משנה מכשירין פרק ו׳ משנה ב׳

מסכת מכשירין, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

הַמַּעֲלֶה אֶת הָאֲגֻדּוֹת וְאֶת הַקְּצִיעוֹת וְאֶת הַשּׁוּם לַגַּג בִּשְׁבִיל שֶׁיַּמְתִּינוּ, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. כָּל הָאֲגֻדּוֹת שֶׁל בֵּית הַשְּׁוָקִים, טְמֵאִין. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר בַּלַּחִים. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, וְכִי מִפְּנֵי מָה טִמְּאוּ, אֶלָּא מִפְּנֵי מַשְׁקֵה הַפֶּה. כָּל הַקְּמָחִין וְהַסְּלָתוֹת שֶׁל בֵּית הַשְּׁוָקִים, טְמֵאִים. הַחִילְקָה, הַטְּרָגִיס וְהַטִּסְגִי, טְמֵאִים בְּכָל מָקוֹם:

ר׳ עובדיה מברטנורא

המעלה את האגודות. של ירק:

ואת הקציעות. כותשים התאנים במכתשת ועושים אותן כעין ככרות גדולות, והן נקראות קציעות:

ימתינו. לשון לחלוח. ודומה לו בגמרא פרק לא יחפור [בבא בתרא דף י״ח] מיתנא קשה לכותלים:

אינן בכי יותן. אם ירד עליהן טל:

כל האגודות. של ירק:

של בית השוקים טמאין. לפי שהמוכרים רגילים לזלף עליהן מים כדי ללחלחן, והן מוכשרין לקבל טומאה, והידים ממשמשים בהן תמיד, הלכך הן בחזקת טומאה:

מפני משקה הפה. אע״פ שאין מזלפין עליהן מים כשהן לחין, מכל מקום רגילים לתת עליהן משקה היוצא מן הפה כדי להסיר האבק שעליהן, ובו הן מוכשרין. ואיכא בין תנא קמא לר׳ מאיר מקום שאין רגילין ללחלחם במשקה הפה, לר׳ מאיר טהורים. ולתנא קמא בכל ענין טמאים, דאף בלחין נותנין בהן מים. והלכה כתנא קמא:

הקמחין והסלתות של בית השוקים טמאין. לפי שלותתים החטים שלהם קודם שיטחנו אותן והן מוכשרות, והידים ממשמשים בהן תמיד, לפיכך הן בחזקת טומאה:

החילקה. חטה כתושה ונחלק כל גרעין לשנים:

טרגיס. שנחלק כל גרעין לשלשה

טסגי. שנחלק כל גרעין לארבעה:

בכל מקום. אפילו שלא בבית השוקים, שהכל מזלפין עליהם מים:

עוד מפרשים על משנה מכשירין פרק ו׳ משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

אגודות. כמשמען. קציעות דבילה של תאנים. השום כמשמעו:

בשביל שימתינו. שיעמדו זמן ארוך ולא יפסדו ואמרו אינן בכי יותן ר"ל אם ירד עליהן טל אינם בכי יותן ואע"פ שהוא ידע כי א"א שלא ירד עליהם טל כל הלילה. ואגודות של שווקים טמאין לפי שהמוכרין מנתזין עליהם מים תמיד והן מוכשרין והידים ממשמשין בהן טמאין וטהורין וע"כ הן בחזקת טומאה ורבי יהודה אומר כי כשהן לחים אין מנתזין עליהם מים לפי שאין מנתזין מים על הירקות אלא אם עמדו ימים כדי שיראו לחין וכיון שהן לחין אין מתיזין עליהן מים ע"כ הן טהורין כיון שאינן מוכשרים ואמר ר"מ כי אע"פ שהן לחין ואינן צריכין בלילה אעפ"כ מנתזין עליהן במשקה פה כדי שיסור האבק וע"כ הן מוכשרין והמחלוקת שבין ת"ק ור"מ כי ר"מ אשר נותן הטעם מפני המשקה הפה אם היה מנהגם שלא יעשו כן הן טהורים ות"ק אמר כי כולן מוכשרין ועל כן הן בחזקת טומאה באיזה ענין שיהא והלכה כתנא קמא:

והקמחין. הקמח שנבללו חטיו קודם הטחינה וסלתות הוא אשר יוסרו סוביו בהכרח ואז יעשה סולת ובעבור היותו מוכשר והוא בשווקים וכל הידים מחפשין בו וקונים אותו על כן הוא בחזקת טומאה:

וחליקה. חטה טחונה כל גרעין לשנים:

וטרגיס. כל גרעין לשלשה:

