משנה מקוואות פרק ג׳ משנה ד׳

כבר ביארנו בברכות (דף כב:) שבעל קרי אם היה חולה וראה קרי לרצונו או הבריא אם ראה קרי הנה הוא יספיק לו מן הטהרה לענין התפלה שישפוך על עצמו ט' קבין וזה סאה וחצי וכבר קדם לך גם כן שהאיש הטהור אם נפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין שב פוסל התרומה ועוד יתבאר סבת זה באחרית זבין ואמרו שם שאלה ט' קבין אשר יטהר בהם בעל קרי לתפלה כמו שספרנו כפי מה שהיה צריך אז או הג' לוגין אשר יטמאו הטהור לתרומה שיהיה שפיכתן מג' כלים לפחות ויהיה בזה אחר זה ולא יפסק שפיכת אחת מהן עד שיתחיל הבא אחריו ואז יצטרפו ויטהר הבעל קרי ויטמא הטהור ואם היו מארבע' לגבורות אין מצטרפין לא לטהר ולא לפסול ואחר אמר שהמקוה כל עוד שכוון להוסיף במי המקוה ואפילו שפך שיעור קרטוב כל השנה יצטרף לג' לוגין ותפסול המקוה:

ומד' אין מצטרפין. ובפ"ק דתמורה מ"ד כתבו הר"ב והרמב"ם דאין כן הלכה ושם הארכתי בזה בס"ד:

[*בעל קרי. החולה שנפלו עליו ט' קבים מים טהור. ואמרינן התם [ספ"ג דברכות] בנתינה אבל לא בטבילה. הר"ש. ואע"ג דבברייתא ליתא חולה מ"מ הכי מפרשא התם בסוגיא וכן בפ"ב דגיטין דף טז. אמר רב פפא הרי אמרו בעל קרי חולה כו'. והא דבספ"ג דברכות תנן דבעל קרי צריך טבילה וטבילה במ' סאה היא ועיין רפ"ח דמכילתין. ההיא בתקנת עזרא כדפי' הר"ב שם ומסקינן בפ' מי שמתו (ברכות דף כ"ב) דעזרא תיקן טבילה לבריא המרגיל [ממשיך את הקרי עליו שמשמש מטתו] ארבעים סאה ואתו רבנן והתקינו לבריא לאנסו ט' קבין. שכן שיערו לרחיצת כל הגוף. וכ"כ בשם הראב"ד במ"ג פ"ק דעדיות]:

בזמן שלא נתכוין לרבות. פי' הר"ב כדי להרבות בו מים. שיהיו בו מים בשפע. ולא יחסר על ידי טבילות שיטבלו בה. כך פי' הב"י [סי' ר"א] ותמה על הטור ורבינו ירוחם שהוציאו המשנה ממשמעה. ופירשו דנתכוין לרבות היינו שמשעה ראשונה שהתחיל להטיל בו מים. היה בדעתו להטיל שלשה לוגין. ע"כ. ומצאתי למהר"ם שמפרש כמו כן כדברי הטור. שכתב וז"ל במה דברים אמורים דד' וה' כלים אינם מצטרפים לפסול את המקוה. בזמן שלא היה בדעתו לערות יותר. אבל אם כשעירה עתה לזה היתה בדעתו לערות למחר או *)ליומחרא יותר אפילו קורטוב בכל פעם ופעם. מצטרפין לג' לוגין ע"כ:

מצטרפין ודוקא בהי' לוג בכל כלי [ש"ך ר"א סקמ"ז]:

ומארבעה אין מצטרפין אפי' בנפלו ביחד מדאין לוג בכל א' [ש"ך שם סקמ"ח]. ולא דמי לצרצור וסוחט כסותו לעיל שאין בכל נקב לוג ואפ"ה מצטרפין. התם כל השאובין מצורפין תוך הצרצור והכסות:

בעל קרי החולה שא"א לטבול לקריו מחולשתו. והרי קודם שטבל אסור בכל דבר שבקדושה כברכות וק"ש וכדומה:

