דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה אהלות פרק י׳ משנה ב׳

מסכת אהלות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

אֵין בָּאֲרֻבָּה פּוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה בַבַּיִת, כְּנֶגֶד אַרֻבָּה טָהוֹר. טֻמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבָּה, הַבַּיִת טָהוֹר. הַטֻּמְאָה בַבַּיִת, נָתַן אֶת רַגְלוֹ מִלְמַעְלָן, טָהוֹר. הַטֻּמְאָה כְנֶגֶד אֲרֻבָּה, נָתַן אֶת רַגְלוֹ מִלְמַעְלָן, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אִם טֻמְאָה קָדְמָה אֶת רַגְלוֹ, טָמֵא. אִם רַגְלוֹ קָדְמָה אֶת הַטֻּמְאָה, טָהוֹר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שְׁתֵּי רַגְלַיִם, זוֹ עַל גַּב זוֹ, שֶׁקָּדְמוּ אֶת הַטֻּמְאָה, מָשַׁךְ הָרִאשׁוֹן אֶת רַגְלוֹ וְנִמְצָא רַגְלוֹ שֶׁל שֵׁנִי שָׁם, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁקָּדְמָה רַגְלוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן אֶת הַטֻּמְאָה:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

אין בארובה פותח טפח. הא קא משמע לן דאפילו בפחות מטפח לא אמרינן בטומאה לבוד:

נתן את רגלו. טהור הנותן, דכסתום דמי לגביה. שאין טומאה נכנסת לאוהל ולא יוצאה ממנו בפחות מפותח טפח:

אם טומאה קדמה את רגלו טמא. שהרי בעת שנתן רגלו האהיל על הטומאה:

ואם רגלו קדמה את הטומאה טהור. שקודם שבאה הטומאה כבר נעשה אוהל סתום, ובשעה שנכנס בו הטומאה אין שם בארובה פותח טפח כדי שתצא ממנה הטומאה:

שתי רגלים זו על גב זו. של שני אנשים, ונתן הראשון רגלו על פי ארובה ורגל של שני מונח על רגלו של ראשון, ואח״כ נכנסה טומאה בבית תחת הארובה, ואח״כ הסיר הראשון את רגלו ונמצאת רגל השני מונחת על פי הארובה, אע״פ ששני זה האהיל על הטומאה כשהסיר הראשון את רגלו, השני טהור, מפני שקדמה רגלו של ראשון את הטומאה. ואין הלכה כר׳ שמעון ולא כר׳ מאיר:

עוד מפרשים על משנה אהלות פרק י׳ משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

אמנם יתחייב זה שיהיה האיש אשר נתן רגלו מלמעלה טהור לפי שהארובה פחות מטפח על טפח ולא תצא טומאה מן הבית פחות מטפח כמו שכפלנו פעמים ול' התוספתא אין הטומאה נכנסת לאהל ולא יוצאה ממנו אלא בפותח טפח: אחר זה אמר אם טומאה קדמה את רגלו הוא טמא לפי שהטומא' תטמא כל מה שיגבילהו כמו שקדם ובעת שנתן רגלו האהיל על הטומא' ואם רגלו קדמה את הטומאה יהיה כמו גג ויתחבר הגג ולא יטמא זה האדם לפי שאין שם פותח טפח תצא ממנו הטומאה ולא האהיל על הטומאה בעת שהאהיל: והפליג ר"ש בזה הדין ואמר שאם באו שני אנשים ושם הראשון מהם רגלו בארובה ושם השני רגלו על רגל הראשון ואח"כ נכנסה טומאה תחת ארובה אחר (סר) [כן הסיר] הראשון רגלו והיה (רגלו) [רגל] השני על הטומאה והיה קודם הטומאה נכחו לזה המקום ואע"פ שהוא אמנם האהיל על הטומאה אחר הגעת הטומאה שם הוא טהור ואין הלכה לא כר"מ ולא כר"ש:

תוספות יום טוב

אין בארובה פ"ט. כתב הר"ב הא קמ"ל דאפילו בפחות מטפח לא אמרינן בטומאה לבוד. דהכי גמירי להו גמ' פ"ק דסוכה דף י"ח. והכ"מ ברפט"ז מהט"מ כתב שמצא כך. ואשתמיטתי' דתלמוד ערוך הוא:

נתן את רגלו מלמעלן טהור. עיין בפי"ב מ"ד:

תפארת ישראל – יכין

כנגד ארובה טהור דהלכה לממ"ס דבטומאה אין אומרים לבוד לחומרא [כסוכה די"ח ועמ"ש בס"ד פ"ד סי' י"ד]:

טהור הנותן הרגל דאין טומאה יוצאת בפחות מטפח. מיהו פשוט שעכ"פ עירב הטומאה מהבית להארובה ולהכי גם מה שתחת הארובה טמא:

נתן את רגלו מלמעלן ר' מאיר מטמא להנותן. ומיירי שנתן רגלו מכוון ממעל להטומאה בעצמה. דס"ל דדוקא התפשטות הטומאה אינה יוצאת בפחות מטפח:

טמא דהיכא שכבר היה הטומאה למטה בשעה שהניח רגלו למעלה. נמצא שכשהגביה רגלו ממעל להארובה כדי לסתמו כבר האהיל על הטומאה קודם שסתם הארובה ברגלו. דהרי בטומאה לא אמרינן לבוד:

טהור דהרי קודם שבאה לשם הטומאה כבר היה הארובה נחשבת כנסתם מהרגל. ולא יצאה הטומאה דרך שם. ואע"ג דאדם וכלי נעשין אהל לטמא ולא לחוץ [כרפ"ו] וא"כ למה יהיה האדם טהור. י"ל דהכא לא משום שרגלו חוצץ. אלא מדקדמה רגלו. הו"ל המעזיבה כסתומה תחת הרגל:

ר' שמעון אומר שתי רגלים זו ע"ג זו על הארובה. ואפי' הן של ב' בנ"א שהן ב' גופים:

שקדמו את הטומאה ממעל להארובה:

טהור גם השני:

מפני שקדמה רגלו של ראשון את הטומאה ולחכמי' דלעיל. אף אם רגלו של השר ג"כ היה שם קודם שבאה הטומאה למטה עכ"פ כיון דלא על יד השני נסתם הארובה. הו"ל כקדמה טומאה לרגלו:

תפארת ישראל – בועז

וא"ת בשלמא במשנה א' שיש טע"ט בארובה פתוחה. י"ל שמשם יוצא הטומאה ומדיש שם מקום לטומאה לצאת. אין אומרים דסופה לצאת דרך הבית. אבל הכא וכ"כ לקמן במשנה ה' דאין בהארובה טע"ט שתצא משם הטומאה א"כ ראוי שהבית יהיה טמא. מדאין דרך לטומאה לצאת רק דרך הבית (וכלעיל פ"ג מ"ז) בביב שתחת הבית. ואין ביציאתו טע"ט. דכשהטומאה תוך הביב הבית טמא. מדסוף טומאה לצאת דרך הבית. י"ל דאע"ג דגם באין הטהרה תחת אהל המת מטמאינן הבית החיצון כשסוף טומאה לצאת שם (כרש"י עירובין סח"א) זהו דוקא כשעכ"פ מונחת הטומאה תחת קרוי ואפילו באין האהל ההוא טע"ט (כפ"ד מ"א). אבל כשהטומאה מונחת תחת אויר רקיע. או שיש אויר רקיע מפסיק בין הבית שהטומאה בתוכו ובין בית החיצון. בכה"ג לא שייך לומר גבה סוף טומאה לצאת. דכבר היא מוצאת. ואדרבה זו הכנסה היא. ואע"ג דהכא שאין על הטומאה אויר טע"ט. ע"כ שתצא הטומאה דרך הבית. י"ל דדוקא כשאין אויר כלל להוציא הטומאה דרך שם פליגי רבנן על ר' יוסי (פ"ד מ"ב). א"נ אף כשיש לחלול שהטומאה בתוכה פתח פחות מטע"ט מן הצד. נמי פליגי רבנן ארבי יוסי [כביב טע"ט שאינו פתוח טע"ט לחוץ (פ"ג מ"ז)]. אבל כשיש אויר ע"ג הטומאה. אע"ג שאין האויר ההוא פתוח טע"ט. גם רבנן מודו לר' יוסי דיכול להוציאו שם לחצאין או לשרפה במקומה. אפילו כשהטומאה גדולה מטפח. וכעין זה תירץ רטו"ז (יו"ד שע"א ס"ד וע"ש). א"נ דההלממ"ס כך הוא דסוף טומאה לצאת ואמ"ט רק כשהטומאה מונחת בהאהל שהפתח בו. ותו נ"ל דאפילו למהרא"י (בפסקיו סימן כ"ד) דכשמת בעיר אין הכהנים רשאין לצאת דרך שער העיר אף דרחוב שאינו מקורה מפסיק. אלמא דלא מהני הפסקת אויר הרקיע. י"ל דאפ"ה לא תקשי ליה משנתינו דמי לא מצי איירי הכא שהארובה סמוכה לפתח הבית. ואין תקרת הבית מפסקת בין ארובה לפתח הבית:

מלאכת שלמה

אין בארובה וכו'. ועיין בפי' הר"ש ז"ל לעיל פ"ח סימן ב':

נתן את רגלו מלמעלן טהור. ובהא אפילו ר"מ מודה כיון שאין הטומאה תחת רגלו אבל כשהטומאה תחת רגלו לא חשיב ליה ר"מ כסתום ורבנן סברי אפילו הטומאה תחת רגלו אם קדמה רגלו את הטומאה טהור כיון דנסתם קודם שבאה אבל אם קדמה הטומאה כשפשט רגלו שם נטמא קודם שנסתם הנקב ור"ש מוסיף אפילו שתי רגלים של שני אנשים וכו' אע"פ שקדמה טומאה לרגלו של שני כיון שקדמה רגלו של ראשון את הטומאה טהור כיון שלא נראה הנקב פתוח דעם משיכת רגל ראשון נמצאת רגלו של שני והה"נ שתי רגליו של אדם אחד שהיה ראוי להיות טמא מחמת רגל שני שקדמה לה הטומאה ואפ"ה טהור כיון שקדמה רגלו ראשונה. הרא"ש ז"ל:

ואם רגלו קדמה את הטומאה טהור. במאהיל עצמו הוא דמטהרי רבנן משום דנסתמה ארובה מקודם ולא אתיא עליה טומאה אבל במת מודו רבנן דטמא כיון דרגלו על פי ארובה. מה"ר שמשון ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה אהלות פרק י׳ משנה ב׳?

משנה אהלות פרק י׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״אין בארבה פותח טפח טמאה בבית כנגד ארבה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה אהלות פרק י׳ משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־5 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת אהלות פרק י׳?

בפרק י׳ של מסכת אהלות יש 7 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת אהלות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Oholot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Oholot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Oholot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Oholot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)