משנה מעשרות פרק ג׳ משנה ט׳

מסכת מעשרות, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

גֶּפֶן שֶׁהִיא נְטוּעָה בֶחָצֵר, נוֹטֵל אֶת כָּל הָאֶשְׁכּוֹל. וְכֵן בְּרִמּוֹן, וְכֵן בַּאֲבַטִּיחַ, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, מְגַרְגֵּר בָּאֶשְׁכּוֹלוֹת, וּפוֹרֵט בָּרִמּוֹן, וְסוֹפֵת בָּאֲבַטִּיחַ. כֻּסְבָּר שֶׁהִיא זְרוּעָה בֶחָצֵר, מְקַרְטֵם עָלֶה עָלֶה וְאוֹכֵל. וְאִם צֵרַף, חַיָּב. הַסֵּאָה וְהָאֵזוֹב וְהַקּוֹרָנִית שֶׁבֶּחָצֵר, אִם הָיוּ נִשְׁמָרִים, חַיָּבִין:

ר׳ עובדיה מברטנורא

נוטל את האשכול. אוכל כדרכו ואין צריך לגרגר, וכן ברמון אין צריך לפרט, וכן באבטיח אין צריך לספות, דהיינו לחתוך חתיכות דקות:

רבי עקיבא אומר וכו׳ והלכה כר״ע:

כוסבר. כך שמה בערבי והוא זרע גד ובלע״ז קוליינדר״ו:

מקרסם. מחתך:

סיאה. בערבי פודנ״ג, ובלע״ז פוליי״ו:

אזוב. בערבי זעת״ר:

והקורנית. בערבי חש״א, ובלע״ז שדריא״ה:

אם היו נשמרים חייבין. דאין חייב במעשר אלא אוכל ונשמר:

עוד מפרשים על משנה מעשרות פרק ג׳ משנה ט׳

פירוש המשניות לרמב״ם

כסבר. ידוע וכן הוא בערבי כסברה:

סיאה. בערבי פונדג אזוב בערבי צעתר קורנית בערבי חסא ודרך אלו העשבים שצומחין בגנות ובבתים מבלי שזרעו אותם ואומר בכאן שאם הם נשמרים כלומר במקום שימור שחייבים במעשרות והלכה כר"ע:

תוספות יום טוב

[*נוטל את כל האשכול וכו' דברי רבי טרפון. ומודה ר"ט גבי מקח דתנן בפ"ב [משנה ו] מגרגר באשכול וכו'. הר"ש]:

הסיאה וכו' שבחצר. ודרך אלו העשבים שצומחין בגנות ובבתים מבלי שזרעו אותם. הרמב"ם:

תפארת ישראל – יכין

ר"ע אומר מגרגר באשכולות לוקט גרגר גרגר מהאשכול במחובר:

ופורט ברמון עי' פ"א סי' נ"ד:

וסופת באבטיח חותך חתיכו' דקות מהאבטיח במחובר. מיהו בהוקבע וודאי ע"י מקח לכ"ע צריך לגרגר באשכול וכו' [כלעיל פ"ב מ"ו]:

כסבר קאריאנדער:

מקרטם חותך עלים ממחובר:

עלה עלה ואוכל הכא לכ"ע אסור לצרף משום דכל עלה ועלה נפרד לעצמו משא"כ אשכול ואינך דלעיל לר"ש. ונ"ל עוד דמיירי שזרעם לזרע וירק. דאל"כ הרי העלים פטורים לגמרי ממעשר [כלקמן ספ"ד]:

הסאה ווילדער ראסמארין:

והאזוב איזאף:

והקורנית ציטווערקרויט וי"א וואהלגעמוטה קרויט. ואילו ג' מינין גדלין בלי זריעה [עי' נדה דנ"א ב']:

אם היו נשמרים שאינן הפקר מדדרך אלו שיגדלו בלי זריעה. לפיכך צריך שיהיה דעת בעה"ב לבלי להפקירם. ומה"ט נקט שעומדים בחצר לרבותא דדיוקא שכשאין בעה"ב מקפיד אף שעומדים בחצר. כל הפקר פטור ממעשר [כרפ"א]:

מלאכת שלמה

גפן שהיא נטועה בחצר. החייבת דאי נעדרת ונזרעת הרי היא כגנה ואוכל בתוכה עראי. הר"ש ז"ל מן הירושלמי:

נוטל את כל האשכול. ירוש' א"ר זעירא א"ר חייא בר ווא בשם ר' יוחנן או דר' טרפון כר' אליעזר דהי' אוכל באשכול או דר' טרפון עביד עקיצת האשכול כתחילתו דכיון דשריא התחלה שרי נמי למיגמר ר' אילא ר' ייסא בשם ר' יוחנן או דר' טרפון כר' אליעזר או דר' טרפון עבד אכילה שיש בה שתים ושלש אכילות כאכילה אחת הלכך כל האשכול וכל האבטיח וכל הרמון כתאנה אע"ג דאית בהו כמה אכילות ומ"ט דר' אליעזר משום שהתחיל בו בהיתר תניא א"ר נתן וכו' כדלעיל פ"ח דתרומות סי' ג':

ר' עקיבא אומר מגרגר באשכול. לעיל פ' הי' עובר גבי מקח תנן הכי ומודה התם ר' טרפון ה"ר שמשון ז"ל אבל הר"ש שירילי"ו ז"ל כתב וי"ל דתני פלוגתא גבי חצר וכ"ש גבי מקח דחצר רמוז בתורה דכתיב בשעריך א"נ סתמא דההיא כרבי דאמר דמים חשיבי מחצר ע"כ:

מקרטם. ס"א מקרסם וכן ברמב"ם ספ"ד:

אם היו נשמרין חייבין. נשמרין לאדם דהני חישב עליהן לאדם הוו לאדם חישב עליהן לבהמה הוו לבהמה ובירוש' ר"פ הפיגם משמע דנשמרין דקתני דחייבין היינו דוקא בחצר אבל בגנה אפי' נשמרין נמי פטורין ובנדה פ' בא סימן (נדה דף נ"א) מייתי לה ופריך ה"ד אילימא דזרעינהו מתחילה לאדם צריכא למימר אלא לאו דזרעינהו מתחלה לבהמה וקתני אם חזר ושמרן לאדם חייבין ומסיק רב אשי שעלו מאליהן בחצר עסיקינן וסתמא לאדם וה"ק אם החצר משמרת פירותי' חייבין ואם לאו פטורין מ"ט דמחשבת חבור לאו שמה מחשבה וכתבו התוס' ז"ל הא דנקט שבחצר לפי מאי דמסיק שעלו מאליהן אתי שפיר משום דבחצר אין דרך לזרוע אלא בגנה ועוד דבחצר סתמו לאדם לפי שרואה ויודע מתי ללקטן עד שלא יתקשו ע"כ. אכן הרמב"ם ז"ל פי' שבחצר דרך אלו העשבים שצומחין בגנות ובבתים מבלי שזרעו אותם ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה מעשרות פרק ג׳ משנה ט׳?

משנה מעשרות פרק ג׳ משנה ט׳ פותחת במילים ״גפן שהיא נטועה בחצר נוטל את כל האשכול״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה מעשרות פרק ג׳ משנה ט׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־8 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת מעשרות פרק ג׳?

בפרק ג׳ של מסכת מעשרות יש 10 משניות, וזו המשנה ה־9 בו.

עוד: מסכת מעשרות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Maasrot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Maasrot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Maasrot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Maasrot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Maasrot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Maasrot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)