משנה נדה פרק ט׳ משנה ז׳

איזהו רוק תפל כל שלא טעם כו': כשלא יאכל אדם דבר מבערב ויישן חצי הלילה האחרון כלו וישכים וצם אז יהיה רוקו מכבס ויקרא אז רוק תפל לפי שהוא משולל מתערובת המזונות וישאר כן עד שתעבור שעה שלישית ופירוש אמרו לעיסת גריסין של פול וחלוקת נפש שילעוס הפולים וימזוג עם לעיסתם רוק הרבה מפיו: ומי רגלים שהחמיצו הוא השתן שעברו עליו ג' ימים ולכסכס שיחכך הבגד בין ידיו בשעתו כמו שעושים הכובסין ואמרו לא עשו כלום ר"ל כשלא יעשה אותן על הסדר וישאר הכתם כמו שהוא עדיין לא נדע בזה שהוא צבע אבל אפשר שהוא כתם וכשירחצו אותו בסמנים על הסדר ישתנה והנה ישאר דבר ספק כמות שהוא ולא יועיל בו הכבוס בלתי מסודר:

כל שלא טעם כלום. שהאוכל ממתקו ומעביר את כחו. רש"י. וכ' הר"ב והוא שישן כו' ובמ"ח פרק בתרא דפסחים תנן ישנו כו' וקאמר ר' יוסי דהיינו נתנמנמו. והלכה כמותו. ובגמ' דהכא מסקי' נמי דכי נתנמנם סגי. ותמיהני דלא מסייעינן מההיא דפסחים. ומ"ש הר"ב ואם השכים בבקר ושנה פרקו לא הוי רוק תפל. פרש"י דהדבור מעביר כח הרוק:

וצריך לכסכס. פי' הר"ב לשפשף כו' שכופל צד עם צדו ומשפשף כן ל' רש"י ומסיים נמי ומוליך ומביא אבל לא מלאני לבי להגיה זה משום דבגמ' (דף סג) בעי ר' ירמיה אי הולכה והובאה נחשביה כא' או כתרתי ועלה בתיקו. ואפשר דהואיל וכתמים דרבנן לקולא. וא"צ להוליך ולהביא ג"פ. ומ"מ הרמב"ם בפ"ט מהא"ב (הל' ל"ז) כתב ג"כ ומוליך ומביא בכל כסכוס:

לא עשה ולא כלום. ל' הר"ב לא לבדוק ולא לבטל. וכן לשון רש"י וכלומר שאם יודע ודאי שהוא דם ורוצה לבטלו כדי שתטלה לה הטבילה דהא תנן במשנה ב' פ"ג דאהלות שכל הבלוע שאינו יכול לצאת טהור הא יכול לצאת טמא. ואע"ג דלא נפיק:

כל שלא טעם כלום שלא אכל כל הלילה. וישן כל חצי ליל אחרון. ולא דיבר כלום משקם. ורק עד ג' שעות בבקר. וסי' אגיד:

לעיסת גריסין של פול חלוקת נפש שנחלק האוכל מהקליפה שע"ג מנפשה. ר"ל מעצמה. ולא בידי אדם. ולועסו ומעבירו. רב"א:

מי רגלים שהחמיצו ששהו ג' ימים והסריחו:

וצריך לכסכס לשפשף הבגד עם הסם. בין ידיו. כדרך כבוס:

העבירן שלא כסדרן שלא כסדר שנמנו במ"ו:

לא עשה ולא כלום לא לבדיקה כנ"ל ולא לבטלו קודם טבילה היכא דודאי דם נדה הוא דלא יעבור עי"ז:

מי גריסין לעיסת גריסין מתני' דלא כר' יהודה דתניא ר' יהודה אומר מי גריסין רותח ועובר שיתן לתוכו מלח פי' וקודם שיתן לתוכו מלח שהמלח מעביר כח הגריסין:

חלוקת נפש. כתב בערוך פי' חלוקת נפש שלא טעמה מאכל מבערב זה פי' ר"ח ורבינו גרשום ז"ל פי' גריסין שבור כגון גרש כרמל ומתרגמינן פירוכן. לעיסת כמו לא ילעוס אדם חטין. של פול חלוקת נפש כלומר מלעיסת אותו פול שנתבשל כ"כ שמאליו הוא נחלק לשנים והאי נפש כמו מנפשו מעצמו. ועוד אמר לן חלוקת נפש שמתחלק מעצמו בתוך קליפתו דהיינו נפש שלו כמו נפש שע"ג קבר ואמר לן משום רב האיי גאון תרי טעמי עוקת נפש כלומר שכ"כ הוא נלעס שכבר עומד ליבלע בתוך עוקת הגרון דהיינו נפש פי' אחר חלוקת נפש שכ"כ נלעס יפה שכבר נחלק מן השנים ועומד ליכנס בנפש בגרון עכ"ל ז"ל. וז"ל בערך לעס לעיסת גריסין של פול על עוקת נפש פי' כשילעוס אדם גריסין יפה יפה ולא נשאר בהן כלום אלא הן בעוקת נפשו פי' כשילעוס בהכנסת בית הבליעה שדומה לעיקה של בית הבד ולעוקת המים של מערה מים של אותן גריסין יפים להוציא הכתם ע"כ:

ומי רגלים שהחמיצו. פי' מי רגלים שאמרנו היינו כשהחמיצו וי"ס דגרסי מי רגלים מי רגלים שהחמיצו מ"מ:

ומי רגלים א"ר יוחנן כל שיעורי חכמים בכתמים צריך שיעור לשיעורן דילד או דזקן דאיש או דאשה מכוסין או מגולין בימות החמה או בימות הגשמים ופירש"י ז"ל דזקן מעלי טפי מכוסין מעלי טפי בימות החמה מעלי טפי ע"כ וכתבו תוס' ז"ל בשבת פ' ר' עקיב' דף צ' דמשלשה ימים עד מ' יום הוא דמעבירין אבל תוך ג' או לאחר מ' יום אין מעבירין וכתב מיי' שם סי' ה': ומ"מ. וצריך לכסכס שלשה פעמים לכל דבר ודבר העבירן שלא כסדרן או שהעביר שבעתן כאחת לא עשה כלום. והיא הגהת הר' יהוסף ז"ל: