משנה פאה פרק ז׳ משנה ה׳
מסכת פאה, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא
הַמֵּדֵל בַּגְּפָנִים, כְּשֵׁם שֶׁהוּא מֵדֵל בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, כֵּן הוּא מֵדֵל בְּשֶׁל עֲנִיִּים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, בְּשֶׁלּוֹ הוּא רַשַּׁאי, וְאֵינוֹ רַשַּׁאי בְּשֶׁל עֲנִיִּים:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
המדל בגפנים. כשהגפנים תכופים זה אחר זה עוקר מאותם שבינתים והאחרים מתוקנים בכך:
כך הוא מדל בשל עניים. אע״פ שיש בהם פאה או עוללות של עניים כך מדל בשלהם כמו בשלו, קסבר עניים דין שותף יש להם וכשם ששותף כמו שהוא מדל בשלו כך מדל בשל חבירו אף עניים כן:
רבי מאיר אומר בשלו הוא רשאי. קסבר עניים דין קונה יש להם בחלקם, וכשם שהמוכר לחבירו י׳ אשכולות אסור ליגע בהן אף בשל עניים כן. והלכה כרבי יהודה:
עוד מפרשים על משנה פאה פרק ז׳ משנה ה׳
פירוש המשניות לרמב״ם
המדל. התולש וענינו כמו שהוא מותר שיכרת הזלזלים וישליכם כאשר יכרתו מן האשכולות כן הוא מותר לו לכרות מן העוללות ואין הלכה כדברי רבי מאיר:
תפארת ישראל – יכין
המדל בגפנים כשהגפנים תכופים. עוקר מבינתים. והנשארים משביחים על ידי זה:
כשם שהוא מדל בתוך שלו כן הוא מדל בשל עניים בעוללת ופאה. דעניים דין שותף יש להן ולהכי רשאי הבעה"ב להתעסק בשל העניים כבכל נכסי שותפים:
רבי מאיר אומר בשלו הוא רשאי ואינו רשאי בשל עניים דס"ל דין לוקח יש להם. ואין המוכר רשאי ליגע בנכסי לוקח שלו. דאולי לא ניח"ל בזה. כך כ' הר"ב. ותמוה מה שותפות יש לבעה"ב בהעוללות. ומה שותפות יש להעניים בהאשכולות. הרי חלק כל א' מבורר לעצמו. ובל"ז הרי הירושלמי דחה טעם זה. אלא נ"ל דפלוגתייהו דלר"י הו"ל כמשיב אבידה לעניים מדמרויחין עי"ז עוללות שבצד העוללות שמדל. ולר"מ אסור מדאיכא דניח"ל ברבוי הענבים אע"ג שלא יהיו מובחרים כל כך [ועי' ב"מ פ"ו מ"ג]:
מלאכת שלמה
המדל בגפנים כו'. במו"ק שם כתבו תוס' ז"ל כך הוא מדל בשל עניים דכי אסר רחמנא ליקח עוללות ה"מ בשעת בצירה כדכתיב כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך איסור עוללות עלייהו. ע"כ. וז"ל ה"ר שמשון ז"ל בפי' כתיבת יד ויש עוד לפ' הטעם דר"י סבר שאין לעניים כלום עד אחר בצירה ור"מ סבר דיש להם ובירושלמי טעם אחר ע"כ. ובירושלמי מקשה דר"י אדר"י תמן בברייתא גבי המרבץ שדהו עד שלא ירד עני לתוכה קאמר ת"ק אם היזקו מרובה על של עני מותר ואם היזק עני מרובה על שלו אסור ר' יהודה אומר בין כך ובין כך מניחן על הגדר והעני בא ונוטל את שלו והכא הוא אומר מדל בשל עניים אע"פ שמפסידן ומשני דהכא דא"ר יהודה מידל בשל עניים היינו טעמא משום דמה שמפסידין עניים בשנה זו משתכרין לשנה הבאה דמתוך שמדל ועקר קצת גפנים אמצעיות הגפנים הנשארות מתעבות מכח האדמה ופריך נימא נמי הכי גבי רבוץ מכיון שהוא מרבצה היא עושה יותר לשנה הבאה ומשני יכול הוא לזרעה ירק ולהבריחה מן העניים דירק פטור מן הלקט ולא ישתכרו מה שהפסידו. גם לעיל פ"ה רמי ליה ומשני הכי דהכא במתני' עניים גרמו לעצמן דמיירי דאחר שבצר כרמו שהה כדי שיבואו עניים ללקוט העוללות שהשאיר להם בעת בצירתו ולא באו ואז הותר לו לעקור הגפן שיש בה עוללות כגפן שאין בה עוללות ולכך התיר ר"י ותמן בההיא ברייתא מיירי בשלא שהה אחרי קצירה שיעור שיוכלו עניים לבא והוא מפני תיקון השדה צריך לרבצה מיד:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה פאה פרק ז׳ משנה ה׳?
משנה פאה פרק ז׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״המדל בגפנים כשם שהוא מדל בתוך שלו כן״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה פאה פרק ז׳ משנה ה׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת פאה פרק ז׳?
בפרק ז׳ של מסכת פאה יש 8 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.
עוד: מסכת פאה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Peah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Peah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Peah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Peah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Peah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)