משנה קינים פרק ג׳ משנה ה׳

חטאת שנתערבה בחובה אין כשר אלא מנין כו': אם נתערבו דרך משל חמשה חטאות בעשרה עופות שהם חובה שמחציתם הוא חטאת ומחציתם עולה והרי הכל ט"ו מקריב מהם עשרה לצד אחד וחמשה לצד אחרת ובהכרח שהעשרה שעשה בצד אחד היו חמשה מהם מן החובה הרי כבר עשה חמשה מן החובה בצד אחד והם כשרים אם עשה העשרה למעלה הרי חצי חובה ג"כ והוא חמש עולות כשרין ואם עשה הי' למטה הרי חצי חובה ג"כ והוא ה' חטאות כשרין לפי' נתבאר כי מה שאמר אין כשר אלא מנין חטאות שבחובה הוא כשיהיה החטאות יותר והיקש זה בעצמו בעולת ויהיה לך זכרון:

חובה שנים בחטאת מחצה כשר ומחצה פסול. כתב הר"ב פי' שני קנין כו'. כגון שהקריב מהן עולה אחת כו' שעולה הנשארת אינו יכול להקריב שמא זהו שנקבע לחטאת. וכן לשון המפרש. ורצ"ל שמא זהו אותו המעורב שכבר נקבע לחטאת. ומ"ש וחטאת המעורבת אינו יכול להקריב שמא היא העולה הנשארת. כלומר אחר שהקריב שתי חטאות מהתערובות שוב לא יוכל להקריב עוד חטאת על דעת שהיא זו שנתערבה. דשמא זו היא עולה הנשארת דהואיל ונקרבו שתי חטאות מן התערובות. הרי הוקבע השלישית לעולה ושמא זו היא. ולא היא אותה החטאת שנתערבה. ומ"ש הר"ב בחטאת שנים בחובה כגון שקרבה חטאת כו'. [*יהיה פי שנים בחובה שיש בחובה כפלים עולות כנגד החטאת. ומ"ש הר"ב] והרי אינו יכול להקריב ב' העולות כו' וגם ב' חטאות לא יקריב כו'. מה שאמר ב' העולות ר"ל גם שתיהן ואפי' אחת מהן לא ומה שאמר ב' חטאות. ר"ל שתים ביחד אינו יכול להקריב. אבל אחת מקריב. דדוקא כשהקריב עוד א' שנמצאו ב' חטאות קרבו מב' הקנין והוקבעו הנשארים לעולות הלכך א"א להקריב עוד חטאת על דעת שהיא החטאת שנתערבה דדלמא זו היא עולה. אבל משום עולה לא יוכל להקריב כלל אפי' קודם שהקריב עוד חטאת לפי דשמא זו היא החטאת שנתערבה. ואני תמיה על זה הפי' דהא ליכא בינייהו דרישא וסיפא דלעולם נמצאו שקרבו ב' חטאות מב' הקינין שבהם נעשה התערובות אלא דברישא קרבים לאחר התערובות ובסיפא כבר קרבה אחת מהן ועכשיו השניה וכיון דלעולם אין כאן הפסד לשתי החטאות שבשני קנין א"כ למאי [נ"מ] תנייא כלל. והמפרש אחר שכתב לזה הפי' שהעתיק הר"ב כתב וז"ל ונראה פי' ריב"א שפי' חובה שנים בחטאת מחצה כשר ומחצה פסול. כגון ח' פרידות דחטאות שנתערבו בח' פרידות שחצין עולות וחצין חטאות הרי י"ב פרידות חטאות והד' פרידות עולות והקריב חצין למעלה וחציין למטה. אותם שלמעלה כולן פסולות כי שמא כולם חטאות ואותם שמנה שלמטה כשרות מהם ד' של חטאות וד' של עולות פסולות וזהו חובה שנים בחטאת כלומר שנתערבו ח' חטאות שם ובחובה אין כי אם ד' חטאות [זה הוא מחצה כשר ומחצה פסול] וגם זהו מנין שבחובה כשר שאין כשר שם אלא ד' חטאות. חטאות שנים בחובה. כגון ט"ז פרידות של חטאות ושמונה של חובה ד' פרידות עולות וד' פרידות חטאות ועשה י"ב למעלה וי"ב למטה. מנין שבחובה כשר. די"ב של מעלה כולן פסולות שמא חטאות הם. וי"ב שלמטה ד' פסולות שמא עולות הן וח' חטאות כשרות ממה נפשך הרי חטאות כשרות כמנין כל החובה בין עולה בין חטאת. ומיהו חטאת שנים בחובה אין לישבו מענין חובה שנים בחטאת וכן תפרש הבבא שאחריה. והרב רבינו אברהם פירש שהקנין סתומות גבי [חובה] שנים בחטאת שהקנין היו סתומות שנים והחטאות שנים פרידות ועשאן חציין למעלה וחציין למטה מחצה כשר ומחצה פסול כי שמא שנים חטאות קריבין למעלה ועולה מן הסתומה ולמטה ב' חטאות ועולה. חטאות שנים בחובה כלומר חטאת פי שנים שנתערבו בחובה שהיו החטאות ד' פרידות והחובה ב' פרידות ועשה חצין למעלה וחצין למטה המנין שבחובה כשר דהיינו ב' חטאות דג' חטאות נעשה למעלה והן פסולין וב' חטאות ועולה נעשו למטה עכ"ל המפרש. ויש להרמב"ם שטה אחרת בכולה מכילתין עד הכא:

