משנה אהלות פרק י׳ משנה ג׳

מסכת אהלות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

מִקְצָת טֻמְאָה בַבַּיִת וּמִקְצָתָהּ כְּנֶגֶד אֲרֻבָּה, הַבַּיִת טָמֵא, וּכְנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, הַבַּיִת טָמֵא, כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָהוֹר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם יֵשׁ בַּטֻּמְאָה כְדֵי שֶׁתֵּחָלֵק וּתְטַמֵּא אֶת הַבַּיִת וּתְטַמֵּא כְנֶגֶד הַטֻּמְאָה, טָמֵא. וְאִם לָאו, הַבַּיִת טָמֵא, כְּנֶגֶד הַטֻּמְאָה טָהוֹר:

ר׳ עובדיה מברטנורא

כנגד ארובה. בארובה שאין בה פותח טפח:

וכנגד הטומאה טמא. היינו המאהיל על הטומאה:

כדי שתחלק. שיהיה במקצת הטומאה שיעור כדי לטמא באוהל, דהיינו כשיהיה בכולה שני זיתים. או יותר. והלכה כר׳ יוסי:

עוד מפרשים על משנה אהלות פרק י׳ משנה ג׳

פירוש המשניות לרמב״ם

כדי שתחלק הוא שאם תחלק והוא על מצבו יהיה מגיע ממנו תחת גג הבית כשיעור ומגיע תחת הארובה אשר אין בו פותח טפח כשיעור והלכה כרבי יוסי:

תוספות יום טוב

ר"י אומר אם יש כו'. כנגד הטומאה טמא. כתב הר"ב דהלכה כר"י. וכ"כ הרמב"ם. וצ"ל דכנגד הטומאה טמא. דוקא כשקדמה הטומאה את רגלו. דלא תקשה הלכתא אהלכתא:

ותטמא כנגד הטומאה . כנגד הטומאה טמא. כן הוא בנוסחת מהר"ם ז"ל:

תפארת ישראל – יכין

מקצת טומאה בבית ומקצתה כנגד ארובה הכא מיירי בארובה שאין בה טע"ט. ומקצת מהכזית מונח תחת הארובה ומקצת הנשאר מונח תחת המעזיבה:

וכנגד הטומאה טמא ואע"ג דאין טומאה יוצאת בחלון פחות מטפח. וכריש משנה ב'. התם התפשטות הטומאה הוא. משא"כ הכא דקצת משיעור הטומאה מונח ממש תחת הארובה. מצטרף בהדי המקצת שמונח תחת המעזיבה כד' שיצא הטומאה גם בהארובה שפחות מטפח:

כנגד הטומאה טהור דס"ל דאפי' יש קצת משיעור הטומאה מונח ממש תחת הארובה. אפ"ה מדעכ"פ א"א שתצא הטומאה דרך הארובה מאותו חצי שיעור. רק ע"י שיצטרף אליו חצי השיעור שמונח תחת המעזיבה. דנימא דהתפשט גם ממנו הטומאה להארובה. א"כ הרי כל התפשטות הטומאה אינה יוצאת בארובה שהוא פחות מטפח. אבל ביש שיעור שלם תחת הארובה הרי כבר אמרינן במשנה ב' דבטומאה כנגד הארובה הבית טהור. דמשמע וודאי הא בהארובה עצמה כנגד הטומאה טמא אף שאין בהארובה טע"ט. ולא פליג ר' יהודה:

ותטמא כנגד הטומאה כגון שיש בהטומאה כשיעור ב' זיתים. ומונח כזית וחצי ממנו תחת המעזיבה. וכחצי זית תחת הארובה. והרי בכה"ג אפשר שתחלק כזית לכאן וכזית לכאן. ויתטמא כאן וכאן:

טמא אף שאין מונח תחת הארובה רק פחות מזית. מיהו זה דוקא בשקדמה הטומאה להדבר שהונח על הארובה לסתמו וכלעיל סי' י"ד.

