משנה מקוואות פרק ז׳ משנה ה׳

מסכת מקוואות, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם, וְנָפַל לְתוֹכָן קֹרְטוֹב יַיִן, וַהֲרֵי מַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה הַיַּיִן, וְנָפְלוּ לְמִקְוֶה, לֹא פְסָלוּהוּ. שְׁלשָׁה לֻגִּין מַיִם חָסֵר קֹרְטוֹב, וְנָפַל לְתוֹכָן קֹרְטוֹב חָלָב, וַהֲרֵי מַרְאֵיהֶן כְּמַרְאֵה הַמַּיִם, וְנָפְלוּ לְמִקְוֶה, לֹא פְסָלוּהוּ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַמַּרְאֶה:

ר׳ עובדיה מברטנורא

ונפלו למקוה לא פסלוהו. הואיל והן נראין כיין, ומי פירות אין פוסלין בשלשה לוגין:

הכל הולך אחר המראה. אף על פי שאין החלב פוסל המקוה ואין במים שיעור שלשה לוגין לפסול, מ״מ כיון שיש כאן שלשה לוגין שנראין כמים, חשבינן להו כאילו כולן מים. ופוסלין. ואין הלכה כרבי יוחנן בן נורי:

עוד מפרשים על משנה מקוואות פרק ז׳ משנה ה׳

פירוש המשניות לרמב״ם

רבי יוחנן אומר כאשר מראה הכל מראה המים והם ג' לוגין הנה יפסלו את המקוה ואע"פ שבקצת ג' לוגין יש חלב אשר לא יפסול בג' לוגין להיותו משאר המשקין כמו שקדם ואין הלכה כרבי יוחנן בן נורי:

תוספות יום טוב

ונפל לתוכן קרטוב יין כו' לא פסלוהו. והוא שלא שינו מראה המקוה. הרא"ש:

תפארת ישראל – יכין

ונפלו למקוה החסירה ממ' סאה. ולא שינו מראיתה:

לא פסלוהו משום שאובין. דאין שאובין פוסלין רק במים. אבל הנך מדמראיתן כיין. דינן כיין שאינו פוסל בג' לוגין. רק בשינוי מראה. והרי לא שינו מראית מי המקוה [ש"ך ר"א סק"ס]:

שלשה לוגין מים חסר קרטוב לאו דוקא קורטוב. אלא חסר משהו. רק נקט קורטב שהיא מדה קטנה ידועה. ומשום סיפא וכלעיל:

והרי מראיהן ר"ל אע"ג שמראיהן וכו':

לא פסלוהו מדאינן ג' לוגין מים. ונקט ברישא יין מדאיירי שנשתנה מראית הג' לוגין. וזה מצוי רק ביין ולא בחלב. ונקט בסיפא חלב. מדאיירי שלא נשתנה מראית הג' לוגין. וזה מצוי רק בחלב ולא ביין [רטו"ז ר"א ס"ק ל"ג]:

הכל הולך אחר המראה דאע"ג דאין כאן ג' לוגין מים. וגם החלב שנתערב בהן אינו פוסל המקוה. אפ"ה כיון שהן יחד ג' לוגין ומראיתן כמים. פוסלין המקוה:

תפארת ישראל – בועז

ואין להקשות תתבטל טפת החלב ברוב. ויהי' כאילו כולו שאובין. ואי"ל דכל דבר שנתבטל הו"ל כאילו אינו בעולם. א"כ חסר ליה שיעורא. ליתא. דהרי רבינו פמ"ג (בי"ד ד' קי"ח א' ד"ה והנה) הוכיח דכל הנתבטל נתהפך כמבטל. וע"ש. גם אי"ל דכל שאפשר שהמבטל יהי' כהנתבטל. לא בטל (כבכורות כ"ג א'). וזה לא לבד לענין טומאה וטהרה. כי אם גם לענין איסורין (כביצה ל"ח א'). וא"כ ה"נ אפשר להשאובין שיהי' כהחלב לבלי לפסול המקוה. דהיינו כשיומשכו. ולהכי לא בטל החלב בתוכן. ליתא דהרי זה דוקא רק לר"י דס"ל מין במינו לא בטל (ועי' ראב"ד ורבינו כ"מ פ"א מאהט"ו הי"ז). אלא נ"ל דכיון דכל עיקר טעם פסול ג' לוגין שאובין. מדרבנן הוא ומשום גזירות מרחצאות (כשבת ד' י"ד א'). וג' לוגין הוא שיעור חשוב דחזו לרחיצה (כהרא"ש ב"ק ד' ס"ז). לפיכך כל שאינן ג' לוגין שלימין בלי תערובות. מתחלה לא הי' בכלל הגזירה. מלבד דהוא מלתא דלא שכיח. שיערב מעט חלב במים לרחיצה. ומלתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן (כביצה י"ח א').

