משנה אהלות פרק ו׳ משנה ד׳

מסכת אהלות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁנֵי בָתִּים וְהַטֻּמְאָה בְתוֹכוֹ, בַּיִת הַקָּרוֹב לַטֻּמְאָה, טָמֵא. וְהַקָּרוֹב לַטָּהֳרָה, טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, שְׁנֵיהֶם טְמֵאִין. טֻמְאָה בְאַחַד מֵהֶן וְכֵלִים בַּכֹּתֶל, מֵחֶצְיוֹ וּכְלַפֵּי טֻמְאָה, טְמֵאִין. מֵחֶצְיוֹ וּכְלַפֵּי טָהֳרָה, טְהוֹרִין. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, הֲרֵי הֵן טְמֵאִין. מַעֲזִיבָה שֶׁבֵּין הַבַּיִת לָעֲלִיָּה, טֻמְאָה בְתוֹכָהּ, מֵחֶצְיָהּ וּלְמַטָּן, הַבַּיִת טָמֵא וַעֲלִיָּה טְהוֹרָה. מֵחֶצְיָהּ וּלְמַעְלָן, הָעֲלִיָּה טְמֵאָה וְהַבַּיִת טָהוֹר. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין. טֻמְאָה בְאַחַד מֵהֶן וְכֵלִים בַּמַּעֲזִיבָה, מֵחֶצְיָהּ וּכְלַפֵּי טֻמְאָה, טְמֵאִין. מֵחֶצְיָהּ וּכְלַפֵּי טָהֳרָה, טְהוֹרִין. מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, הֲרֵי הֵן טְמֵאִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל הַמַּעֲזִיבָה לָעֲלִיָּה:

ר׳ עובדיה מברטנורא

כותל שבין שני בתים. כותל המפסיק בין שני בתים:

טומאה באחד מהן. באחד מן הבתים:

מעזיבה. תקרה המפסקת בין בית לעליה:

רבי יהודה אומר וכו׳ ואין הלכה כר׳ יהודה:

עוד מפרשים על משנה אהלות פרק ו׳ משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

זאת ההלכה כולה מבוארת הענין ולא תצטרך לפירוש ואל תתמה היות הכלים יתטמאו בבית טמא ואף על פי שהן בתוך הבנין לפי שאין היותן תחת הטיט יצילם מן הטומאה ואמנם יצילם מן הטומאה היות' תחת צמיד פתיל או באהל אחר לפי מה שקדם אולם היותן בלועין בבנין הנה לא יצילם וכבר קדם לך זה השרש בתשיעי מכלים וביארנוהו שם ואין הלכה כר' יהודה:

תוספות יום טוב

כותל שבין שני בתים כו'. עי' ספ"ב דכלים מ"ז:

וכלים בכותל כו'. ואל תתמה היות הכלים יתטמאו בבית טמא ואע"פ שהן בתוך הבנין לפי שאין היותן תחת הטיט יצילם מן הטומאה. ואמנם יצילם מן הטומאה היותם תחת צמיד פתיל או באהל אחד לפי מה שקדם. אולם היותם בלועים בבנין הנה לא יצילם. הרמב"ם ועיין מ"ש [*בפ"ג מ"ז [ד"ה אין בו] ומ"ש] בפ"ט דכלים משנה ו: [*(מחציה ולמעלן העלייה טמאה). [מחצה למחצה שניהם טמאים כצ"ל] וכתב הכ"מ בפכ"ד מהט"מ איכא למידק מ"ש מדלעיל הטומאה בכותל מחצה על מחצה דחכמים מטהרין העומד מלמעלן [והרמב"ם שם פסק כחכמים דלעיל. וגם העתיק הך דהכא] וצריך לומר דסבר רבינו דטפי שייך לומר בכותל שתכנס טומאה לבית ולא תתפשט למעלה. ממאי דשייך לומר במעזיבה. וצריך טעם למה עכ"ל. ונ"ל לומר טעם בדבר שהכותל בנוי לצורך הבית לבד. משא"כ מעזיבה שבנויה לעלייה. כמו שהיא בנויה לבית]:

תפארת ישראל – יכין

טהור ופשוט דהעומד למעלה בכל מקום טהור:

מחצה למחצה שניהם טמאין ונ"ל דהא העומד למעלה כנגד הטומאה טהור. ומטעם הנ"ל [סי' ל"א]:

טומאה באחד מהן וכלים בכותל נ"ל דמדנקט הך דינא דכלים בבבא דכותל בין ב' בתים. ולא בבבא דרישא בכותל שבין בית לשוק. מסתבר דדוקא בכותל שבין ב' בתים אמרינן דכלים שמונחים בהחצי כותל שסמוך להבית הטהור טהורים. דכמונחים באהל הטהור דמי. משום דתשמיש הבית הטהור חשיב כמו תשמיש הבית הטמא. וכיון דמונחים סמוך להבית הטהור. מוכרע טפי דלבית הטהור שייכי. אבל כלים שמונחים בכותל שבין הבית להשוק או לחצר. דאין תשמישן חשוב כל כך כתשמיש הבית [וכמש"ל]. להכי כשהטומאה בבית אף שהכלים מונחים בהחצי שלחוץ. אפ"ה טמאים משום דכמונחים בבית דמי. ואע"ג דבמונח טומאה שם לא שדינן לה בתר הבית. כלי שאני דתשמישי הבית הן. ושייכים טפי להבית:

