משנה פרה פרק ז׳ משנה ד׳

מסכת פרה, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

קַדֵּשׁ לִי וַאֲקַדֵּשׁ לָךְ, הָרִאשׁוֹן כָּשֵׁר. מַלֵּא לִי וַאֲמַלֵּא לָךְ, הָאַחֲרוֹן כָּשֵׁר. קַדֵּשׁ לִי וַאֲמַלֵּא לָךְ, שְׁנֵיהֶם כְּשֵׁרִים. מַלֵּא לִי וַאֲקַדֵּשׁ לָךְ, שְׁנֵיהֶם פְּסוּלִים:

ר׳ עובדיה מברטנורא

קדש לי ואקדש לך. כגון שכל אחד מילא מים לעצמו, ובא זה וקידש מימיו של זה, וזה קידש מימיו של זה, אותו שקידש ראשון כשר מה שקידש לחבירו, דחבירו לא עשה מלאכה אלא עד אחר שנתקדשו מימיו, ומשנתקדשו אין מלאכה פוסלת. אבל מה שקידש השני לראשון פסול, שהראשון פסלה במה שקידש מימי השני קודם שנתקדשו מימיו:

מלא לי ואמ, לא לך. המילוי האחרון כשר. אבל מילוי ראשון פסול, היינו המים שנתמלאו ראשונה, דנפסלו במלאכה במילוי שמילא לחבירו:

קדש לי ואמלא לך. שהיו לו מים ממולאים ואמר לחבירו קדש לי מימי ואחר כך אמלא לך:

שניהם כשרים. דאין המלאכה פוסלת אחר קידוש. וזה נמי שנתמלאו לו המים מימיו כשרים, דמשנתמלאו לו המים לא עשה מלאכה:

מלא לי ואקדש לך. שהאחר היו לו מים ממולאים ואמר לו זה מלא לי תחלה ואחר כך אקדש לך:

שניהם פסולים. זה, שמילא עד שלא נתקדשו מימיו. וזה, שקידש לחברו משנתמלאו מימיו:

עוד מפרשים על משנה פרה פרק ז׳ משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

שמור אלו הג' עיקרי' שהמקדש או מזה בשכר שזה הקדוש וזאת ההזאה פסולין וכבר קדם לך זה בד' מבכורות (דף כט.) הנוטל שכרו להזות ולקדש מימיו מי מערה ואפרו אפר מקלה והעיקר השני שהמלוי בשכר מותר והעיקר הג' וכבר נכפל פעמים רבות שהמלאכה פוסלת במים עד שיטילו את האפר ואם יהיו אלו העיקריי קיימין ואמר איש לאיש קדש לי ואקדש לך הנה אשר קדש בתחלה הוא קדוש כשר ואשר קדש באחרונה הוא קדוש פסול לפי שהוא מקדש בשכר וכאילו יוליך זה אשר לפניו ויעשה לו תמורה ממה שקדם לו אצלו מן האחת ואם אמר איש לאיש מלא לי ואמלא לך הנה אשר מלא בתחלה פסול בהיות כוונתו בעת המלוי שימלא לו הוא תמורה ממנו והוא כמו מלא לו ולאחר בבת אחת אשר קדם שזה פסול ואשר ימלא באחרונה כשר לפי שהוא ממלא בשכר ואם אמר איש לאיש קדש לי ואמלא לך שניהן כשרין ואמנם אשר קדש בתחלה הנה הוא קדוש כשר ואע"פ שיהיה כעושה מלאכה בשעת קדוש כי זה בלתי מפסיד לקדוש ואשר מלא באחרונה כשר לפי שהוא ממלא בשכר וזה מותר והפך זה מבואר ממה שזכרנו:

תפארת ישראל – יכין

קדש לי ואקדש לך דאחר שמילא כל א' לעצמו. אמר ממלא א' לחבירו כך:

