משנה אהלות פרק ג׳ משנה ד׳

מסכת אהלות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

כֵּיצַד. הַמֵּת מִבַּחוּץ וּשְׂעָרוֹ בִפְנִים, הַבַּיִת טָמֵא. עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר, הִכְנִיס מִקְצָתוֹ מִבִּפְנִים וְהַבַּיִת מַאֲהִיל עָלָיו, טָמֵא. שְׁנֵי עֲצָמוֹת וַעֲלֵיהֶן כִּשְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים בָּשָׂר, הִכְנִיס מִקְצָתָם מִבִּפְנִים וְהַבַּיִת מַאֲהִיל עֲלֵיהֶם, טָמֵא. הָיוּ תְחוּבִים בִּידֵי אָדָם, טָהוֹר, שֶׁאֵין חִבּוּרֵי אָדָם חִבּוּר:

ר׳ עובדיה מברטנורא

הבית טמא. כל מה שבתוכו טמא, שהרי מאהיל על השער המחובר למת:

עצם שיש עליו כזית בשר. העצם נחשב יד לבשר:

תחובים בידי אדם. שלא היה הבשר מחובר לעצם מעיקרו, אלא אדם תחבו לשם כדרך שתוחבים הבשר בשפוד:

עוד מפרשים על משנה אהלות פרק ג׳ משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

תחובים בידי אדם. שיהי' זה הבשר תחבו אדם בעצם כמו שיקח חצי זית מבשר המת ונקב אותו בעצם ג"כ מן המת כמו שיתחב הבשר בשפוד אם לא שיהיה הבשר מתחבר בעצם חבור טבעי:

תוספות יום טוב

עצם שיש עליו כזית בשר הכניס מקצתו כו' טמא. כתב הר"ב העצם נחשב יד לבשר ויד למת נפקא לן במה הצד מנבלה ותנור דמה נבלה שאין מטמא באהל כו' ואי פרכת מה לנבלה שכן אוכל תאמר במת שאין אוכל. כדאמרינן בפרק דם שחיטה (כריתות דף כא) תנור יוכיח מה לתנור שכן מטמא מאוירו נבלה תוכיח הצד השוה שבהם שמטמאין וידים כיוצא בהם כו'. וא"ת לענין אהל נימא דיו [כדתנן במשנה ה פ"ב דב"ק] ויש לומר דמעיקרא ודאי [אי] לא אשכחן בטומאה חמורה [*המטמא אדם וכלים לאפוקי אוכלים שאין מטמאין אדם וכלים כדאיתא התם בריש הפרק] ידות הוה פרכינן על נבלה דיו. אבל השתא דאשכחן יד בטומאה חמורה דהוה כגוף לענין מת נמי משוינן יד כגוף. תוס' פ"ט דחולין דף קיח [ד"ה והבית]:

שני עצמות ועליהם כשני חצאי זיתים. קסבר האי תנא דיש יד לפחות מכזית. הר"ש. וכתב מהר"ם דאיכא לאוקמא מתניתין בשומר דהיינו בעצם שיש בו מוח ומש"ה לא מותיב מינה בפרק העור והרוטב (חולין דף קיט:) [*על רב דס"ל אין יד וכו'] ואזלא לה תמיהת הר"ש ע"כ. ומיהו הלכה כמ"ד יש יד לפחות מכזית כמ"ש הרמב"ם פ"ה מהלכות טומאת אוכלין [הלכה ג]:

שאין חבורי אדם חבור. עיין מ"ש במ"ד פ"ט דחולין.

תפארת ישראל – יכין

כיצד נקט כיצד. לאשמעינן דלא תימא בשער כיון דארוך כל כך עד שכשהמת בחוץ השער בפנים. לפיכך סד"א כל העומד לגזוז כגזוז דמי. ולא נטמא. קמ"ל דזהו דוקא בודאי עומד לגזוז [כנזיר נ"א א]:

הבית טמא ר"ל כל מה שבבית נטמא. מדהו"ל השער כיד לטומאה:

עצם שיש עליו כזית בשר מחובר בידי שמים:

הכניס מקצתו מבפנים שהכניס מקצת העצם בלי בשר שעליו:

טמא אע"ג דעצם אינו מטמא באהל מדאינו אבר. עכ"פ הכא הו"ל העצם כיד להבשר שעליו. והו"ל כהכניס הבשר להבית. ואף דעצם הוא כ"ש משער. דעצם גם כשהוא לבד שייך בו טומאה. אפ"ה נקט לה משום סיפא:

והבית מאהיל עליהם טמא דקיי"ל [חולין קי"ט] דיש יד לפחות מכזית. והו"ל כהכניס הב' חצאי זיתים לבית. דקיי"ל דמצטרפי כרבנן דפ"ד במשנה א'. ואת"ל א"כ כ"ש בכזית שלם בעצם אחד. ול"ל רישא. י"ל דמשום סיפא נקט לה. דבתתוב בידי אדם. אפי' כזית שלם בעצם א' אינו חיבור:

היו תחובים בידי אדם הבשר בעצמות. ברישא או במציעתא.

שאין חבורי אדם חבור ולא הו"ל העצם יד להבשר דדוקא בכלי שכולה מעשה ידי אדם. גם ידות שלהן שנתחברו בידי אדם הוה חיבור [ככלים פ"ה מ"ב ופכ"ט ופ"ל ועוד בדוכתי טובא] אבל בדבר שנוצר בידי שמים. כל המחובר לו בידי אדם לא מחשב יד [ועמ"ש בס"ד בעוקצין פ"ב לחלק באופן אחר]:

מלאכת שלמה

כיצד המת בחוץ. כך הגיהו הרב בצלאל אשכנזי והרי"א ז"ל:

לפנים והבית מאהיל וכו'. כצ"ל:

שני עצמות ועליהם וכו'. מ"מ ובהן. במקום ועליהם:

הכניס מקצתן לפנים. כך צ"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה אהלות פרק ג׳ משנה ד׳?

משנה אהלות פרק ג׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״כיצד המת מבחוץ ושערו בפנים הבית טמא עצם״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה אהלות פרק ג׳ משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת אהלות פרק ג׳?

בפרק ג׳ של מסכת אהלות יש 7 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת אהלות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Oholot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Oholot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Oholot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)