מעזיבה שטחין אותה ממעל להתקרה [ב"מ פ"י מ"ב וכלים פ"כ מ"ה]:

שבין הבית לעליה טומאה בתוכה והיא רצוצה בהמעזיבה:

מחצה למחצה שניהן טמאין דכמו לעיל במחצה על מחצה שדינן הטומאה כאילו היא בב' הבתים. ה"נ שדינן להטומאה כאילו היא הכא והכא. וטעם הדבר דכמו דהתם ה"ט דמשום דהכותל עשוי לצורך ב' הבתים. ה"נ המעזיבה עשוי לצורך הבית והעליה. דמעזיבה נמי אחזוקי תקרה הוא [כב"מ קי"ז א']:

הרי הן טמאין דאע"ג דלעיל [מ"ג] בטומאה בכותל מחצה על מחצה. לחכמים טהור העומד מלמעלה. י"ל התם הכותל לצורך הבית עשוי. להכי כל שבתוכה הו"ל כמונח בפנים. אבל הכא המעזיבה לצורך בית ועליה עשויה [כלעיל סי' ל"ט]:

רבי יהודה אומר כל המעזיבה לעליה אבל בכותל שבין ב' בתים להי נשדיה טפי מלחבריה:

תפארת ישראל – בועז

ונ"ל עוד דקמ"ל תו דאע"ג שהמפתח אמק"ט. ואילו היה מונח בהחלון ומיעטו מטע"ט היה חוצץ עם דפנות אהלים. אפ"ה דוקא בכה"ג שכשתחבו וחברו לדפנות אהלים כבר נתבטל קצת מהיות כלי ונחשב כדופן עצמו ומציל. אבל הכא שרק סמך עמו הדלת שחוצץ עדיין שם כלי עליו. ומדנסמך החציצה ע"י כלי אינו חוצץ [ומתורץ בזה קו' הרא"ש]. ותו קמ"ל גם ברישא. דסד"א דדוקא כשלא נעשה ע"י אדם בתחלה. וכגון שנסגר הדלת ע"י רוח. או גם ע"י אדם אבל לפני שעה ושתים. אבל דלת זו דאע"ג דהשתא עומדת בפ"ע מסוגרת. עכ"פ הרי רק לפני רגע נסגרה ע"י אדם ומפתח. להכי סד"א דאע"ג דהשתא כרגע סלק האדם ידו והמפתח לא תחוץ קמ"ל. וא"ת עכ"פ בלא יכול הדלת.עמוד בפ"ע אמאי טמא להוי כשנים שעשאו מלאכה בשבת. דעכ"פ לר"ש לא מחשב כאילו עשאו לבדו (כשבת פ"ו מ"ה. וזבים פ"ד מ"ד ועמש"ש בס"ד). י"ל התם רק כשב' כוחות סבבו הדבר. משא"כ הכא כשלא יכול הדלת לעמוד בפ"ע אין כח בהדלת לסייע בהסגירה. ורק כח האדם לבדו גרם ההסגר. והדלת היא רק נפעל ולא פועל. ולפ"ז בד' נושאין נדבך (במ"א) אם ב' מתומכי הנדבך היו כלים או אדם. וב' האחרים היו אבנים שאמק"ט. באמת לר"ש לא הוה כנתמך בדבר המק"ט. משום דבאמת גם האבנים סייעו בהתמיכה להנדבך ורק לרבנן לשטתייהו הו"ל כנתמך ע"י דבר המק"ט:

מלאכת שלמה

כותל שבין שני בתים וכו' מחצה למחצה שניהם טמאים. בתוספתא רבי אליעזר אומר שורפים עליהם את התרומה ואין חייבים עליהם על טומאת מקדש וקדשיו:

ר' יהודה אומר כל המעזיבה לעליה. בתוספתא ומודים חכמים לרבי יהודה בשתי מערות זו על זו שגג של תחתונה כל הקרקע לעליונה כמו לר' יהודה כל המעזיבה לעלי'. עוד תניא בתוספתא מעזיבה שהיא לאויר העולם פי' שאין עלי' על גבה וטומאה בתוכה מחצי' ולמטה הבית טמא והעומד מלמעלה כנגד הטומאה טהור מחצי' ולמעלה הבית טהור והעומד מלמעלה כנגד הטומאה טמא מחצה על מחצה הבית טמא והעומד מלמעלה ר"מ מטמא ור"ש מטהר רבי יהודה אומר כל המעזיבה לבית כיון שאין עלייה על גבה וכן היה ר' יהודה אומר כל המעזיבה תשמיש לעלי' בשיש עלי' על גבה ופי' הר"ש ז"ל רבי מאיר ורבי יהודה לטעמייהו אזלי ור"ש מטהר הוא חכמים מטהרין דמתני' דלעיל ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה אהלות פרק ו׳ משנה ד׳?

משנה אהלות פרק ו׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״כתל שבין שני בתים והטמאה בתוכו בית הקרוב״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה אהלות פרק ו׳ משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת אהלות פרק ו׳?

בפרק ו׳ של מסכת אהלות יש 7 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת אהלות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Oholot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Oholot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Oholot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)