משנה פאה פרק ח׳ משנה ד׳
מסכת פאה, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא
נֶאֱמָנִים עַל הַיָּרָק חַי, וְאֵין נֶאֱמָנִים עַל הַמְבֻשָּׁל, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לוֹ דָּבָר מֻעָט, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת מוֹצִיא מִלְּפָסוֹ:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
נאמנים. העניים על הירק חי לומר של מעשר עני הוא, דירק חייב במעשר מדרבנן:
דבר מועט. נאמנים אף על המבושל, דפעמים שבעה״ב שכח מלעשר ומעשר מן המבושל מתוך הקדרה:
מלפסו. הקדרה או הפרור שמבשל בה:
עוד מפרשים על משנה פאה פרק ח׳ משנה ד׳
פירוש המשניות לרמב״ם
מלפסו. מין ממיני כלי הבישול נקרא לפס והיו מבשלין בו הירקות:
תפארת ישראל – יכין
נאמנים על הירק חי ואין נאמנים על המבושל אא"כ היה לו דבר מועט שכן דרך בעל הבית להיות מוציא מלפסו מאלפסו כששכח לעשר מקודם דירק חייב במעשר מד"ס. ולא בפאה. דהריוח מועט לעני. ולא ירצה להמתין עליה. להפסיד עי"ז מתנות אחרות. ותלך הפאה עי"ז לאיבוד:
תפארת ישראל – בועז
וכ' עלה רבי' הגאון מוה' עקיבא שליט"א [באות פג] וז"ל וסיים הרמב"ם בחבורו. ומתוך שיכול לומר כו' ולא מצאתי מי שהעיר ע"ז. עכלה"ט. אמרה בקי. קטין חריך שקא. הירושלמי כתב כר"ש ור"ב. דנאמן אכולהו. וגם הר"מ בפי' המשנה כ' כן ובאמת לא זכיתי להבין מנ"ל לרבינו דמ"ש הרמב"ם בחבורו מתוך שיכול לומר וכו' קאי רק אירק מבושל. ומטעם מגו. לפע"ד אכל הנזכרים לעיל קאי. וכן דייקא לשון הרמב"ם. דאי אירק לחודא קאי. הול"ל מתוך שיכול לומר מבושל ניתן לי. יכול לומר אני בשלתיו. וכ"כ ממה דסיים הרמב"ם ממתנות עניים. ש"מ דאכולהו דלעיל קאי. דלבתר מה שהזכיר הרמב"ם כל הדברים שהעני נאמן עליהם. קא' דמתוך שיכול לומר בעה"ב נתנו לי. יכול לומר נמי בשלתיו. ר"ל לא מטעם מגו. רק נקט האי מתוך. לאפוקי הנך שאין העני נאמן עליהם כאורז וגריסין וכדומה. ודו"ק:
מלאכת שלמה
אא"כ היה לו דבר מועט. פי' החכם ה"ר יהוסף אשכנזי ז"ל כי כשבעה"ב ליקט ירק לצרכו אינו מוציא ממנו מ"ע כך כשהוא חי. כי אינו ראוי לעני שאין העני רוצה ליטפל בו ולבשלו בעבור שהוא מעט. וע"כ הבעה"ב מבשלו תחלה ואח"כ נותנו לעני כך מבושל אבל אם יש לעני ירק מבושל הרבה והוא אומר שמ"ע הוא שנתנו לו כך מבושל אינו נאמן כי אין בעה"ב רגיל לבשלו תחלה כשהוא הרבה ע"כ:
שכן דרך בעה"ב להיות מוציא מלפסו. כתב הרמב"ם ז"ל ומתוך שיכול לומר בעל הבית נתנו לי יכול לומר נמי בשלתיו ממתנותי ע"כ:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה פאה פרק ח׳ משנה ד׳?
משנה פאה פרק ח׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״נאמנים על הירק חי ואין נאמנים על המבשל״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה פאה פרק ח׳ משנה ד׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת פאה פרק ח׳?
בפרק ח׳ של מסכת פאה יש 9 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.
עוד: מסכת פאה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Peah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Peah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Peah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Peah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Peah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Peah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)