דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה מעשרות פרק ה׳ משנה ב׳

מסכת מעשרות, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

הָעוֹקֵר לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ וְנוֹטֵעַ לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ לְזֶרַע, חַיָּב, מִפְּנֵי שֶׁהוּא גָּרְנָן. בְּצָלִים, מִשֶּׁהִשְׁרִישׁוּ בָעֲלִיָּה, טָהֲרוּ מִלְּטַמֵּא. נָפְלָה עֲלֵיהֶם מַפֹּלֶת וְהֵם מְגֻלִּים, הֲרֵי אֵלּוּ כִּנְטוּעִים בַּשָּׂדֶה:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

ונוטע בתוך שלו לזרע. [שיתבשל] בהם הזרע במקום נטיעתן:

מפני שהוא גרנן. עקירתן הוא גרנן, שאין להם גורן אחר להתחייב במעשר, דזרען פטור מן המעשר דכתיב (ויקרא כו) מזרע הארץ, ולא כל זרע, פרט לזרעוני גינה שאינן נאכלין, ונמצא שנגמרה מלאכתן ואסור לנוטען עד שיעשר:

טהרו מלטמא. דכזרועין דמו, והתורה רבתה בטהרת זרעים דכתיב (שם יא) על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא. אבל לכל שאר מילי כתלושין דמו, ובחזקתן הן למעשר ולשביעית, ואפילו לטהרת טומאה, דוקא השרישו בעליה שיש תחתיהן עפר המעזיבה, אבל השרישו בקופה כתלושים דמי אף לענין טומאה:

והן מגולין. העלין שלהן, כדרך גדילתן. כנטועים בשדה דמו, והתולש מהן בשבת חייב, וחייבין בשביעית ובמעשרות:

עוד מפרשים על משנה מעשרות פרק ה׳ משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

אם לזרע חייב. ענינו שאם היתה כונתו ליקח ממנו הזרע אסור לנטעה עד שיעשר לפי שעקירתה מן הקרקע הוא גרנה שיקבע אותם למעשר ואם כונתו בנטיעת' להוסיף א] אינו חייב לפי שלא נקבעו ולא נגמרו למעשרות:

בצלים שהשרישו בעליה טהרו מלטמא. לפי שאינם אוכל וכבר נפסדו:

נפלה עליהם מפולת והם מגולין הרי אלו כנטועים בשדה. ענינו שהם חייבים בדיני שביעית ודיני מעשרות:

תוספות יום טוב

טהרו מלטמא. פירש הר"ב אבל לכל שאר מילי כתלושין דמו [ובחזקתן] הן למעשר ולשביעית. ולא נקט שבת לפטור כמו דנקט בסיפא שבת לחובה. ובירושלמי רבי יוחנן בשם רבי ינאי ערימה של בצלים שהשרישה שתלש מהם בשבת פטור ואינו רוצה בהשרשתן:

תפארת ישראל – יכין

העוקר לפת ריבען:

וצנונות רעטטיג:

מתוך שלו ונוטע לתוך שלו לזרע שיתרבה הזרע במקום הנטיעה הב':

חייב לעשר קודם שיחזר וינטען:

מפני שהוא גרנן ר"ל עקירתן הוא גרנן למעשר דהרי הפרי יפסד בנטיעה ב' וזרע גינה שיצמח ג"כ פטור ממעשר:

בצלים משהשרישו בעליה לרבותא נקט עלייה אע"ג דשם לאו על קרקע עולם מונחים והכו שרשים בקרקע עלייה. אפ"ה הוי כאילו הכו שרשים בקרקע מחובר:

טהרו מלטמא ר"ל אפי' היו טמאים נטהרו אבל למעשר ושביעית כתלושין דמי והתולשן בשבת נמי פטור ודוקא בעפר שבעליי' אבל בהשרישו בכלי אפילו לטומאה הו"ל כתלוש:

נפלה עליהם מפולת והם מגולים העלין נשארין מגולין:

הרי אלו כנטועים בשדה לכל מילי:

מלאכת שלמה

ונוטע לתוך שלו לזרע חייב. פי' הרמב"ם ז"ל ליקח ממנו הזרע:

חייב. דמפקיע מידי מעשר הוא דתנן בסוף פירקין דזרע לפת וצנונות ושאר זרעוני גנה שאין נאכלין פטורין מן המעשרות דלא הוו אוכל וכיון דחזו השתא לאכילה חייבין ובירוש' פליגי אמוראי כשנטען לאכול אי פטור אי לא ור' יוחנן ס"ל דבין לזרע בין לאכול חייב ולדידי' מפני שהוא גרנם דקתני מתני' ר"ל דפעמים שתולשן בשנה שניי' שדינה מעשר שני ונוטען ועתיד לחזור ולתולשן בשלישית שדינה מעשר עני ונמצא מוציאן ממעשר שני ומכניסן למעשר עני או אי נמי איפכא מן העני לשני:

מפני שהוא גרנן. כתב ה"ר יהוסף ז"ל ס"א כגרנן וכתב עוד פי' כי עתה הן ראויין לאכילה ואח"כ יתקלקלו ואע"ג דתנן במס' פאה ונוטל מן הגרן וזורע ופטור מן המעשרות עד שימרח נ"ל לחלק כי לשם לא נעקר לזרע ועל כן הוי גרנן כגורן שאר האוכלים ולא משעה שנתלש אבל הלפת וצנונות מתחלה נעקרו לכך שלא יהי' להם גרן אחר אלא זה ועל כן חייבין וצ"ע ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מעשרות פרק ה׳ משנה ב׳?

משנה מעשרות פרק ה׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״העוקר לפת וצנונות מתוך שלו ונוטע לתוך שלו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מעשרות פרק ה׳ משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מעשרות פרק ה׳?

בפרק ה׳ של מסכת מעשרות יש 8 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת מעשרות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Maasrot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Maasrot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Maasrot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Maasrot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Maasrot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Maasrot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)