משנה פרה פרק י׳ משנה ג׳

מסכת פרה, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

קָלָל שֶׁל חַטָּאת שֶׁנָּגַע בְּשֶׁרֶץ, טָהוֹר. נְתָנוֹ עַל גַּבָּיו, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים. נָגַע בְּאֳכָלִים וּמַשְׁקִין וּבְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, טָהוֹר. נְתָנוֹ עַל גַּבֵּיהֶן, רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר, וַחֲכָמִים מְטַמְּאִים:

ר׳ עובדיה מברטנורא

קלל של חטאת. כלי חרס שיש בו אפר הפרה. תרגום וכדה על שכמה (בראשית כ״ד:ט״ו), וקולתה על כתפה:

שנגע בשרץ טהור. דאין כלי חרס מיטמא מגבו:

נתנו על גביו. שנתן הקלל על גבי השרץ:

וחכמים מטמאין. משום דמונח במקום טמא, והתורה אמרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור. ורבי אליעזר סבר הואיל והכלי שהאפר בתוכו טהור הוא, שפיר קרינן ביה במקום טהור. ואין הלכה כר׳ אליעזר:

ר׳ יוסי מטהר. במונח על גבי אוכלים ומשקים וכתבי הקודש, כיון דמקומו טהור מאב הטומאה:

וחכמים מטמאים. דטהור מכל טומאה בעינן. וכתבי הקודש רבנן גזרו בהו שיהיו מטמאין את הידים. והלכה כחכמים:

עוד מפרשים על משנה פרה פרק י׳ משנה ג׳

פירוש המשניות לרמב״ם

קלל. הוא הכד הנקראת קלת תרגום (בראשית כ״ד:כ׳) ותער כדה ונפצת קולתה והוא יקרא הכלי אשר בה אפר הפרה קלל של חטאת ודיבורו פה בכד של חרס שאינו מטמא מגבו או כלי אבן וכיוצא בו מן הכלים אשר לא יקבלו טומאה בשום פנים כפי מה שהתבאר בכלים (פ"ב) וזה אם נגע בשרץ טהור ואמנם אמרו שאם הניח זה הכלי על גבי השרץ מטמא האפר לעיקר אבאר לך וזה שהאל ית' אמר באפר הפרה (במדבר י״ט:ט׳) והניח מחוץ למחנה במקום טהור ואמרו חכמים שאם הגיע האפר בעצמו על גבי דבר טמא אין זה במקום טהור ורבי אליעזר אומר בהיות הכלי טהור מקום טהור הוא וכבר ביארנו בפתיחת זה הסדר שאוכלין טמאים ומשקין טמאין אמנם יטמאו הכלי מדרבנן ועוד יתבאר בסוף מסכת זבים שכתבי הקודש פוסלים את התרומה כמו שני לטומאה ונתבאר סבת זה שם לפי שהיא גזירה מדרבנן ואמרו חכמים שכלי זה אשר לא יטמא אלא מדרבנן אם הגיע הכלי באפר הפרה על גביהן אין זה מקום טהור ונטמא האפר ור' יוסי לא ישמור זה בטומאה דרבנן והל' כחכמים בכל:

תוספות יום טוב

קלל. פי' הר"ב כלי חרס וא"נ של אבן הרמב"ם ועמ"ש במ"ג פ"ג:

רבי יוסי מטהר. כתב הר"ב כיון דמקומו טהור מאב הטומאה. וכן לשון הר"ש. וכלומר דאוכלים ומשקים שאינן אלא ולד לא מטמאים לכלים. וכ"כ הרמב"ם:

וחכמים מטמאים. כתב הר"ב וכתבי הקדש רבנן גזרו בהו כו' כדתנן בסוף זבים. ובפ"ג ממסכת ידים. ופי' הר"ב בפ"ק דשבת במשנה י"ח דבר:

תפארת ישראל – יכין

קלל היא כד של אבן או של חרס. שיש בתוכו אפר פרה או מים מקודשין כבר [רמב"ם פי"ד מפרה ה"ג]:

שנגע בשרץ ה"ה בנגע במת. אלא הראשון מאבות הטומאה דרפ"ק דכלים נקט:

טהור דכ"ח בחטאת אמקט"ו מגבו. וכ"ש כלי אבן גם מתוכו אמקט"ו כלל:

נתנו על גביו שהעמיד הכלי ע"ג השרץ:

וחכמים מטמאים ואפי' הכלי מוקף צמ"פ ועומד באהל המת. נמי מטמאי רבנן. ואף שבין כך וכך נשאר הכלי בטהרתו. אפ"ה האפר או המים המקודשין שבתוכו נטמאו. דכתיב והניחו במקום טהור. והכא מקומו טמא הוא [וכיון שנטמאו המים חזרו וטימאו הכלי]. ור"א ס"ל דעכ"פ מקום האפר והמים תוך הכלי טהור הוא. מיהו כ"ח המוכן לחטאת. ואפילו יש בתוכו מים ששאב לחטאת. רק שלא קדשן עדיין נשארו בטהרתן [שם ה"ד]:

נגע הקלל:

באוכלים בטמאין מיירי. דאפילו הן שנים מטמאין תרומה [כטהרות פ"ב מ"ו]. והיינו דומיא דכתבי קודש דנקט:

ובכתבי הקדש ואפילו בס"ת. דבכל הנך גזרו רבנן שיטמאו תרומה [כשבת ע"א]. מיהו כלי שטף הטהור לחטאת שנגע באוכלין שאינן טהורים לחטאת אז רק כשהכלי שטף ריק נשאר בטהרתו [וכלעיל סי' י"ב] אבל ביש בתוכו מי חטאת ונגע באוכלין שאינן טהורים לחטאת. וכ"ש מי חטאת גופייהו שנגעו באוכלין שאינן טהורין לחטאת, נטמאו [וכלקמן סי' ל"א]:

ר' יוסי מטהר אפילו לחכמים לעיל. דהתם מונח הכלי על אה"ט. אבל הכא אין על מקומן שם אה"ט:

וחכמים מטמאים אפילו אוכלין שניים. דס"ל דמקום הטהור לגמרי בעינן:

תפארת ישראל – בועז

כך מוכח. דהרי לא עדיפי משרץ. דכשנגע בו הקלל טהור [ועי' רמב"ם רפי"ד דפרה] ונקט שרץ לרבותא דר"א. ונקט אוכלין לרבותא דרבנן. וגם לאשמעינן דר' יוסי דמודה בשרץ לחכמים אפ"ה באוכלין מטהר: ונ"ל דאפ"ה נקט תנא סתם אוכלין. דמדהן חולין אין נזהרין בהן כל כך: אבל אי"ל דמיירי גם באוכלין ומשקין שידוע שהן טהורים. ואפ"ה נאמר עליהן בסיפא דמקומן טמא. משום דכשנגע בהן הטהור לחטאת בידו נטמא [כמשנה ב']. ליתא דא"כ למה אשמעינן הרמב"ם אוכלים שניים. הרי אפילו טהורים לגמרי נמי. אע"כ דכיון דרק משום מעלה בעלמא מטמאי את הטהור לחטאת. להכי דוקא בנגעו בהן מי חטאת גזרו שיטמאו. אבל לא שכשעמדו עליהן מי חטאת יקרא מקומן טמא:

ונ"ל דמה"ט אם הם שלישי בתרומה או רביעי בקודש. נמי מקרי מקומן טמא דעכ"פ טמאים הן דמי גרע מכתבי קודש והא דנקט הרמב"ם שניי' ה"ט משום דשניי' אפשר גם בחולין המצויין אבל שלישי שבחולין אין בו טומאה כלל אפילו לקודש [כפ"ב דטהרות מ"ג]. ורביעי בחולין א"א כלל ודו"ק:

מלאכת שלמה

נגע בשרץ טהור. דאין כלי חרס מיטמא מגבו ואפילו השרץ ע"ג הקלל טהור כיון דמונח במקום טהרה:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה פרה פרק י׳ משנה ג׳?

משנה פרה פרק י׳ משנה ג׳ פותחת במילים ״קלל של חטאת שנגע בשרץ טהור נתנו על״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה פרה פרק י׳ משנה ג׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־6 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת פרה פרק י׳?

בפרק י׳ של מסכת פרה יש 6 משניות, וזו המשנה ה־3 בו.

עוד: מסכת פרה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Parah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Parah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Parah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Parah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)