דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה אהלות פרק י״ז משנה ב׳

מסכת אהלות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

הָיָה חוֹרֵשׁ וְהִטִּיחַ בְּסֶלַע אוֹ בְגָדֵר אוֹ שֶׁנִּעֵר הַמַּחֲרֵשָׁה, עַד שָׁם הוּא עוֹשֶׂה בֵית הַפְּרָס. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, בֵּית פְּרָס עוֹשֶׂה בֵית פְּרָס. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, פְּעָמִים עוֹשֶׂה, פְּעָמִים אֵינוֹ עוֹשֶׂה. כֵּיצַד. חָרַשׁ חֲצִי מַעֲנָה, וְחָזַר וְחָרַשׁ חֶצְיָהּ, וְכֵן הַצְּדָדִין, הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה בֵית פְּרָס. חָרַשׁ מְלֹא מַעֲנָה, חָזַר וְחָרַשׁ מִמֶּנָּה וְלַחוּץ, אֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵית פְּרָס:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

והטיח בסלע. הכה המחרישה בסלע ומתוך כך ננערה המחרישה:

או שניער את המחרישה. מן העפר שעליה. והא קא משמע לן דלא חיישינן שמא לא ניער יפה:

עד שם הוא עושה בית הפרס. ולא יותר, ואפילו תוך שש אמות או חמש:

בית פרס עושה בית פרס. המתחיל לחרוש בסוף בית הפרס או באמצע. מונה מאה אמה ממקום שהתחיל לחרוש, והוא נעשה בית הפרס כאילו חרש ממקום הקבר:

חרש חצי מענה. חמישים אמה ממקום הקבר, וחזר אחר כך וחרש משם עוד חמשים אמה אחרות, כל המאה נעשו בית פרס. והלכה כרבי יהושע:

עוד מפרשים על משנה אהלות פרק י״ז משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

הטיח בסלע או בגדר או שניער המחרישה בסלע או בגדר או שנתש אותה מן העפר הנה שם יכלה הבדל בית הפרס אולם אם משך את המחרישה ולא הבדיל בה הנה תהיה בית הפרס עד מאה אמה והנשאר טהור כמו שהקדמנו לפי שבאותן מאה אמה יכלה כל עצמות המת ובשרו ויאבד שם רבי אליעזר אומר בית הפרס עושה בית הפרס ענינו כי כאשר חרש ג"כ בית הפרס הנה הוא ישים מאה אמה מהמקום אשר התחיל בו החרישה בית הפרס כמו אם נחרש הקבר ור' יהושע יאמר שזה אמנם יהיה כאשר נחרש הקבר ולא ישלים מאה אמה עוד נחרש מקצה בית הפרס ונשלמו הק' אמות ויהיה לכולן דין בית הפרס אולם אם שם קו מן ק' אמה הוא מלא מענה המבואר בו שכבר יהיה שם דין בית הפרס ושחרישתו והארכת החרישה חוץ ממנו הנה לא יעשה בית הפרס ואין הלכה כר' אליעזר:

תוספות יום טוב

[*עד שם כו'. כתב הר"ב אפי' תוך שש אמות או חמש. ופי' הר"ש אפי' תוך י' אמות או חמש. ונ"ל שם ט"ס [וצ"ל ו'] ואכתי לא ידענא למה להו לכתוב ו' כיון דאפי' ה' סגי]:

רבי יהושע אומר פעמים עושה כו' כיצד חרש חצי מענה כו'. כלומר. ואע"פ שלא חרש בפעם אחד. כשהשלים חרישתו הרי נעשה בית הפרס. וכשחזר אחר כך והשלים עד מאה. נמצאת אומר שבית הפרס שהיה כבר עושה עוד בית הפרס והיא תשלום המאה. ולפי שאינו מיושב כ"כ לכך אתא רב דימי בפ"ק דתמורה [דף יג] לאסבר' לה בשלש שדות. דהשתא שייך שפיר. בית הפרס עושה בית הפרס. כיון דלשדה אחר הוא שעושה בית הפרס. וכמו שכתבתי בשם הר"ש שם משנה ה [ד"ה אין בין]:

תפארת ישראל – יכין

היה חורש מהקבר:

או בגדר שהוכה עגלת המחרישה בכח בסלע שתחת העגלה. או בגדר שבצד העגלה. ונתנער עי"ז העפר מתוכה:

או שניער המחרישה שניערה בכוונה מהעפר שבתוכה:

עד שם הוא עושה בית הפרס וקמ"ל סלע וגדר דלא מבעיא סלע דמדלא חזיא ליה אפשר שהכה בכח ונתנער. אלא אפי' גדר דחזי ליה בצדו. ומסתמא מתרחק ממנו. ולא היתה ההכאה חזקה כל כך אפי' תלינן שנתנער. וקמ"ל תרווייהו אע"ג דנתנער העגלה בלי כוונה אפ"ה לא חיישינן שלא נתנער יפה וקמ"ל ניער אף שלא הוכה בכח כבסלע וגדר אפ"ה לא חיישינן שלא נתנער עצם מהעגלה:

