משנה פרה פרק ה׳ משנה ח׳

מסכת פרה, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

שְׁתֵּי שְׁקָתוֹת שֶׁבְּאֶבֶן אַחַת, קִדֵּשׁ אַחַת מֵהֶם, הַמַּיִם שֶׁבַּשְּׁנִיָּה אֵינָן מְקֻדָּשִׁין. הָיוּ נְקוּבוֹת זוֹ לָזוֹ כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, אוֹ שֶׁהָיוּ הַמַּיִם צָפִין עַל גַּבֵּיהֶן אֲפִלּוּ כִקְלִפַּת הַשּׁוּם, וְקִדֵּשׁ אֶת אַחַת מֵהֶן, הַמַּיִם שֶׁבַּשְּׁנִיָּה מְקֻדָּשִׁין:

ר׳ עובדיה מברטנורא

שתי שקתות שבאבן. הכא מיירי באבן המיטלטלת שאינה סלע מחובר, ושתי שיקתות הללו תורת כלי יש להן:

קדש אחת מהן. שנתן אפר פרה במים שבאחת מהן:

כשפופרת הנוד. כמין קנה שנתן על פי הנוד שבו מריקים היין או המים בתוך הנוד. ושיעורו, כדי שיהיו שתי אצבעות הראשונות של פס היד חוזרות בו בריוח, לא הגודל, אלא האצבעות הסמוכות לו:

או שהיו מים צפין על גביהן. כגון שכותל האמצעי המפסיק בין שתי השקתות נמוך משאר הכתלים:

כקליפת השום. כשנתמלאו שתיהן, צפין המים על המחיצה האמצעית כקליפת השום:

עוד מפרשים על משנה פרה פרק ה׳ משנה ח׳

פירוש המשניות לרמב״ם

הבדל יש בין אמרו שוקת שבאבן לבין הסלע לפי שהסלע הוא קרו אבן קיים בארץ והנה דינו דין הרים ואבן הוא אבן מטלטלת והחפירה אשר יהיה בה הוא כלי בלי ספק וממלאין בה ומקדשין בה וכבר ידעת שהקדוש הוא השלכת האפר במים: ושפופרת הנוד הוא האבוב אשר יושם בפי הנוד לצוק ממנו היין או המים וכיוצא בהן ואם נתערבו המים אשר בזאת החפירה עם המים אשר בחפירה אחרת או בהיות הנקב בהבדל העובר בין שתי החפירות כשפופרת הנוד או בהיות המים צפין על זה ההבדל עד שיתחברו מים במים והשליך האפר באחד מב' השקתות כבר נתקדשו המים בכללן:

תוספות יום טוב

שתי שקתות שבאבן. כתב הר"ב הכא מיירי באבן המיטלטלת. וכ"כ הרמב"ם שזהו ההפרש בין אמרו שוקת שבאבן לאמרו שוקת שבסלע. ומ"מ נראה דהכא נמי אפילו חברה בסיד כדלעיל:

*[בשפופרת הנוד. כמו במקואות פ"ו ובמשנה ז'. ועיין מ"ש בפ' דלקמן משנה ג']:

תפארת ישראל – יכין

שתי שקתות שבאבן אחת לא נקט שבסלע וכלעיל. רק נקט שבאבן. היינו משום דהכא באבן מטולטלת מיירי:

אינן מקודשין אף שב' הב"ק הן בגוף א'. והדופן אמצעי שביניהן נקוב. רק שאין הנקב כשפופרת הנוד:

היו נקובות זו לזו כשפופרת הנוד שיש נקב בהדופן שבין ב' השקתות. ורוחב חלול הנקב כשפופרת שמחברין בפה הנוד כדי להריק לתוכו משקין. ששיעור חלול השפופרת הזה. הוא בכדי שיהיו ב' האצבעות שסמוך לאגודל חוזרות בתוכו בריוח:

או שהיו המים צפין על גביהן וכגון שהדופן שמפסיק בין ב' השקתות. נמוך משאר ד' כותלים המקיפין ב' השקתות:

אפי' כקליפת השום שכשיתמלאו ב' השקתות. צפין המים להדופן שביניהן. אפילו רק כעובי קליפת השום:

המים שבשניה מקודשין דאז נחשבים המים שבשניהן כאילו כולן בחלול א' [כמקואות פ"ו מ"ט]. ודוקא כשנותן אפר כל כך הרבה עד שכשיערב האפר עם כל המים שבב' השקתות. יראה האפר בתחתית כל א' מהן. ולא יאבד בהמים במעוטו:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה פרה פרק ה׳ משנה ח׳?

משנה פרה פרק ה׳ משנה ח׳ פותחת במילים ״שתי שקתות שבאבן אחת קדש אחת מהם המים״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב ותפארת ישראל – יכין.

מה מפרש הברטנורא על משנה פרה פרק ה׳ משנה ח׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת פרה פרק ה׳?

בפרק ה׳ של מסכת פרה יש 9 משניות, וזו המשנה ה־8 בו.

עוד: מסכת פרה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Parah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Parah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Parah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)