משנה פאה פרק ד׳ משנה י׳

מסכת פאה, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

אֵיזֶהוּ לֶקֶט, הַנּוֹשֵׁר בִּשְׁעַת הַקְּצִירָה. הָיָה קוֹצֵר, קָצַר מְלֹא יָדוֹ, תָּלַשׁ מְלֹא קֻמְצוֹ, הִכָּהוּ קוֹץ וְנָפַל מִיָּדוֹ לָאָרֶץ, הֲרֵי הוּא שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. תּוֹךְ הַיָּד וְתוֹךְ הַמַּגָּל, לָעֲנִיִּים. אַחַר הַיָּד וְאַחַר הַמַּגָּל, לְבַעַל הַבָּיִת. רֹאשׁ הַיָּד וְרֹאשׁ הַמַּגָּל, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, לָעֲנִיִּים. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, לְבַעַל הַבָּיִת:

ר׳ עובדיה מברטנורא

הנושר בשעת הקצירה. שבלים הנופלים בשעת הקצירה:

הכהו קוץ. כל היכא דנושר מחמת אונס אינו לקט, דכתיב (ויקרא י״ט:ט׳) ולקט קצירך, אין לקט אלא מחמת קציר:

תוך היד. אנשר קאי, כלומר תוך היד ונשר, תוך המגל ונשר, דהנושר מתוך היד ומתוך המגל לעניים. אבל הנושר מאחר היד מנדנוד ידו ומאחר המגל מכח תנועת המגל, לבעל הבית, דאין זה בדרך קצירה:

ראש היד. כשידו מלאה ויש שבלים בין ראשי אצבעותיו לפס ידו, הנושר משם, וכן הנושר מראש המגל:

רבי ישמעאל אומר לעניים. דדמי לתוך היד ולתוך המגל:

ורבי עקיבא אומר לבעל הבית. דמדמי ליה לאחר היד ולאחר המגל. והלכה כרבי עקיבא:

עוד מפרשים על משנה פאה פרק ד׳ משנה י׳

פירוש המשניות לרמב״ם

פי' הנושר נופל. פי' תלש שלף מעל הארץ:

תוך היד ותוך המגל. ר"ל מה שיפול ממה שיהיה בתוך היד או המגל הוא לקט ומה שיפול מאחורי היד ומאחורי המגל הוא לבעל הזרע ומה שיפול מקצה היד ומקצה המגל והוא מה שיפול בין הקצוות ולא יפול עליו לא לשון תוך ולא לשון אחור הוא מחלוקת ר' ישמעאל ור' עקיבא והל' כר"ע:

תפארת ישראל – יכין

איזהו לקט הנושר בשעת הקצירה היה קוצר קצר מלא ידו ר"ל מלא זרועו או תלש וכו':

תלש מלא קמצו מלוא כף ידו. ובין בזה או בזה הכהו וכו':

הכהו קוץ ונפל מידו לארץ הרי הוא של בעל הבית מדלא נשר מחמת קציר:

תוך היד או תוך וכו':

ותוך המגל לעניים דבנשר תוך עקמימות המגל והיד. כנשר ע"י קצירה דמי:

אחר היד ואחר המגל מכח תנועת היד והמגל:

רבי עקיבא אומר לבעל הבית נ"ל דר"י מספקא ליה אי מחשיב קציר וספק לקט לקט כסוף פרקן. אלא דק"ל א"כ מחלוקת ואח"כ סתם הלכה כסתם. והרי קיי"ל הלכה כר"ע מחבירו [עירובין מ"ז ב] וברמב"ם [מתנות עניים פ"ד] לא הביא בזה הלכה כמאן רק בפירוש כאן כ' דהלכה כרע"ק וצ"ל דלרע"ק כל שלא נמצא תוך המגל מחשב כאילו וודאי שלא מחמת קציר נשר [אב"י כונת ע"ר זצוק"ל דכיון דהרמב"ם בחיבורו שם רפ"ד כתב איזהו לקט זה הנופל מתוך המגל בשעת קצירה הרי ממילא משמע מזה דכל שאינו תוך דהיינו לאחר או בראש המגל אינו לקט. וכיון דאפ"ה כ' הרמב"ם להדיא בסוף דהנופל מאחר המגל אינו לקט. א"כ כ"ש דהיה לו להזכיר ג"כ הדין דבראש המגל]:

