משנה פאה פרק ד׳ משנה א׳

מסכת פאה, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

הַפֵּאָה נִתֶּנֶת בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקָע. בְּדָלִית וּבְדֶקֶל, בַּעַל הַבַּיִת מוֹרִיד וּמְחַלֵּק לָעֲנִיִּים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף בַּחֲלִיקֵי אֱגוֹזִים. אֲפִלּוּ תִשְׁעִים וְתִשְׁעָה אוֹמְרִים לְחַלֵּק וְאֶחָד אוֹמֵר לָבוֹז, לָזֶה שׁוֹמְעִין, שֶׁאָמַר כַּהֲלָכָה:

ר׳ עובדיה מברטנורא

הפאה ניתנת במחובר. דכתיב (ויקרא י״ט:י׳) לעני ולגר תעזוב, הנח לפניהם והם יבוזו:

בדלית. גפן המודלית על גבי עצים או על גבי אילנות:

מוריד ומחלק. דכתיב (שם) תעזוב אותם, אותם שאין בהם סכנה אתה עוזב לפניהם ואי אתה עוזב אותם שיש סכנה בעלייתם, אלא מוריד מן האילן ומחלק להם:

בחליקי אגוזים. על שם שאילנות של אגוזים חלקים ואין בהם קשרים כשאר אילנות קרויין חליקי אגוזים. ואין הלכה כר״ש:

אפילו תשעים ותשעה. ארישא קאי, בפאה הניתנת במחובר:

עוד מפרשים על משנה פאה פרק ד׳ משנה א׳

פירוש המשניות לרמב״ם

אמר הכתוב לא תכלה פאת שדך בקצרך (ויקרא כ״ג:כ״ב) בא ללמדנו שיניחנו פאה מחוברת לקרקע וזה בקציר ומה שדומה לזה מן הדברים שאפשר לקטן ולגדול לקחתה:

ודלית. שם לגפן כמו דליותיו (יחזקאל יז):

ובדקל התמר. וחליקי האגוזים אגוזי פרך והם מין אגוזים והוא מאד גבוה:

ופירוש לבוז שיקח כל אחד מה שיוכל ואין הלכה כרבי שמעון:

תפארת ישראל – יכין

הפאה ניתנת במחובר לקרקע שיניח לעניים לתלשה בעצמן ממחובר:

בדלית גפן המודלה ע"ג כותל גבוה:

ובדקל שגבוה הוא:

בעל הבית מוריד ומחלק לעניים שלא יסתכנו כשידחקו זה את זה. ואינו משליכו לפניהן. שמא יתכוון להשליך סמוך לקרובו עני:

רבי שמעון אומר אף בחליקי אגוזים אילני אגוזי פרך. קאקוסניססע בל"א. שחלקים וגבוהים מאד. ונראה לי דת"ק ס"ל דכיון דפסוק א' מחייבו ליתן מחובר. וכ' א' מחייבו ליתן בתלוש. מסתבר שלא חייבתו תורה להטריח כ"כ באילנות שגבוהים ביותר ואף שאין אלו גדלין בא"י הרי כבר כ' הרמב"ם [בפ"א ממתנת עניים] שנוהגים כל מתנת עניים גם בח"ל [אב"י ועי' שיר השירים וי"ו י"א. ואגוזי פרך דערלה פ"ב ועי' מעשרות פ"א ב'. ועוד דשיעורין הלמ"ס כסוכה ד' ה' ב' ובתוכם שיעור דאגוז לשבת ואתרוג לר"מ כשבת דפ"א. א'. ובודאי שיער בפירות דא"י וי"ל דכונת ע"ר על חלוקי אגוזים דוקא שהוא מין בפני עצמו]:

אפילו תשעים ותשעה עניים וארישא קאי. ולא זכיתי לידע למה נקט צ"ט ולא ק' שהוא מניין שלם [אב"י ול"מ נ"ל דאתא לאשמועינן דאפילו באו כל הק' יחד תחלה והיו להם דעה א'. ואח"כ בשעת החלוקה נטה האחד בדעתו מחביריו הרבים. אם אמר כהלכה שומעין לו]:

אומרים לחלק ואחד אומר לבוז לזה שומעין אף שחזק מחביריו:

מלאכת שלמה

הפאה כו'. פי' הרש"ש ז"ל הפאה של תבואה וקטנית ואילן ניתנת במחובר חוץ מדלית ודקל כלומר זכות ורשות עניים ניתנת לעניים בה במחובר לקרקע ויבוזו אותה וכל דאלים גבר. ותרתי קמשמע לן חדא שיניחנה במחובר ויזכו בעצים ובקשים וחדא שיניחנה לפניהם ויבוזו אותה כרצונם ע"כ. ומשמע דגם שכחה ולקט דינם לבוז כמו הפאה דהא בשלשתן כתיב לעני ולגר תעזוב. ועי' עוד במ"ש בשם הר"ר שמשון ז"ל לקמן פרק בתרא סי' ג'. וכן נראה גם כן מן הפי' שהעתיק שם ר"ע ז"ל כמש"ש בס' תוי"ט:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה פאה פרק ד׳ משנה א׳?

משנה פאה פרק ד׳ משנה א׳ פותחת במילים ״הפאה נתנת במחבר לקרקע בדלית ובדקל בעל הבית״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה פאה פרק ד׳ משנה א׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת פאה פרק ד׳?

בפרק ד׳ של מסכת פאה יש 11 משניות, וזו המשנה ה־1 בו.

עוד: מסכת פאה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Peah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Peah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Peah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Peah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Peah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)