וטסני. גרעין חלוק לארבע וזה המין ג"כ בגריס הנטחן אחר השרייה במים ועושין ממנו הריפות וכיוצא בהם ממעשה קדרה ואמרו בכל מקום שוה הוא אם הם בבתים או בשווקים לפי שגם הם ממשמשין בהן הידים בבלילתן ובטחינתן:

תוספות יום טוב

בשביל שימתינו. פירש הר"ב לשון לחלוח וכו' וכ"פ הר"ש וכתב מהר"ם דלא נתכוין שירדו עליהם מים אלא שיתלחלחו מאליהן מן האויר. עד כאן. והרמב"ם מפרש מלשון המתנה שכתב בשביל שימתינו שיעמדו זמן ארוך ולא יפסידו וקמ"ל דלא אמרינן הואיל והדבר ידוע שירד הטל עליהן דמשום הכי העלם:

רבי יהודה מטהר בלחין. כי כשהן לחין אין מנתזין עליהם מים לפי שאין מנתזין מים על הירקות אלא אם עמדו ימים כדי שיראו לחין וכיון שהן לחין אין מתיזין עליהן על כן הם טהורים כיון שאינן מוכשרים. הרמב"ם:

הטרגיס. פי' הר"ב שנחלק כל גרעין לשלשה. וברפי"ב דנגעים קתני בית טריגון ופי' הר"ב שיש לו שלש זויות שלש בלשון רומי טר"י ע"כ. ובגמרא ספ"ק דנזיר טריגון ג' טטריגון ד'. וכתבו התוס' שכן הוא בלשון יון. והיה נראה דגרסינן הכי טרגיס וטטרגיס אלא שלא ראיתי כך בשום נוסח. ובגמרא דסוף פ"ב דמ"ק (דף י"ג) מייתי למשנתנו ג"כ כמו שהוא בספרים.

תפארת ישראל – יכין

המעלה את האגודות של ירק:

ואת הקציעות תאנים כתושים יחד כככר:

בשביל שימתינו שיתלחלחו מאליהן באויר:

אינן בכי יותן בירד עליהן טל:

טמאין דהמוכרים ילחלחום כדי שיראו רטובים והוכשרו. והכל ממשמשים בהן ונטמאו:

ר' יהודה מטהר בלחים שאז א"צ להרטיבה מדנקטף מאילן בקרוב. ולא הוכשרו:

אמר רבי מאיר וכי מפני מה טימאו אלא מפני משקה הפה ולא מחשש זילוף ומשמוש. רק מדרגיל להתיר אגודן בפיו. ונטמאו מהרוק. ולהכי אפילו נקטף מקרוב טמא. כירושלמי. רב"א:

כל הקמחין והסלתות של בית השוקים טמאים שנלתתו החטים והוכשרו. ונטמאו ע"י משמוש שאח"כ:

החילקה מיני גרויפען. כל גרעין נחלק לב':

הטרגיס א' לג':

והטסגי א' לד':

טמאים בכל מקום אף שלא של שווקים. מדהכל לותתין:

מלאכת שלמה

בשביל שימתונו בערוך בלשון ראשון פי' לשון רפיון. אבל בכסף משנה כתוב שם בפי"ד דהלכות טומאת אוכלין בשביל שימתינו שיעמדו זמן ארוך ולא יפסדו והוי לשון המתנה ע"כ:

א"ר מאיר וכי מפני מה טמאום וכו' ירוש' דמס' דמאי דף כ"ד. ועיין במ"ש שם בפ"ה סימן ז'. ובתוספתא משמע דרשב"ג ס"ל כר' יהודה:

החליקא הטרגיס והטסני וכו' ונראה שהר"ש ז"ל גריס חליקייא שפירש חליקייא כמו חלקא ע"כ:

טרוגיס בגימל טסני בנון וכן הוא בערוך ערך טסן. אע"ג דמספ"ק דנזיר משמע דגרסי' טסגי ג"כ בגימל דקאמר טריגין ג' טטריגין ד'. ובפ' כיצד מברכין (ברכות דף ל"ח) תניא חלקא טרגיס זריד ערסן ופי' רש"י ז"ל ומפ' להו שם במועד קטן ס"פ מי שהפך חלקא דמתברי באסיתא חדא לתרתי טרגיס חדא לתלת זריד חדא לד' ערסן חדא לחמש ע"כ. אמנם אני לא מצאתי שם במועד קטן לא זריד ולא ערסן ועיין בערוך ערך זריד:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מכשירין פרק ו׳ משנה ב׳?

משנה מכשירין פרק ו׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״המעלה את האגדות ואת הקציעות ואת השום לגג״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מכשירין פרק ו׳ משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־12 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מכשירין פרק ו׳?

בפרק ו׳ של מסכת מכשירין יש 8 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת מכשירין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Makhshirin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Makhshirin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Makhshirin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Makhshirin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Makhshirin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Makhshirin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)