הראשון כשר ר"ל אותן מים שנתקדשו תחלה כשרים. אבל המים שנתקדשו לאחרונה. הרי בעליו הפסיק עם קידוש הראשון בין מילוי מימיו לקידושן. מיהו פשוט דבאמר האחרון להראשון או לאחר שישמור מימי האחרון בשעה שיקדש מימי הראשון. אז גם מימי האחרון כשרים. דאע"ג שעשה מלאכה ביני ביני. עכ"פ הרי כל מלאכה שפוסלת בהמים הוא רק משום היסח הדעת [כמ"ש הראב"ד כ"פ בהל' פרה]. הלכך כיון דאיכא שומר להמים בין שעשה מלאכה בין שאיבה לקידוש. או בשעת השאיבה או בשעת הקידוש. עכ"פ כיון שהמים שמורים. אין בהם היסח הדעת משמירתן וכשרים [וכמ"ש לעיל סי' י"ב]:

מלא לי ואמלא לך האחרון כשר אבל מלוי של קמא נפסל ע"י מלאכת מלוי השני. שהפסיק בין מלוי מימיו לקידושן. וה"נ מיירי שלא היה אדם שומר מימי הראשון בשעה שמילא השני. ונל"פ דאם אדם אחר שמר מימי ראשון בשעה ששאב להשני. או אפילו אם אמר קמא לשני שמור לי מימי בשעה שאשאב כך. שניהן כשרין. דאי"ל דעכ"פ בכה"ג יפסול מימי אחרון מדשמר מימיו של ראשון בין שאיבת מימי אחרון לקידושן. ליתא. דהשמירה אינה מלאכה שתפסל. ועוד דכל שמירת מי חטאת אינו מפסיק. דע"י שמירת מי חטאת יזכור לשמור מי חטאת אחרים כבב' דליים של חטאת באסל [סוף מ"ה]. א"כ ה"נ ע"י שמירת מי חטאת של קמא. יזכר נמי שמירת מימי עלמו. ואין כאן הפסק. וכן בכולהו בבות שבמשנתנו:

קדש לי ואמלא לך שניהם כשרים של ראשון מדאין המלאכה פוסלת אחר הקידוש. ושל אחרון נמי כשר. דמשנתמלא מימיו. גם הוא לא הפסיק במלאכה:

מלא לי ואקדש לך ר"ל אקדש לך דלי שמלאתי כבר קודם שתמלא לי:

שניהם פסולים דהרי כל א' הפסיק הקידוש של חבירו בין מלוי מימי עצמו לקידושן:

מלאכת שלמה

קדש לי ואקדש לך. אשר קידש באחרונה הוא קדוש פסול לפי שהוא מקדש בשכר שפורע לראשון חובו בקדוש הזה שהוא תמורת מה שקדם הראשון וקדש לזה מימיו וקיימא לן דהנוטל שכר לקדש מימיו מי מערה ואפרו אפר מקלה ואם אמר איש לאיש מלא לי ואמלא לך הנה אשר מילא תחלה פסול להיות כוונתו בעת המלוי שימלא לו הוא תמורת מה שמילא לו והוי כאילו מילא לו ולאחר בבת אחת דתנן לעיל שהוא פסול ואשר ימלא באחרונה כשר לפי שהוא ממלא בשכר שהוא מותר למלאות בשכר:

קדש לי ואמלא לך שניהם כשרים. שהמלאכה אינה פוסלת הקדוש והמלוי בשכר מותר. הרמב"ם ז"ל. וכתב מהרי"ק ז"ל שם פ"ח סימן ו' ואין להקשות גם קדוש ראשון הוא בשכר מה שקדש לו חבירו דשאני התם דבשעה שקדש לא נתן לו דבר אע"פ שאמר לתת לו לא מיקרי עושה בשכר ומאחר שנעשה הקדוש בהכשר אינו חוזר ונפסל כשיתן לו וכ"ש שכיון שהקדוש השני פסול נמצא שלא עשה לו כלום ואין כאן שכר ע"כ. והראב"ד ז"ל ס"ל דבכל הני הוי טעמא משום היסח הדעת כדכתיבנא:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה פרה פרק ז׳ משנה ד׳?

משנה פרה פרק ז׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״קדש לי ואקדש לך הראשון כשר מלא לי״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה פרה פרק ז׳ משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־6 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת פרה פרק ז׳?

בפרק ז׳ של מסכת פרה יש 12 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת פרה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Parah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Parah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Parah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)