משנה נזיר פרק ו׳ משנה י׳

מסכת נזיר, סדר נשים · כל הפרק עם ברטנורא

גִּלַּח עַל הַזֶּבַח וְנִמְצָא פָסוּל, תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. גִּלַּח עַל הַחַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לִשְׁמָן, תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. גִּלַּח עַל הָעוֹלָה אוֹ עַל הַשְּׁלָמִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָן וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לִשְׁמָן, תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אוֹתוֹ הַזֶּבַח לֹא עָלָה לוֹ, אֲבָל שְׁאָר זְבָחִים עָלוּ לוֹ. וְאִם גִּלַּח עַל שְׁלָשְׁתָּן וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן כָּשֵׁר, תִּגְלַחְתּוֹ כְשֵׁרָה, וְיָבִיא שְׁאָר הַזְּבָחִים:

ר׳ עובדיה מברטנורא

ונמצא פסול. כגון שנשפך דמו, או יצא או נטמא:

תגלחתו פסולה. הואיל ונפסל הזבח שגלח עליו, הוה ליה כגלחוהו לסטים דאמרינן לעיל לרבי אליעזר סותר שבעה ימים ולרבנן סותר שלשים יום:

וזבחיו לא עלו לו. שאר הזבחים שהקריב אחר תגלחתו הפסולה, לא עלו לו, דכיון דצריך לסתור עד שיגדל שערו, הוי כאילו הקריבן קודם זמנם:

על החטאת שלא לשמה. היינו על הזבח ונמצא פסול, דחטאת שלא לשמה פסולה. ואיידי דבעי למתני על העולה ועל השלמים פלוגתא דרבי שמעון ורבנן, תנא נמי על החטאת:

על העולה ועל השלמים שלא לשמן וכו׳ תגלחתו פסולה. דהואיל ולא עלו לשם חובת שלמי נזיר ועולת נזיר, הוי ליה כמגלח על עולת נדבה ושלמי נדבה. ורבי שמעון סבר דאם גלח על עולת נדבה ושלמי נדבה יצא. ואין הלכה כרבי שמעון:

אם גלח על שלשתן. אחר שהקריבו שלשתן:

ונמצא אחד מהן כשר. והשאר פסולים:

תגלחתו בשרה. לדברי הכל. דהא תנן ואם גלח על אחד משלשתן יצא:

עוד מפרשים על משנה נזיר פרק ו׳ משנה י׳

פירוש המשניות לרמב״ם

גלח על הזבח ונמצא פסול תגלחתו פסולה כו': כבר נקדם לך מה שאמר אם גלח על אחת משלשתן יצא וכבר בארנו בפסחים ואנו נשלים לפרש זה בתחילת זבחים שאחד מן הדברים המפסידין הקדשים הוא שיחשב בהם בשעת השחיטה הפך מה שהוא הזבח וזה הענין הוא שאומרין עליו שלא לשמן. ואין הלכה כר"ש:

תוספות יום טוב

תגלחתו פסולה. כתב הר"ב דאמרינן לעיל לר"א סותר ז' ימים. לפום ריהטא כתב כן דסתמא תנן לעיל משנה ג' דסותר ל' יום. ומיהו בגמ' דהתם דף ל"ט ע"ב אמרינן דלר"א סותר שבעה ימים בלבד. וטעמא כי היכי דגדלי שערות דקים להו לרבנן כל ז' יומין אתיא מזיא כדי לכוף ראשו לעקרו:

רבי שמעון אומר אותו זבח לא עלה לו אבל שאר זבחים עלו לו. פי' הר"ב דסבר דאם גלח על עולת נדבה ושלמי נדבה יצא. גמ'. ויליף לה דאמר קרא (במדבר ז׳:פ״ח) ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים ולא כתב על שלמיו. ופי' יצא היינו מצות גילוחו. אבל ידי נדרו דקרבן נזיר לא יצא. וכדתנן בריש זבחים שלא עלו לבעלים לשם חובה. והיינו דקאמר אותו זבח לא עלה לו:

תפארת ישראל – יכין

ונמצא פסול שנשפך דמו או יצא דמו או נטמא:

וזבחיו לא עלו לו גם שאר זבחיו שהקריב אחר תגלחותו זה פסולין, דהו"ל כהקריבן קודם זמן גלוח, כיון שהגלוח נפסל וצריך להמתין מלגלח עוד ל' יום [כמ"ג]:

