דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה נדה פרק ט׳ משנה ח׳

מסכת נדה, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

כָּל אִשָּׁה שֶׁיֶּשׁ לָהּ וֶסֶת, דַּיָּהּ שְׁעָתָהּ. וְאֵלּוּ הֵן הַוְּסָתוֹת, מְפַהֶקֶת, וּמְעַטֶּשֶׁת, וְחוֹשֶׁשֶׁת בְּפִי כְרֵסָהּ, וּבְשִׁפּוּלֵי מֵעֶיהָ, וְשׁוֹפַעַת, וּכְמִין צְמַרְמוֹרוֹת אוֹחֲזִין אוֹתָהּ, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָהֶן. וְכֹל שֶׁקָּבְעָה לָהּ שָׁלשׁ פְּעָמִים, הֲרֵי זוֹ וָסֶת:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה. לעיל בפרק קמא תנינא לה, והתם מיירי בוסתות דיומי כגון מט״ו יום לט״ו יום, או מחודש לחודש, והכא מיירי בוסתות דבגופה, שכל זמן שייראו בה סימנים הללו רגילה לראות בהן, אבל אין לה זמן קבוע לראות:

מפהקת. יש מפרשים, פותחת פיה בכל כוחה. אלחר״י בלע״ז. ויש מפרשים, פושטת זרועותיה וגופה. אשטרנ״י קלא״ר בלע״ז:

בפי כרסה. נגד טבורה:

שפולי מעיה. בית הרחם:

ושופעת. מפרש בגמרא ששופעת דם טמא מתוך דם טהור, כגון שהיא רגילה לראות דם טהור תחילה, דהיינו דם שאינו מחמשה דמים טמאין, ואח״כ דם טמא. והאי נמי הוי וסת. וכל שעה שתראה דם טמא אחר דם טהור, דיה שעתה:

צמרמורת. לשון סמר מפחדך בשרי (תהילים קי״ט:ק״כ). אריצמינ״ט בלע״ז:

אוחזין אותה. כך למודה להיות בכל עת שהיא רואה:

וכן כיוצא בהן. משאר סימנים שהנשים הרואות דם למודות להיות בכך. כגון שראשה כבד עליה, או אוחזה רתת ורעד, או כאב לב, וכיוצא בזה, אם קבעה לה שלש פעמים הרי זה וסת:

עוד מפרשים על משנה נדה פרק ט׳ משנה ח׳

פירוש המשניות לרמב״ם

וכל אשה שיש לה וסת דיה שעתה כו': מפהקת פיהוק: ומעטשת עטוש: וחוששת כריסה ושיפולי מעיה שתמצא כבדות והמשכה בשיפולי גופה: וצמרמורות כשערורה והיא כפול מן צמור בשר ואמרו וכן כיוצא בהן ר"ל איזה מן המקרה שמנהגם ימצוא אותה בעת לדתה אם ארעו לה ג' פעמים חזרו לה אותה מקרים אות על וסת כמו שנמצא מהן מי שימצא היפוך האצטומכא לבד ואחרת כאב הראש ואחרת התנודדות והפוך נפש ואחרת דפוקת הלב והדומה לזה:

תוספות יום טוב

ואלו הן הוסתות מפהקת כו'. וכולהו הני וסתות איירי שמפהקת או מעטשת שעה או שתים בעת שרגילה לראות אבל משום פיהוק או משום עטוש חדא זימנא לא קבעה מדמפליג (במתני' דלקמן) בין תחלת וסת לסוף וסת. ובחד פיהוק וחד עיטוש לא שייך תחלה וסוף. תוס'. ואיכא למידק דאי משום הא דלקמן אמאי מצריכין כל כך שיהא שעה או שתים. וגם קשה ז"ש כלל או שתים. ול' הרא"ש כמה פעמים זה אחר זה וגם לא תלי טעמא בדלקמן אלא משום דחדא זימנא זה דרך כל האדם:

ומעטשת דרך מטה. טור סי' קפ"ט:

צמרמורת. כ' הר"ב ל' סמר מפחדך בשרי. וצמרמורת כפול. הרמב"ם. והסמ"ך והצד"י מתחלפים. ששניהם ממוצא השינים. ובחבורו רפ"ח מהלכות א"ב כתב ויסתמר שערות בשרה ומתישב בהכי מאי דהדר כתב הר"ב לק' או אוחזה רתת ורעד אע"ג דאין כן דעת הרמב"ם בהך דלקמן שהוא כ' (רפ"ח מהא"ב) או ייחם בשרה. אבל נראה בעיני שחלוף גרסאות הן בגמ' (דף ס"ג) דהר"ב גורס ורותתת והרמב"ם גורס ורותחת בחי"ת:

תפארת ישראל – יכין

כל אשה שיש לה וסת ברפ"ק מיירי בוסת שתלוי בזמן. והכא בוסת הגוף:

מפהקת געהנען וי"א רענגען:

ומעטשת למעלה או למטה [ש"ך סי' קפ"ט סקנ"ג]:

וחוששת בפי כריסה שכואב נגד טבורה:

ובשפולי מעיה נגד פי רחם:

ושופעת ששופעת ליחה מאותו מקום, קודם ראיית דם:

וכמין צמרמורת שוידער:

וכן כיוצא בהן שראשה כבד או אוחזת רתת או כאב לב:

מלאכת שלמה

ואלו הן הוסתות וכו'. כצ"ל:

מפהקת. פי' ר"ח וכן בערוך כאדם שמוציא קול דרך הגרון וכתב הרא"ש ז"ל שכל הפירושים דברי אלהים חיים דכל חוש שנוי הגוף כיון שהוחזקה בו הוא סימן להתעוררות עקירת הדם ע"כ:

וכל שקבעה לה שלשה פעמים ה"ז וסת. והר' יהוסף ז"ל הגיה וכל שתקבע לה שלשה פעמים וכו'. ובגמ' אמר שמואל לוסתות דיומי משקבעתן שני פעמים הוי וסת לוסתות דגופא כגון הני דמתני' משקבעתן פעם אחת הוי וסת ולמה שלא מנו חכמים כגון אכלה שום וראתה אכלה בצלים וראתה כססה פלפלין וראתה צריך לקביעתם שלשה פעמים. וכעין צמרמורית מ"מ ביו"ד אחר הרי"ש:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה נדה פרק ט׳ משנה ח׳?

משנה נדה פרק ט׳ משנה ח׳ פותחת במילים ״כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה ואלו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה נדה פרק ט׳ משנה ח׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־8 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת נדה פרק ט׳?

בפרק ט׳ של מסכת נדה יש 11 משניות, וזו המשנה ה־8 בו.

עוד: מסכת נדה · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Niddah – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Niddah – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Niddah – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Niddah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Niddah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Niddah – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)