מלאכת שלמה

שלשה לוגין מים ונפל לתוכן. וכתב רש"י ז"נ שם במכות חסר קורטוב גרסי' ברישא ובסיפא. עוד כתב ה"מ למיתני כה"ג ברישא וניתנינהו בחדא בבא הכי שלשה לוגין מים חסר קורטוב שנפל לתוכן קורטוב יין או חלב בין שמראיהן כמראה מים בין שמראיהן כמראה יין לא פסלוהו אלא כי אורחא דמילתא קתני להו שהיין שהוא אדום הופך את המים ממראיתו אבל החלב אין דרכו להפוך את מראיתו ע"כ ואמרי' התם במכות דרבא הוא דפשיטא ליה דרב גריס ברישא ג"כ חסר קורטוב דלא בעי ת"ק אלא שיעורא ורב דקפיד נמי אחזותא כר' יוחנן בן נורי ס"ל ולרב פפא לא פשיטא ליה ומספקא ליה אי רב תני גם ברישא חסר קורטוב אי דוקא בסיפא דרבנן תרוייהו בעו שיעורא וחזותא ורב דאמר דשלשה לוגין של מים שנפל לתוכן קורטוב יין ומראיהן כמראה היין ונפלו למקוה לא פסלוהו כדברי הכל דלכ"ע חזותא דמיא מיהא בעינן לפסול. ואביי אמר שלמדו רב יוסף קודם ששכח תלמודו דרב לא תני חסר קורטוב ברישא וכדברי הכל ס"ל. גם שם בחולין הגירסא חסר קורטוב גם ברישא ללשון שני דפי' רש"י ז"ל וז"ל אבל שלשה לוגין שלימים אפי' מראיהן כמראה יין פסלי דרבנן לא קפדו אחזותא כלל ות"ק לא זו אף זו קאמר ל"מ ברישא דאיכא תרתי לטיבותא דלא פסלוהו חדא דחסר קורטוב הן ועוד דחזותייהו חזותא דחמרא הוא אלא אפי' בסיפא דליכא אלא חדא לטיבותא דהיינו דחסר קורטוב הן אבל חזותייהו חזותא דמיא הוי אפי' הכי לא פסלוהו וריב"נ ארישא נמי פליג ואתא למימר דאפי' שלשה לוגין שלימין ומראיהן כמראה יין לא פסלי ובסיפא אע"ג דליכא שלשה לוגין שלימין מים הואיל דאיכא מראה מים פסלי עכ"ל ז"ל אבל הרא"ש ז"ל פי' וז"ל הכל הולך אחר המראה אסיפא דוקא פליגי ורבנן בעו שיעורא וחזותא הלכך לא פסלוהו בין ברישא בין בסיפא עכ"ל ז"ל עוד פי' הרא"ש ז"ל דהא דתנן שלשה לוגין מים ונפל לתוכן קורטוב יין והרי מראיהן כמראה היין שנפלו למקוה לא פסלוהו היינו דוקא כשלא שינו מראה המקוה אבל אם שינו מראיו פסלוהו ופשוט הוא כן כתוב בבית יוסף סימן ר"א דף רמ"א ע"ד. ועיין במה שכתבתי לעיל פ"ק סימן ז' בענין שנוי מראה דמעין:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מקוואות פרק ז׳ משנה ה׳?

משנה מקוואות פרק ז׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״שלשה לגין מים ונפל לתוכן קרטוב יין והרי״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מקוואות פרק ז׳ משנה ה׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מקוואות פרק ז׳?

בפרק ז׳ של מסכת מקוואות יש 7 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.

עוד: מסכת מקוואות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Mikvaot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Mikvaot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Mikvaot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Mikvaot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Mikvaot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Mikvaot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Mikvaot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)