מלאכת שלמה

איזהו לקט הנושר בשעת הקצירה. שבלין הנופלין בשעת קצירה מתוך המגל או הנופל מתוך ידו כשמקבץ השבלים לקצור ולמעוטי אחר היד דתנן לקמן וה"ט דדרשי' מחמת קצירה והכי איתא בתו"כ אין לקט אלא הבא משעת קצירה ומש"ה ממעטי' בירוש' לעי' פ' מלבנות ולקמן לקט קטוף והיינו דוקא גבי דבר דדרכו ליקצר דדוקא גבי פאה הוא דמרבינן תולש ועוקר אפי' בדבר שדרכו ליקצר מיתורא דקראי אבל גבי לקט קצירך כתיב: היה קוצר קצר מלא ידו. דברים הנקצרים: תלש מלא קומצו. דברים שדרכן ליתלש: תוך המגל. קרי חדודו. אחר המגל קרי גבו. הרש"ש ז"ל:

תוך היד ותוך המגל לעניים. כ' הח' ה"ר אלעזר אזכרי ז"ל רישא דמתני' קשיא אסיפא. דברישא קתני תוך היד ותוך המגל לעניים ואי תרווייהו בעינן כדי שתהיה לעניים כלו' דכשנושרת שבלת מתוך השבלים שקבץ בידו וגם היא בתוך המגל הויא לעניים משמע הא מתוך ידו והיא מאחורי המגל שהכניס המגל בינה לשאר השבלים ומכח אחורי המגל נחתכה ונפלה. או אם היא בתוך המגל ולאחורי ידו שאינה בתוך פס ידו וחתכה במגל ונפלה הויא לבעה"ב. וסיפא קתני אחר היד וגם היא אחר המגל לבעה"ב הא תוך ידו או תוך מגל לעניים. ואי רישא או או קתני דבחדא לטיבותא הויא לעניים קשיא סיפא דקתני אחורי היד או אחורי המגל לבעה"ב. וע"כ כי היכי דלא תקשי צ"ל דרישא וסיפא אין פירושם שוה. ובירוש' רב כהנא ורב תחליפא חד פי' דרישא לאו או או קתני אלא כדי שתהיה השבלת הנושרת לעניים תרתי לטיבותא בעי שתהיה בתוך ידו ובתוך המגל וסיפא קתני או או אם היא אחר היד ובתוך המגל או אחר המגל והיא בתוך היד הויא לבעה"ב. וחד אמר איפכא דרישא או או קתני דבחדא לטיבותא הויא לעניים וסיפא מצריך תרתי לריעותא כדי שתהיה לבעה"ב:

ראש היד וראש המגל. שהיו שבלים נוגעים בראשי האצבעות וחתכן: ר' ישמעאל אומר לעניים. דס"ל דקציר קרינן ביה ודמי לתוך היד. וזהו לפי' האחד. ולפי' האחר או או קתני והיינו שידו מלאה ויש שבלים בין ראשי אצבעותיו לפס ידו הנושר משם או הנושר מראש המגל בחדא מנייהו ר"י סבר לעניים ור"ע סבר לבעל הבית. הרש"ש ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה פאה פרק ד׳ משנה י׳?

משנה פאה פרק ד׳ משנה י׳ פותחת במילים ״איזהו לקט הנושר בשעת הקצירה היה קוצר קצר״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה פאה פרק ד׳ משנה י׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־6 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת פאה פרק ד׳?

בפרק ד׳ של מסכת פאה יש 11 משניות, וזו המשנה ה־10 בו.

עוד: מסכת פאה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Peah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Peah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Peah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Peah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Peah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)