כנגד הטומאה טהור דמדאין כזית נגד הארובה הו"ל רק התפשטות הטומאה ואינה יוצאת בארובה שהיא פחות מטפח:

תפארת ישראל – בועז

כך פירשתי על דעת הרא"ש ע"ש. ול"מ היה נ"ל דלר' יוסי נמי דוקא בשגוש הטומאה הוא ב' זיתים ומונח ממנה תחת הארובה זית א'. וזית הב' תחת המעזיבה טמא. ולר' יהודה אפילו ביש בה מקצת שכנגד הארובה כזית נמי מטהר נגד הארובה. ואע"ג דברישא (במשנה ב') בכזית טומאה נגד הארובה. קאמרינן דרק הבית טהור דמשמע ודאי דעכ"פ תחת הארובה נגד הטומאה טמא ולא פליג ר' יהודה. י"ל התם אין קצת מגוש הטומאה תחת המעזיבה. משא"כ הכא שיש קצת ממשות הטומאה תחת המעזיבה. אמרינן דשדינן לכולה טומאה כאילו היא תחת המעזיבה שהיא עיקר הבית. והו"ל כשאר התפשטות הטומאה שאינה יוצאת בארובה שהיא פחות מטע"ט. ואשכחן דכוותה לעיל (פ"ו מ"ג) דבטומאה תוך הכוחל מחציה ולפנים. הו"ל כמונחת בבית והבית טמא והעומד למעלה מהטומא' טהור. ה"נ הכא בארובה שדינן להטומאה כאילו מונחת בהבית. והעומד למעלה מהטומאה כנגד הטומאה טהור. אע"ג שהטומאה מונחת בתחת הארובה. רק דבכותל שם סגי בחדא לטיבותא שמונחת בחציה שלפנים. אבל הכא צריך ב' לטיבותא שאין בהארובה טע"ט. ויש קצת מהטומאה תחת המעזיבה אז לבד שדינן הטומאה כאילו כולה תוך הבית שהוא העיקר. וזהו סברת ר' יוסי דפליג:

והא דלא נקט הכא כלעיל נתן רגלו. נ"ל דה"ט משום דלעיל כל מה דבעי תנא לאשמעינן הוא רק דע"י הדבר שנתן על הארובה עירב הטומאה למטה. והרי בזה אין חילוק בין שהדבר שנתן הוא מק"ט או לא. דכולן מערבין הטומאה למטה. דהרי גם דבר שאמק"ט נעשה אהל (כלעיל פ"ח ורמב"ם פי"ב מטו"מ) להכי מדכולן שוין בזה. ניח"ל טפי למנקט שנתן רגלו משום דרגל מצוי בעלייה. אבל הכא דמיירי מדין עלייה ובעי לאשמעינן בהסיפא דהדבר שנתן בהארובה חוצץ. והרי זה אינו רק כשהדבר שנתן אמק"ט. דכל המק"ט הרי אינו חוצץ בפני הטומאה להכי נקט הכא ברישא ההיפוך דהיינו שמק"ט:

מלאכת שלמה

ר' יהודה אומר דבית טמא וכנגד הטומאה טהור. דסבר ר' יהודה כיון שאין בארובה פותח טפח אין המאהיל טמא עד שיהא שיעור טומאה תחתיו דלענין זה חשיב כסתום שלא יצטרף עמו מה שאינו כנגד הארובה הרא"ש ז"ל ובתוספ' ס"ל לר' שמעון כותיה דר' יהודה:

כדי שתחלק. כגון שיש זית וחצי בבית וחצי זית תחת הארובה דאם נחלק יש שיעור לכאן ולכאן הרא"ש ז"ל. ופי' הר"ש ז"ל כדי שתתחלק שיטמא חציו האהל לאפוקי זית אחד ורובע עצמות אחד וגולגולת אחת ושדרה אחת ע"כ וכן משמע נמי מהתוספ':

טמא כנגד הטומאה ואם לאו הבית טמא וכו' גרסי'. ומצאתי שהגיה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל וזולתו כדי שתחלק ותטמא את הבית ותטמא כנגד הארובה כנגד הטומאה טמא ואם לאו וכו':

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה אהלות פרק י׳ משנה ג׳?

משנה אהלות פרק י׳ משנה ג׳ פותחת במילים ״מקצת טמאה בבית ומקצתה כנגד ארבה הבית טמא״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה אהלות פרק י׳ משנה ג׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת אהלות פרק י׳?

בפרק י׳ של מסכת אהלות יש 7 משניות, וזו המשנה ה־3 בו.

עוד: מסכת אהלות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Oholot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Oholot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Oholot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)