בית פרס עושה בית פרס אם חזר וחרש מתוך הק' אמה שכבר נטמאו. שוב משם ולהלן ק' אמה או פחות. הו"ל גם חרישה שניה כחורש מהקבר. וטמא שוב עד ק' אמה. ואע"ג דבהחורש מהקבר בפעם א' מודה דאינו מטמא רק עד ק' אמה. ה"ט דהתם כך שיערו חכמים שכל העצמות שתפסה העגלה עמה אינה גוררתן רק עד ק' אמה. אבל כשהתחיל לחרוש מתוך ביה"פ ותפסה העגלה שוב עצמות שנגררו לשם מהחרישה ראשונה חוזרת וגוררתן משם שוב עד ק' אמה:

וחזר וחרש חציה דהיינו נ' נ' אמה. אף שהפסיק ונח באמצע הק' אמה:

וכן הצדדין ר"ל או אם אפי' אחר שהפסיק אחר חרישת הנ' אמה הפך פני העגלה לחרוש למן הצד כמין גאם כזה* דחרש מהקבר נ' אמה ממערב למזרח. ומקצה הנ' אמה הפך העגלה. וחרש משם מצפון לדרום שוב נ' אמה:

הרי זה עושה בית פרס דאף שהפסיק ונח בינתיים. או שנ' אמות הראשונים לא היו מכוונים לאותו רוח שהיה חרישת הנ' אמה האחרונים אפ"ה יש בכל הק' אמה דין ביה"פ:

חזר וחרש ממנה ולחוץ אינו עושה בית פרס דאפי' אם אחר שחרש נ' אמה חזר וחרש מאמצעית החרישה דהיינו למשל מקצה נ' אמה מהקבר שוב נ' אמה למן הצד. אפ"ה מטהר ר' יהושע. ונ"ל דטעמיה מדמחש' כס"ס שמא לא נגרר כלל מהקבר בחרישה ראשונה ואת"ל שנגרר לקצה הק' אמה הראשונים. עכ"פ שמא לא חזר ונגרר משם שוב להלן משם למקום אחר:

תפארת ישראל – בועז

מיהו בננער תוך ד' אמות מהקבר נראה דעת הר"ש והר"ב דלא מהני. ונ"ל טעמייהו. דכל ד' אמות סביב לקבר כקבר דמי (כסוטה מא"א). ותו דלעגלת המחרישה צריך רווח ד' אמות (כהר"ב כלאים פ"ד מ"א ופ"ב דב"ב מי"ב) ולהכי משום דכשכל העגלה עומדת תוך ד' אמות מהקבר. ודאי לא מהני ניעור. דהרי עדיין נוגעת במקום הקבר. ורק משום לא פלוג גזרו לעולם בהנך ד' אמות:

מלאכת שלמה

או שניער את המחרישה. סלע וגדר נמי היינו טעמייהו דכשמטיח בהן ננערת המחרישה ואיצטריך למיתני או שניער דלא תימא דחיישינן שמא לא ניער יפה יפה. הר"ש ז"ל וכבר רמזו ר"ע ז"ל:

ר' אליעזר אומר בית פרס וכו'. בפ"ק דתמורה דף יב. ובקצת ספרי כתיבת יד כתוב שם וחכמים אומרים אין בית הפרס עושה בית הפרס והתם מפרש ורבנן עד כמה וכדפי' ר"ע ז"ל שם בסימן ה'. וכתבו שם תוס' ז"ל מה שפי' רש"י ז"ל לר' אליעזר לא נהירא דפי' כל ד' שדות שסביב בית הפרס שלו דבית הפרס הן דעפר בית הפרס מטמאן ומ"ט הוא זה שאם חרשו ממזרח למערב למה יטמאו צפון ודרום ואם חרשו מצפון לדרום למה יטמאו מזרח ומערב לכן נראה לפרש ר' אליעזר אומר בית הפרס עושה בית הפרס דלעולם מה שנחרש מבית הפרס לשדה אחר שאצלו עשאוהו בית הפרס וכן אם נחרש מאותה שדה שניה לשלישית וכן משלישית לרביעית וכן לעולם כולם עושין זה בית הפרס ע"כ:

בית פרס עושה בית פרס. אם התחיל מבית הפרס עושה בית הפרס אחר מלא מענה כאילו התחיל מן הקבר ואע"פ שכשהתחיל מן הקבר אינו עושה אלא ק' אמה היינו טעמא שכל העצמות שהמחרישה טוענת בפעם אחת אינה מוליכתם יותר ממאה אמה וכשמתחיל מבית הפרס חוזרת וטוענת עצמות שנדלדלו שמה ומוליכתם מאה אמה ור' יהושע סבר דמאה אמה עושה בית הפרס בין חרש בלי הפסק בין חרש בהפסק אבל יותר לא. הרא"ש ז"ל:

וכן הצדדין. כלומר מן הצפון לדרום דמיירי ר' יהושע בשמקום הקבר ידוע וחרש חצי מענה מן המזרח למערב. מה"ר שמשון ז"ל וע"ש עוד:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה אהלות פרק י״ז משנה ב׳?

משנה אהלות פרק י״ז משנה ב׳ פותחת במילים ״היה חורש והטיח בסלע או בגדר או שנער״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה אהלות פרק י״ז משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת אהלות פרק י״ז?

בפרק י״ז של מסכת אהלות יש 5 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת אהלות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Oholot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Oholot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Oholot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)