שנפלו עליו תשעה קבין מים כך היתה תקנת עזרא. דכשא"א לו לטבול במקוה תסגי לו להתירו לדבר שבקדושה כשמטילי' עליו ט' קבין שאובין [כפ"ג דברכות]. מיהו אח"כ ראו חכמים לבטל חיוב הטבילה הנ"ל לגמרי [כא"ח סי' פ"ח]. ואע"ג דאין ב"ד יכול לבטל תקנת ב"ד הקדום [כגיטין ל"ו ב']. י"ל כך התנו ב"ד הקדום שכשיראו חכמים אחרונים שראוי לבטל התקנה יבטלו [כמ"ק ד"ג ב'] והשתא חלש עלמא. גם הי' ביטול תורה עי"ז. א"נ משום שגם בימי עזרא לא פשטה תקנה זו בכל ישראל. ובהנך ב' גווני רשאין האחרונים לבטל תקנת הראשונים [מ"ק ד"ג ב' וע"ז ל"ו א' והרא"ש ס"פ מרובה]:

וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשה לוגין מים שאובין דנעשה עי"ז שני לטומאה ופוסל תרומה במגע [כשבת י"ג ב']:

במה דברים אמורים דב' וג' כלים מצטרפין לקולא בבעל קרי. ולחומרא במקוה ובטהור שנפלו עליו ג' לוגין:

בזמן שהתחיל השני עד שלא פסק הראשון ואז אפי' לא הי' דעתו מתחלה לשפוך לשם כל הג' לוגין מצטרפין:

ובמה דברים אמורים דד' אין מצטרפין לפסול המקוה:

בזמן שלא נתכוין לרבות שירבו המים בהמקוה. וי"א דר"ל שכשנתן מכלי ראשון לא התכוון לערות שם עוד יותר [ר"א ש"ך סקמ"ט]:

אבל נתכוין לרבות אפילו קרטוב בכל השנה והשלים הנשאר מג' לוגין בשנה שאחריה:

מצטרפין לשלשה לוגין והכי קיי"ל [ר"א סט"ו]. ונקט לשלשה לוגין. לאשמעינן דהא לט' קבין לבעל קרי. אפי' התכוון לרבות אמ"צ:

מכלי אחד משנים וכו'. סיומא דמילתא דרבנן היא והני רבנן יוסי בן חוני ההיא דבספ"ק דתמורה וכתבו רעז"ל התם בסימן ד' אבל רבנן פליגי עליה התם וס"ל דאפי' מד' או חמש כלים מצטרפים לפסול את המקוה ושלש מחלוקות בדבר:

בעל קרי החולה שנפלו עליו תשעת קבין. כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:

וטהור שנפלו על ראשו ורובו וכו'. כן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:

עד שלא פסק. מ"מ עד שלא יפסיק:

אפי' קורטוב בכל השנה. דאם בכל השנה לא הטיל בבת אחת כי אם קורטוב עד שהשלים לכמה פעמים ג' לוגין פוסל את המקוה. ה"ר שמשון ז"ל:

בד"א שלא נתכוון לרבות וכו'. פי' אם בשעה שהתחיל להטיל הראשון לא היה בדעתו לרבות ונמלך והטיל אח"כ אם עד שלא פסק הכלי הראשון נמלך והתחיל להטיל השני וכן השלישי מצטרפים לשלשה לוגין אבל אם לא התחיל השני עד שפסק הראשון אפי' משנים ומשלשה אין מצטרפין ונ"ל דוקא משנים ומשלשה כלים הוא דאמרי' הכי אבל מכלי אחד בין כך ובין כך מצטרפים הראב"ד ז"ל בספר בעלי הנפש בבית יוסף יו"ד דף ר"מ ע"ב. וכתוב עוד שם בבית יוסף עמוד ג' ונראה מדברי רבינו יעקב ורבינו ירוחם שהן מפרשים דנתכוון לרבות היינו שמשעה ראשונה שהתחיל להטיל בו מים היה בדעתו להטיל ג' לוגין אבל פשט לישנא דמתני' משמע לי דנתכוון לרבות היינו שכשהוא מטיל אותן מים שאובין למקוה הן על דעת לרבות מי המקוה שיהיו בו מים בשופע ולא יחסר ע"י טבילות שיטבלו בו אז מצטרפי' אפי' קורטוב בכל השנה אבל אם לא הטילן על דעת זו בהכי הוא דאמרי' משלשה כלים מצטרפי' מד' אין מצטרפי' ולזה נוטין דברי הרמב"ם ז"ל בפרק ה' מהלכות מקואות ויש לתמוה על רבינו יעקב ורבינו ירוחם שתפסו הפירוש שכתבו והניחו פירוש זה שהוא פשטא דמתני' ע"כ: