצריך להתחיל ממזמור שלמעלה ממנו הללויה וגו' שעומדים וגו' משום דכתיב מעלה נשיאים וגו':

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה פסחים פרק ה׳ משנה ז׳?

משנה פסחים פרק ה׳ משנה ז׳ פותחת במילים ״יצתה כת ראשונה ונכנסה כת שניה יצתה שניה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה פסחים פרק ה׳ משנה ז׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת פסחים פרק ה׳?

בפרק ה׳ של מסכת פסחים יש 10 משניות, וזו המשנה ה־7 בו.

עוד: מסכת פסחים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Pesachim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Pesachim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Pesachim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Pesachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Pesachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Pesachim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)