משנה אהלות פרק ט׳ משנה ה׳
מסכת אהלות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁפִּיהָ לַחוּץ. הָיָה פִיהָ לִפְנִים, וְכַזַּיִת מִן הַמֵּת נָתוּן תַּחְתֶּיהָ אוֹ עַל גַּבָּהּ מִבַּחוּץ, כֹּל שֶׁהוּא כְנֶגֶד הַזַּיִת, תַּחְתֶּיהָ וְגַבָּהּ וְתוֹכָהּ טָמֵא. וְכֹל שֶׁאֵינוֹ כְנֶגֶד הַזַּיִת, תּוֹכָהּ וְהַבַּיִת טָהוֹר. בְּתוֹכָהּ אוֹ בַבַּיִת, הַכֹּל טָמֵא:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
היה פיה לפנים. שהיתה מוטה על צדה ושוליה לחוץ ופיה בפנים. והשתא מיירי בזמן שהיא כלי מחולחלת ואינה גבוהה מן הארץ טפח. ואין חילוק בין פיה לחוץ לפיה לפנים, אלא דפיה לחוץ קתני לעיל בבית אין טמא אלא הבית, והכא דפיה לפנים קתני הכל טמא, משום דנכנסת טומאה דרך פיה:
עוד מפרשים על משנה אהלות פרק ט׳ משנה ה׳
פירוש המשניות לרמב״ם
אם היה פיה לפנים הנה יתחבר חללה בחלל הבית ותכלול הטומא' לכל מה שיהיה להן יחד וזה הדין גם כן בכוורת מחולחלת כמו שהתנה אחר זה:
תוספות יום טוב
היה פיה לפנים. כתב הר"ב והשתא מיירי בזמן שהיא כלי מחולחלת ואינה גבוה' כו'. וכ"כ הר"ש. לישנא דמתני' [*ז] נקטי. והתם מפרשי דמחולחלת לאו דוקא. וזה לפי דרכם. אבל לפי דרכי בדוקא קתני. כמו שאכתוב שם בס"ד. גם להרמב"ם בדוקא קתני. ואעתיק דבריו לקמן:
תחתיה וגבה ותוכה טמא. גי' זו נכונה לדעת הרמב"ם שכ"כ כל שהוא כנגד הזית בתחתיה. או ע"ג טמא. וכל מה שבאויר תוכה טהור חוץ מכנגד הטומאה. וכבר כתבתי בזה במ"א. אבל לשיטת הר"ב והר"ש והראב"ד. דכל תוכה טהור. גירסתם כגירסת ס"א דל"ג ותוכה וכן היא שטת מהר"ם:
תפארת ישראל – יכין
במה דברים אמורים עד השתא הוה מפרש תנא בכוורת ד' בבי בפיה לחוץ. והשתא הדר תו ותני ד' בבי בפיה לפנים. ומתחיל מבבא קמייתא. דהיינו דוגמת משנה א'. דמיירי בכוורת מחולחלת שמונחת בפתח. ואין תחתיה אויר טע"ט. רק דהכא מיירי שפיה לפנים:
היה פיה לפנים והרי מדפיה פתוח טפח פונה לפנים. עי"ז מעורבים אויר תוכה ואויר שבבית. להכניס טומאה מזה לזה דרך פיה:
וכזית מן המת נתון תחתיה או על גבה מבחוץ מלת מבחוץ גם אתחתיה קאי. שמונחת שם הטומאה רצוצה:
תחתיה וגבה ותוכה ל"ג ותוכה. דמ"ש ממשנה א' דג"כ אין תוכה טמא. והרי הכא והתם מדמחזקת מ"ס שאינה מק"ט להכי רק על שלמעלה ולמטה אינה מצלת. דכלי שאמק"ט אינה מצלת על מה שחוצה לה. אבל עכ"פ מדאין פיה פונה למעלה או למטה מצלת על מה שבתוכה [כסי' א]. וכי משום דהכא פיה פתוח לפנים. מגרע גרע לענין תוכה. ממשנה א' שפיה לחוץ:
בתוכה ר"ל ואם הטומאה מונחת בתוכה או וכו':
הכל טמא דב' האוירים שבבית ושתחתיה הרי מעורבין וטומאה נכנסת מזה לזה. וכיון שטומאה בתוכה אפי' רק ע"י שהתפשטה לשם מהבית דרך פה הכוורת כטומאה בתוכה דמיא והתפשטה הטומאה תוך כולה. והרי היא כלי שאינה חוצצת ולהכי גם ע"ג ותחתיה כל כנגד הכוורת טמא:
מלאכת שלמה
כנגד הזית תחתיה וגבה טמא וכל שאינו כנגד הזית תוכה והבית טהור. גרסי' לדעת רוב המפרשים ונ"ל דלפי' רבינו שמשון ז"ל האי תוכה נמי מפרשינן ליה כמו ותוכה כדלעיל ראש פירקין. וכתב מהרי"ק ז"ל שם חילוק אחר בין בבא דריש פירקין להאי בבא מלבד החילוק שכתב כבר הר"ר עובדיה ז"ל וז"ל ועוד יש חילוק אחר דהכל טמא דקתני הכא הוי כל מה שבבית וכל מה שבתוכה וכל מה שתחתיה וכל מה שעל גבה הכל ושם אין תחתיה ועל גבה טמא אלא כנגד הטומאה וגם בזה הטעם דכיון דהכא פיה לפנים הוי כאילו פיה וגג הבית אהל וכיון דכלים נעשין אהלים לטמא כלים שתחתיה ושע"ג רואין אותם כאילו הם בתוכה ע"כ:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה אהלות פרק ט׳ משנה ה׳?
משנה אהלות פרק ט׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״במה דברים אמורים בזמן שפיה לחוץ היה פיה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה אהלות פרק ט׳ משנה ה׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, בדיבור המתחיל אחד, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת אהלות פרק ט׳?
בפרק ט׳ של מסכת אהלות יש 16 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.
עוד: מסכת אהלות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Oholot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Oholot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Oholot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)