אין כשר אלא מנין חטאת שבחובה אמשנה ב' בפ"א קאי, דקתני התם, חטאת מפורשת שנתערבה בקן או בקינין סתומה, אין כשר להקריב לכתחילה מהתערובות רק כמנין חטאות שבחובה. ומדקתני התם סתמא, משמע בין שפרידות הסתומות הן כמנין פרידות המפורשות, ובין שפרידות הסתומות כפולות במספר מנין החטאות המפורשות שנתערבו בהן, או שהמפורשות כפולות מהסתומות, לעולם אין כשר להקריב לכתחילה רק מנין חטאות הסתומות שבחובה, אבל עולה כלל כלל לא. ועל זה קאמר הכא כבאינך מתני' דלעיל, דבד"א בכהן נמלך, אבל בכהן שלא נמלך, חובה וכו':

חובה שנים בחטאת כלומר אם פרידות החובה הסתומים היו כפולים פי שנים ממנין החטאות המפורשות שנתערבו בהם. כגון ד' פרידות סתומות, שב' מהן חטאות וב' מהן עולות, ונתערב עם ד' פרידות אלו ב' חטאות מפורשות, והכהן לא נמלך, ועשה ג' מהן למעלה וג' למטה:

ומחצה פסול ר"ל מחצה מנין התערובות כשר, דהיינו ב' חטאות ועולה א'. דבג' שהקריב למטה, ודאי ב' חטאות מהן כשרים, דממ"נ אם מהמפורשות הם, הרי הם חטאות מפורשות. ואם מהסתומות הם, הרי גם מהסתומות עכ"פ ב' כשרים לחטאות. ומהג' שנעשו למעלה, ודאי עולה א' כשר, דהרי אפילו נחוש לחומרא שעשה למעלה כל הב' חטאות המפורשות, עכ"פ השלישי שנעשה נמעלה ודאי מהסתומות היה, והרי הוא כשר לעולה:

וחטאת שנים בחובה ר"ל אבל אם פרידות החטאות המפורשות, כפולות פי שנים ממנין פרידות החובה. כגון שנתערבו ד' חטאות מפורשות עם קן א' חובה סתום, שא' מהן חטאת וא' עולה, והכהן חצה אותן, והקריב ג' מהן למטה וג' למעלה:

המנין שבחובה כשר ר"ל אז אין כשר מכל התערובות רק חטאות כמנין כל הפרידות של חובה הסתומים. דהיינו ב' חטאות כשרים. דהרי כל הג' שהקריב למעלה כולן פסולין. מדאיכא למיחש שמא כולן הן מהד' חטאות המפורשות שנתערבו שם. ורק מהג' שלמטה, עכ"פ ב' מהן כשרין ממ"נ, דאם כל הג' שהוקרבו למטה, מה חטאות המפורשות הן, הרי כל הג' כשרים. ואם שנים מהנקרבין למטה היו הב' סתומות, והשלישי היה מהחטאות המפורשות, א"כ השלישי ודאי כשר, ומהב' סתומות ג"כ עכ"פ א' ראוי לחטאת וכשר. לפיכך כשר מכל התערובות רק ב' חטאות, והיינו כמנין ב' פרידות החובה הסתומות. וכן בכל המספרים, כשמנין הסתומות כפול ממנין החטאות המפורשות, ויהיה א"כ בהסתומות ב' שלישית מהתערובות, ובהמפורשות שליש א' מהתערובות. כגון ח' פרידות סתומות שנתערבו בד' חטאות מפורשות, או י"ב סתומות שנתערבו בו' מפורשות, או כ' סתומות בי' מפורשות, וכדומה, שבכולן אפשר להכהן לחלק כל התערובות, והקריב חציין למטה וחציין למעלה, אז חצי מנין כל פרידות התערובות כשר. דהיינו ב' שלישית מפרידות שנעשו למטה [שהוא שליש של כל התערובות], ועוד שליש מפרידות שנעשו למעלה [שהוא חצי שליש של כל התערובות]. אבל אם מנין חטאות המפורשות כפול ממנין הסתומות, והכהן הקריב מהתערובות חציין למטה וחציין למעלה, אז אין כשר מכל התערובות רק ב' שלישים מאותן שנעשו למטה לחטאת, דהיינו שליש של כל פרידות התערובות. וזהו כמנין פרידות הסתומות, שהן ג"כ שליש של כל התערובות:

אין כשר אלא מנין עולות שבחובה ר"ל וכן הא דתנינן לעיל פ"א מ"ב דעולה מפורשת שנתערב בקן או בקינין סתומין, אין כשר להקריב מהתערובות רק כמנין העולות שיש בסתומין. ומדקתני התם סתמא, משמע בין שהפרידות הסתומין כפולים מהעולות המפורשות שנתערבו שם, ובין שהעולות המפורשות כפולות ממנין פרידות הסתומות שנתערבו עמהן. ועל זה קאמר הכא, בד"א בכהן נמלך. אבל בכהן שאינו נמלך חובה וכו':

חובה שנים בעולה כלומר אם פרידות החובה הסתומה כפולות מהעולות המפורשות שנתערבו בהן. כגון, ד' סתומות שנתערבו עם ב' עולות, והכהן עשה ג' למעלה וג' למטה:

מחצה כשר ומחצה פסול ר"ל, אז ג' פרידות, שהוא מחצה מנין התערובות, כשרות. דהרי בג' של מעלה, אפילו היו כולן מהסתומות, עכ"פ גם בהסתומות יש ב' עולות כשרות. ובג' שלמטה, אף שיש לחוש שמא ב' מהן הן העולות המפורשות, עכ"פ השלישי שבהן הוא וודאי מהסתומות. וכשר לחטאת. נמצא שמכל התערובות הוכשרו ג' פרידות, והוא חצי מנין התערובות:

המנין שבחובה כשר ר"ל אבל אם נתערבו ד' עולות מפורשות עם ב' פרידות סתומות שא' מהן חטאת וא' עולה, והכהן הקריב ג' מהן למטה וג' למעלה אז ג' שלמטה כולן פסולין, דאולי כולן הן מהד' עולות המפורשות. ובג' שלמעלה הרי בין שכולן הן מהעולות המפורשות, או שב' מהן הן ב' הסתומות, והשלישי הוא מהעולות המפורשות, עכ"פ ב' מהן הוכשרו. נמצא שמכל התערובות בכה"ג הוכשרו ב' פרידות. וזהו שאמר התנא דכשר רק כמנין פרודות החובה הסתומות. והכל כמו שפירשנו למעלה גבי חטאת. [קרא הגבר, אשר אל ה' אלהיו לא סבר, הכון לך יושב חבר לקראת משנה ו'. כי גם האחרון הכביד, ותהי לצעירת רגלים, ולכהות עינים, משנה חמורה ורבו בה פירושי רבותינו המונים המונים, בפרושים שונים, וכל דבריהם כגחלי אש בוערות ברוב אונים, ואיך גמול ידו הדה בלי אסונים. גם דלה דלו לנו רבותינו הענקים, מים עמוקים למצוקים, לוקים מבוקים ומבולקים. והרבה יגעתי ומצאתי דאתא לידי משמע מוציא מיד משמע בעזרת אלהי אבותינו לבאר תעלומות דבריהם הקדושים. וזאת חזיתי ואספרה, בהגיסי היטב את הקדירה, כי לגבר אין איל כמוני קציר ראי, אשר ישלח ידו לא בעי, לא שקטה רוחי היטב רק בפי' רש"י (זבחים דס"ז א'). ולכן מלהביא דבריו ראשונה לא אוחר, באשר הם כמטבע עובר לסוחר, ואחר אחרון אני בא עם שאר דברי רבותינו נ"ע סחרחר, וכאוות נפשו יבחר הבוחר]:

וטעמא דמלתא פשוט, דהרי בכל תערובות קינין שהוקרבו חציין למעלה וחציין למטה, אנו צריכין לחוש להקלקול היותר אפשרי. ולהכי כשפרידות הסתומות כפול ממנין פרידות החטאות המפורשות, א"כ חטאות המפורשות, הם שליש של כל פרידות התערובות. והכהן שחצה כל התערובות והקריב שליש ומחצה מהתערובות למעלה. ושליש ומחצה למטה. חיישינן לחומרא. שכל החטאות המפורשות שהן שליש התערובות הקריב למעלה, ונפסלו כולן, אולם חצי השליש הנשאר שהקריב למעלה הרי וודאי מהסתומות הוא, והוכשר כל חצי שליש ההוא, שהרי בהסתומות יש עולות כמנין שליש של כל התערובות. וכ"כ למטה, חיישינן לחומרא, שכל השליש וחצי שהקריב למטה, מהסתומות היה, ומדיש בהסתומות חטאות כמנין שליש של כל פרידות התערובות, א"כ הוכשר אותו שליש למטה, וחצי השליש הנשאר מהסתומות שהקריב למטה שהן עולות ונעשו למטה, נפסלו. אבל כשפרידות החטאות המפורשות, כפולות מהסתומות, א"כ החטאות המפורשות הם ב' שלישי פרידות התערובות, ופרידות הסתומות הן רק שליש א' מפרידות התערובות. והכהן חצן, והקריב שליש ומחצה למטה ושליש ומחצה למעלה, חיישינן ג"כ לחומרא, שמא כל שליש ומחצה שעשה למעלה כולן מב' השלישית, המפורשות היו, ונפסלו כל אותן שעשה למעלה מדהן חטאות מפורשות. וגם משליש ומחצה שהקריב למטה, חצי שליש מהן וודאי מהמפורשות היו, וכשרות לחטאות. ושאר השליש חיישינן שהוא הוא הסתומות כולן, ומדמחצית הסתומות הן חטאות, א"כ הוכשר גם מהסתומות חצי שליש התערובות למטה. נמצא הוכשר למטה שליש שלם של כל מנין התערובות. והיינו דקאמר במתני', כמנין הסתומות כשר, דהרי מנין הסתומות הוא ג"כ שליש של כל מנין התערובות. ומזה, תבין גם על כל מספרי קינין האפשריים שנתערבו ומספר הפרידות הסתומות כפול יותר מב' פעמים מפרידות המפורשות, והוקרבו חציין למטה וחציין למעלה, כגון שפרידות הסתומין הן י"ב, והמפורשות ד', והוקרב ח' מהן למטה וח' למעלה, או שנתערבו מספרים אחרים הדומין לאלו, אז באותן שהוקרבו למעלה לעולות, כשר רק מה שהעליונות יתירים במספר על חטאות המפורשות., דהרי מה שיש שם יתר על החטאות המפורשות, ודאי מהסתומות הן, שיכול להקריבן לעולות. ובאותן שהקריב למטה לחטאת. כשרין רק כחצי מנין הסתומות. דשמא כל אותן שהקריב למטה מהסתומות הן, דאין כשר מהן לחטאת רק חצי מנין פרידות הסתומות. ולפיכך בדוגמא שהבאנו שנתערבו י"ג סתומות וד' חטאות מפורשות, והוקרבו ח' מהן למטה וח' למעלה, אז בח' שלמעלה, שהן יתירים ד' ממספר המפורשות, ד' כשרות. ובח' שלמטה, כשרין ו', שהוא הוא חצי מספר הסתומות. וכ"כ כשנתערבו י"ב סתומות עם ב' מפורשות, והוקרבו ז' פרידות מהן למטה וז' למעלה. אז בז' שלמעלה ה' כשרות, ובז' שלמטה ו' כשרות. וכ"כ בנתערבו י' סתומות בו' מפורשות, והקריב מהן ח' למטה וח' למעלה. בח' שלמעלה, רק ב' כשרות. ובח' שלמטה, ה' כשרות. ומזה תוכל לדון על כל מספר ומספר שנתערבו. אבל בהיה איפכא שהמפורשות יתירות כמה כפלים על הסתומות, כגון שנתערבו ד' פרידות סתומות בח' חטאות מפורשות. וכדומה במספרים, והכהן הקריב ו' פרידות מהן למטה וו' למעלה, אז אותן ו' שלמעלה כולן פסולות. דשמא מהח' חטאות המפורשות הן. ומהו' שלמטה. כשרים ד', דמלבד חצי מנין פרידות הסתומות, דהיינו ב', כשר ג"כ מה שיתירים התחתונים על מנין פרידות הסתומות, דהיינו עוד ב'. נמצא שכשר למטה ד' חטאות. וכ"כ בנתערבו ב' פרידות סתומות בי"ב חטאות מפורשות, והקריב מהן ז' למטה וז' למעלה, אז ז' שלמעלה כולן פסולות דאולי כולן מהי"ב חטאות מפורשות הן. ובז' שלמטה, בב' מהן חיישינן שמא הן הסתומות, וכשר רק א', וה' הנשארות כולן כשרות, דהרי ודאי מהי"ב חטאות המפורשות הן. ומזה תדון ג"כ, אם נתערב שום מספר סתומות, עם מספר עולות מפורשות, והעולות המפורשות כפולות כמה פעמים על מנין פרידות הסתומות, כגון שנתערבו ב' פרידות סתומות עם י"ב עולות מפורשות, והכהן הקריב מהן ז' למטה וז' למעלה, אז הוה איפכא מלעיל, דז' שלמטה כולן פסולות, דשמא כל הז' הן מהי"ב עולות המפורשות, ומהז' שלמעלה, מב' מהן רק א' כשר, דשמא שניהן הן הסתומות, ושאר הה' כולן כשרות, דהרי הם ודאי עולות מפורשות. מיהו לא איירי תנא רק בשנתערבו זוגות שלימות סתומות עם זוגות שלימות מפורשות. מדכך מצוי שיהיו זוגות שלימות בכל מקום. אבל באינן זוגות שלימות, אז אפי' כשאין פרידות הסתומות כפולים ממנין פרידות המפורשות, נמי משכח"ל שמחצה מנין התערובות כשר. וכגון שנתערבו ג' חטאות מפורשות עם ה' פרידות סתומות שג' מהן חטאות וב' מהן עולות, וא"כ כל התערובות יחד הן ח' פרידות, והכהן הקריב ד' מהן למטה וד' למעלה. אז בד' שלמעלה ודאי א' כשר, מדהוא ודאי מהסתומות וכשר לעולם. ובד' שלמטה ג"כ ג' כשרות לחטאות. דהרי אפילו אם כל הד' שלמטה הן מהסתומות, עכ"פ גם בהסתומות יש ג' חטאות. וכ"כ כשיהיה בהיפך שנתערבו ה' חטאות מפורשות עם ג' סתומות, ובאותן ג' הסתומות יהיה ב' חטאות ועולה א', והכהן הקריב ד' מהן למטה וד' למעלה, אז אף שאותן ד' שלמעלה כולן פסולין, דאולי כולן הן מהחמש חטאות המפורשות, עכ"פ בד' שלמטה ג' כשרין, והיינו כמנין הפרידות הסתומות, דהרי אפילו יהיו ג' מהתחתונות, כולן מהסתומות, הרי גם בג' הסתומות יש ב' חטאות. והפרידה הד' שהתחתוניות יתירה על הסתומות, הרי הוא ודאי מהחמש חטאות המפורשות. וא"כ גם בכה"ג כשר מהתערובות ג' פרידות. כמנין פריידות הסתומות. וא"כ קשה למה צריך תנא למנקט גוונא שהסתומות כפולות מהמפורשות, או שהמפורשות כפילות מהסתומות, הרי גם בשאינן כפליים זה מזה איתא להך דינא להך גיסא ולהך גיסא. ונ"ל דלהכי לא נקט תנא בכה"ג, משום דבכה"ג בין בשהסתומות מרובין מהמפורשות או בשהמפורשות מרובין על הסתומות, היה צריך להאריך ולפרש, דדוקא בשיש בהסתומות חטאות מרובות מעולות, וכדאמרן, אז ברישא כשר מחצה מנין התערובות, ובסיפא כשר רק כמנין פרידות הסתומות. אבל בשיש בהסתומות עולות מרובות מחטאות, בין שהסתומות כפולות מהמפורשות, או שהמפורשות כפולות מהסתומות, אין כשר כל כך הרבה פרידות כמו דנקט תנא. דלמשל אם נתערבו ג' חטאות מפורשות בה' סתומות, ובהחמש הסתומות, היו רק ב' חטאות וג' עולות, והכהן הקריב ד' מהן למטה וד' למעלה, בד' שלמעלה אין כשר רק א', דשמא ג' הנשארים הן החטאות המפורשות, ובד' שלמטה אין כשר רק ב' חטאות, דשמא כל הד' הן מהחמש סתומות, שאין בהן רק ב' חטאות, נמצא שמכל התערובות כשרות רק ג' פרידות, ולא מחצה מנין הפרידות של התערובות כדקאמר תנא בהרישא. וכ"כ בסיפא כשהמפורשות מרובות מהסתומות. אם נתערבו חמש חטאות מפורשות עם ג' סתומות. והיה בג' הסתומות רק א' חטאת וב' עולות, והכהן הקריב ד' מהן למטה וד' למעלה, הד' שלמעלה כולן פסולין, דשמא הן כולן מחמש חטאות המפורשות, ומהד' שלמטה אין כשר רק ב' חטאות, דשמא ג' מהתחתונות הן הן הסתומות שב' מהן עולות הן. נמצא שגם בסיפא אין כשר מהתערובות כמנין פרידות הסתומות וכדנקט תנא, אלא רק ב' כשרות. ולהכי מדהיה צריך תנא להאריך בכה"ג ולפרש דדוקא כשהחטאות מרובות מהעולות מיירי. משו"ה ניחא ליה לתנא טפי דקפסיק ותנא בשהסתומות כפולות מהמפורשות או בשהמפורשות כפולית מהסתומות, דבכה"ג א"ל לפרש כמה חטאות וכמה עולות יש בהסתומות דהרי בקינין שלימין מיירי. כל זה פירשתי ע"פ דעת רבינו אברהם ז"ל. ועתה נביא גם פי' הר"ב דנקט ואזיל דברי המפרש למסכת קינין, שכתב דהמשנה לא איירי בשכבר הקריב התערובות. רק לכתחילה קאמר, וה"ק דהא דתנינן לעיל פ"א מ"ב דחטאת שנתערבה בחובה אין כשר רק כמנין חטאות שבחובה. וקאמר הכא דלפעמים עולה זה כמנין מחצה כשר ומחצה פסול. כיצד. חובה שנים בחטאת, ר"ל אם החטאות שבפרידות החובה הסתומות, כפולות פי שנים נגד העולה שבפרידות ההם, וכגון שהיו ג' פרידות סתומות, שב' מהן חטאות וא' עולה, ונתערב בהם עוד חטאות מפורשות, אז מתצה מנין התערובות דהיינו ב' פרידות, מותר להקריבן לחטאות, ולא יותר, דשמא כל הג' שיקריב לחטאות יהיו מפרידות הסתומות. והרי אין בכל הסתומות רק ב' חטאות אבל חטאת שנים בחובה, ר"ל אבל אם היה החובה ג' פרידות סתומות שב' מהן עולות וא' חטאת [כך ביאר רתוי"ט דברי הר"ב, וכ"כ נמי המפרש לקינין], ונתערב לתוכן חטאת א' מפורשת, אז כשר להקריב מהתערובות רק פרידה א' לחטאת, דהיינו כמנין חטאות שבחובה, והשאר ג' פרידות של התערובות כולן פסולין, עכת"ד. וק"ל על פי' זה דלמה צריך ברישא בחובת שנים בחטאת. שיהיה מנין חטאות שבחובה כפול פי שנים מהעולות שבה. הרי גם כשיהיה בהחובה הסתומות ד' חטאות וג' עולות, או ה' חטאות וד' עולות, כל שיש בהסתומות רק פרידה א' יתירה ממנין העולות, אף שאין כפול מנין חטאות שבה ממנין עולות שבה ונתערב ביניהן אח"כ חטאת מפורשת דהו"ל יחד ח' או י' פרידות וכדומה מותר להקריב לכתחלה מחצה מנין התערובות לחטאות. דהרי אפילו לא היה נתערב ביניהן אח"כ עוד חטאת מפורשת, היה מותר להקריב מז' הסתומות ד' חטאות, ומט' הסתומות ה' חטאות, וכ"כ בסיפא כשהעולות מרובות מהחטאות, אפי' לא היה כפול מנין העולות ממנין החטאות, וכגון שהיה בהחובות הסתומות ג' חטאות וד' עולות, או ד' חטאות וה' עולות, ונתערב בהן אח"כ אפי' אלף חטאות. אינו רשאי להקריב מכל התערובות רק כמנין חטאות שבחובה, דהיינו ג' חטאות כשהיה מנין הסתומות ז', וד' חטאות כשהיה מנין הסתומות ט' פרידות, ותו קשה עלי כתורמס ליישב לפי' הר"ב לישנא דמתני' בסיפא, דמה שכתב בסיפא דמתני' חטאות שנים בחובה, דהיינו שהיה בפרידות הסתומין מנין העולות כפול ממנין החטאות שבה, וכמו שפי' רתוי"ט כוונת הר"ב, ק' עולה מאן דכר שמיה התם, אדרבה משמעות הלשון משמע לכאורה איפכא. שבתי וראה גם פי' הרשב"ץ דפי' משנתינו דלכתחילה קאמר. וכהר"ב הנ"ל. אבל באופן אחר. ולדבריו ה"פ, חובה שנים בחטאת, שהיה מנין פרידות החובה הסתומות כפול ממנין החטאות המפורשות שנתערבו בהם אח"כ, כגון שהיה כאן ד' פרידות סתומות, שב' מהם חטאות וב' עולות, ונתערב בהם ב' חטאות מפורשות, אז כשר להקריב מהתערובות חצי מנין הפרידות הסתומות, דהיינו ב' חטאות. עכת"ד, ויעמוד השמן, כי לא פי' יותר. אבל משתמע מדברי רבינו דמחוי לן במחוג, דמ"ש במשנה תו חטאת שנים בחובה, ר"ל איפכא מרישא, דהיינו שהיה מנין החטאות המפורשות כפול ממנין הפרידות הסתומות שנתערבו בהן. כגון שנתערבו ד' חטאות מפורשות בב' פרידות סתומות שא' מהן חטאת וא' עולה, אז מותר להקריב מהתערובות רק חטאת א', כמנין החטאות שבחובה. דכשיקריב עוד חטאת א', שמא שניהן הן מהסתומות, והרי אין בהסתומות רק חטאת א'. ולא הבנתי דבריו הקדושים, דלמה נקט ברישא שהיה מנין פרידות הסתומות כפולות ממנין החטאות המפורשות. מה אריא כפולות אפי' היו שוות נמי דינא הכי. כגון שנתערבו ד' פרידות סתומות בד' חטאות מפורשות, נמי אינו רשאי להקריב מהתערובות רק ב' חטאות, דהיינו חצי מנין הפרידות הסתומות. ותו דבין לר"ב בין לרשב"ץ ק' דלפי דבריהם כל הרבותא דקמ"ל המשנה הוא, דלפעמים עילה מנין מחצה כשר ומחצה פסול למנין חטאות שבחובה. ולפע"ד אם זהו הרבותא דקמ"ל מתני', טפי הו"ל לתנא למנקט רבותא טפי. דלפעמים יעלה מנין המרובה כשר למנין חטאות שבחובה, וכגון שהיה כאן ד' פרידות סתומין, ג' מהן חטאות וא' עולה, ונתערב ביניהן חטאת אחת מפורשת, מותר להקריב מה' הפרידות רוב המנין של התערובות, דהיינו ג' פרידות לחטאות, מדהוא הוא מספר החטאת שבחובה. ואשא עיני להר המור, ה"נ פי' הרמב"ם. ואראה והנה הלך בדרך אחרת מהר"ב והרשב"ץ, וקרובין דברי קדשו לדברי רבינו אברהם שהבאנו לעיל, דס"ל דמשנתנו מיירי ככל הנך משניות דלעיל, דהיינו בדיעבד שכבר הקריב הכהן. אמנם גם דברי קדשו אינם מובנים יפה, וגם המלות בעצמן משובשות. וע"י טרחה גדולה היה נלפע"ד שזה כוונת רבינו. חובה שנים בחטאת, ר"ל שהיו הפרידות הסתומות כפולות ממנין החטאות המפורשות שנתערבו עמם. כגון שנתערבו עשר פרידות סתומות עם ה' חטאות מפורשות, והכהן הקריב י' פרידות במקום אחד וה' פרידות במקום האחר, אז בין שהקריב העשר פרידות למעלה או שהקריבן למטה, מחצה מהם כשר, עכת"ד רבינו. אולם מן הה' שעשה בצד האחר לא פי' לנו רבינו מה דינם. אבל פשוט דכשעשאן להה' למטה. כולן כשרין ממ"נ. ואם עשאן למעלה כולן פסולין דשמא הן הה' חטאות המפורשות. וגם לא השמיעונו רבינו ז"ל פי' סיפא דמתני', דקאמר חטאת שנים בחוב המנין שבחובה כשר. וכפי הנראה כוונת רבינו שהסיפא מפורש מתוך פירושו דרישא, דר"ל בהיה כאן י' חטאות מפורשות, שזהו המספר הכפול מה' פרידות הסתומות שנתערבו עמהן, והה' סתומות היו קצת מהן חטאות וקצתן עולות. ונתערבו כולן יחד, והכהן עשה י' במקום א' וה' במקום האחר. אז אותן שעשה למעלה בין שהן עשר הפרידות או החמשה כולן פסולות. דשמא הן מהחטאות המפורשות. אמנם אותן שעשה למטה, אם עשר עשה למטה, הרי ה' מהעשר יתירים על מספר הפרידות הסתומות. והן ודאי כשרים, דהרי ה' מאותן עשר שהוקרבו למטה, על כרחך מחטאות המפורשות הן. ומשאר הה' שעשה למטה. עכ"פ כשר בהן מנין החטאות שבסתומות והיינו דקאמר תנא המנין שבחובה כשר. וכ"כ בלא הקריב למטה רק חמש פרידות, ג"כ כשר בהן רק מנין החטאות שבסתומות. זהו כוונת הדברים וגם ודאי כך הוא הדין, אף שלא ביאר לנו רבינו כך באר היטב. והנה מלבד שיש לדקדק קצת למה נקט רבינו מספר י' וה', הרי תפסת מרובה לא תפסת, וטפי הו"ל למנקט המשל במספר ד' וב', ובאותו אופן שכתב רבינו, כדי שלא נתבלבל ברבוי המספרים. אבל מלבד הדקדוק הקל הזה, כל רואה יראה כמה יקשה עלינו לכוון דברי קדשו בלשון המשנה. דהרי ברישא בחובה שנים בחטאת, דקפסיק תנא וקאמר מחצה כשר ומחצה פסול, על כרחך על היו"ד קאי, דבין שעשה י' למטה או למעלה, מחצה מהן כשר וכו'. אבל מדינן של הה' לא איירי תנא כלל בהך בבא. וא"כ קשה מה דקאמר התנא אח"כ, חטאות שנים בחובה. דהיינו שנתערבו י' חטאות מפורשות עם ה' סתומות, והכהן עשה י' פרידות במקום אחד, וה' במקום האחר. מנין החטאות שבחובה כשרין. וקשה על איזה אופן מהקרבה קאמר התנא דמנין שבחובה כשרין. אי על אותן שהקריב למעלה, הרי בין שעשה עשר או חמש למעלה כולן פסולין, דשמא הן מהעשר חטאות המפורשות. ואי על אותן שעשה למטה, קאמר התנא דמנין החטאות שבחובה כשרים. הא תינח אם עשה ה' מלמטה, שפיר שייך לומר דאין כשר מהן רק מנין חטאות שבחובה הסתומות, דשמא כולן הן מהסתומות שיש בהן ג"כ עולות. אבל הרי ברישא אמרינן דמהחמש לא איירי תנא כלל, ואיך נאמר דהא דקאמר בסיפא אין כשר רק מנין חטאת שבחובה דקאי על הה'. ורק כשעשאן למטה. אע"כ דבסיפא קאי על העשר, ורק כשעשאן למטה. וגם בכה"ג לא אפשר, דהרי כשעשה עשר למטה, אז מלבד החטאות שבסתומות, כשרים עוד ה' פרידות. שיתירים המפורשות על הסתומות, דהרי כשעשה י' למטה, ה' מהן ודאי מהמפורשות הן, וכמש"ל. שוב ראיתי גם פי' הריב"א שהביא המפרש לקינין, וזה תוכן פירושו. חובה שנים בחטאת, כגון שנתערבו ח' פרידות חובה סתומות, שד' מהן חטאות וד' עולות. עם ח' חטאות מפורשות, והכהן הקריב ח' מהתערובות למעלה וח' מהן למטה. אותן ח' שלמעלה כולן פסולין, דאולי הן החטאות המפורשות, רק שמהם לא איירי התנא. ורק בח' שלמטה קאמר התנא דמחציתן כשר. דהרי ד' מהן כשרות לחטאות מהחערובות בין שהן