גלח על החטאת שלא לשמה דרק חטאת שנשחטה שלא לשמה פסולה:

גלח על העולה או [*) גירסתו ועל השלמים ועי' ש"נ.] על וכו':

או על השלמים שלא לשמן שהן כשרין כשהוקרבו שלא לשמן, רק שלא עלו לבעלים לשם חובה:

אבל שאר זבחים עלו לו דס"ל כיון שכשרין הן, הוה ליה כאילו גילח על עולת או שלמי נדבה, דסבירא ליה שיצא. ורבנן ס"ל דלא יצא:

ואם גלח על שלשתן ר"ל שלא גלח רק אחר שחיטת שלשתן:

מלאכת שלמה

גלח על הזבח תוס' פ' כיצד צולין (פסחים דף פ"א.) ופי' ה"ר יהוסף ז"ל פי' גלח אחר שחיטת זבח אחד:

וזבחיו פירוש זבחיו שהקריב אחרי הגלוח ע"כי עוד כתב גלח על החטאת י"ס דגרסי' בבא דגלת על העולה ועל השלמים ברישא: בפי' רע"ב ז"ל דאמרי' לעיל לר' אליעזר וכו'. אמר המלקיט וכמו שכתבתי לעיל פ"ג סימן ג' וגם בפירקין סימן ג':

ר"ש אומר אותו הזבח לא עלה לו ושאר כל הזבחים עלו לו כצ"ל: ור' שמעון סבר דאם גלח על עולות נדבה ושלמי נדבה יצא עכ"ל רע"ב ז"ל. אמר המלקט מ"ט דאמר קרא ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים ולא כתב אשר תחת זבח שלמיו אלמא אפילו על שלמי נדבה יצא:

אותו הזבח לא עלה לו ויביא זבח אחר במקומו והיינו טעמא דתגלחתו כשרה דהואיל וזבח אחר בעלמא כשר הוא כדתנן בריש זבחים כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים הכא נמי כשרה לתגלחתו אבל אם גלח על החטאת שעשאה שלא לשמה מודה ר"ש דתגלחתו פסול' לפי שזבחו פסול כדתנן החם חוץ מן החטאת ששחטה שלא לשמה שהיא פסולה רש"י ז"ל:

ואם גלח על שלשתן פי' אחר שחיטת שלשתן ה"ר יהוסף ז"ל. ואם גלח על שלשתן סתם ואחר שהוקרבו שלשתם נמצא אחד בלבד כשר תגלחתו כשרה לד"ה שהרי על זבח כשר נמי גלח. וכתב הרמב"ם ז"ל שם פ"ח כל מקום שאמרו תגלחתו פסולה הרי הוא כמי שנתגלח בתוך ימי נזירותו שהוא סותר שלשים יום ונמצא מונה שלשים יום אחר התגלחת הפסולה ויביא קרבנותיו ע"כ וכתב הרב בעל כסף משנה שכך פי' שם המפרש והם דברי רש"י ז"ל בגמרא ושמא שמשמיענו הרב ז"ל שאין זה פירוש רש"י ז"ל [א"ה באמת פירש"י שעל מס' נזיר איננו מרש"י ז"ל כי אם מחתנו רבינו יהודה בן רבינו נתן ז"ל הנקרא בשם הריב"ן כמ"ש בש"ס החדש שלנו ע"פ כתב יד, וכ"כ בשה"ג מערכת גדולים אות ש' בשם הרב יד מלאכי ע"ש] שכן כתב בכמה מקומות פי' המפרש וכו':

ויביא שאר הזבחים פי' הזבחים הפסולים הר"י ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה נזיר פרק ו׳ משנה י׳?

משנה נזיר פרק ו׳ משנה י׳ פותחת במילים ״גלח על הזבח ונמצא פסול תגלחתו פסולה וזבחיו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה נזיר פרק ו׳ משנה י׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־8 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת נזיר פרק ו׳?

בפרק ו׳ של מסכת נזיר יש 11 משניות, וזו המשנה ה־10 בו.

עוד: מסכת נזיר · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Nazir – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Nazir – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Nazir – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Nazir – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Nazir – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Nazir – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)