מהסתומות או מהמפורשות. חטאת שנים בחובה, ר"ל אבל בנתערבו ט"ז חטאות מפורשות, עם ח' פרידות חובה שד' מהן חטאות וד' עולות, והכהן הקריב י"ב מהתערובות למעלה וי"ב למטה. המנין שבחובה כשר, ר"ל אותן י"ב שלמעלה ודאי כולן פסולין מספק, דאולי הם מהט"ז חטאות המפורשות. ומהן לא איירי תנא, דומיא דרישא דלא איירי תנא מאותן שהקריב למעלה. אבל באותן י"ב שהקריב למטה עכ"פ ח' מהן כשרות לחטאות דהרי מאותן י"ב שהקריב למטה, ד' מהם יתירים על ח' הסתומות, ואותן ד' ודאי הן מהחטאות המפורשות, וכשרות. ואינך ח', הרי אפילו יהיו כולן מהסתומות, עכ"פ ד' מהן כשרים לחטאות. נמצא שמאותן שלמטה ח' כשרים לחטאות, והיינו כמנין שבחובה דקאמר תנא, כלומר כמנין כל הפרידות הסתומות, שהיו ח' פרידות, עכת"ד. והרואה יראה שגם הריב"א הולך בעקבת הרמב"ם דמתני' מיירי בדיעבד, וברישא בחובה שנים בחטאת אע"ג דגם לכתחילה מותר להקריב ד' חטאות מהתערובות, אפ"ה נקטה בדיעבד משום סיפא, לאשמעינן שבהיה מספר המפורשת כפול מהסתומות, שלכתחילה לא היה רשאי להקריב מהתערובות רק ד' חטאות, דמה שיקריב יותר יש בהן ספק שמא הן מהסתומות והן עולות, מדהקריב כבר החטאות שבסתומות, או שמא הן מהמפורשות שהן חטאת, לפיכך בין למעלה בין למטה היה אסור להקריבן לכתחילה. קמ"ל סיפא דעכ"פ בדיעבד כשרים ח' למטה לחטאות. אולם אם כי גם דבריו אמת וצדק לדינא אעפ"כ לא זכיתי להבין גם דבריו הקדושים, ואחריש ואתאפק מלהזכיר הדקדוק הקל גם בדבריו, שהעמיס רבינו על שכלינו החלש מספרי ח' י"ב ט"ז, והיה יכול לומר כל זה בקיצור, דחובה שנים בחטאת, ר"ל שנתערבו ב' סתומות שאחד מהן חטאת ואחד עולה עם ב' חטאות מפורשות, אז כשחצה אוחן הכהן ב' שלמעלה פסולין. ומב' שלמטה רק א' כשר. ולא ב' דשמא שניהן מהסתומין. וכמו כן בסיפא חטאת שנים בחובה, הומ"ל דמיירי שנתערבו ד' חטאות מפורשות בב' פרידות סתומות שאחד מהן חטאת ואחד עולה, והכהן חצה אותן, ועשה ג' למעלה וג' למטה, ג' שלמעלה פסולין וג' שלמטה כשר מהן ב' מטעם הנ"ל. והיינו כמנין הפרידות הסתומות. וא"כ ל"ל רבוי המספרים הנ"ל, הרי לא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר. אבל מלבד זה קשה דמאן גבר ומאן גבר כרבינו הריב"א למיעל פילא בקופא דמחטא ליישב פירושו בלשון המשנה, דברישא דקאמר התנא חובה פי שנים בחטאת, דע"כ לריב"א צריך לפרשו דר"ל שהיה החטאות המפורשות כפולים מהחטאות שבחובה. והרי משמעות לשון המשנה משמע אדרבא איפכא. ותו ק' בדברי הריב"א שמפרש ברישא, דכשנתערבו ח' סתומות בח' חטאות מפורשות, אז מחצה כשר דקאמר תנא, ר"ל ד' מהח' שלמטה כשרות, והיינו כמנין החטאות שבחובה הסתומות. נמצא שהלך ריב"א בשיטת הר"ב, דרק אמאי דפתח התנא דאין כשר רק אחטאות שבחובה קאי כולה מתני', רק דלפעמים מכוון מספר זה למחצה כשר ומחצה פסול, וכגון ברישא. וא"כ האיך כתב הריב"א בעצמו דמה דקאמר תנא בסיפא דמנין שבחובה כשר, היינו כמספרי כל פרידות הסתומות, והרי זה אינו כמספר חטאת שבחובה. ומלבד זה גם רבינו הריב"א הרגיש ברפיון פירושו, שכתב מיהו חטאת שנים בחובה, אין לישבו כענין חובה שנים בחטאת, עכ"ל. ור"ל בזה שאין כוונת הדברים שוה בשוה. דבחובה שנים בחטאת, ר"ל שהחטאות המפורשות כפולים מהחטאות שבסתומות, ובחטאת שנים בחובה ר"ל שהפרידות המפורשות כפולים מכל פרידות הסתומות, והרי אין זה מדה ומדה. ועוד יש לדקדק כמה בדברי הרמב"ם וריב"א. שנלאתי לפשט כל הקמטים ההם. ואסתגר בקמייתא שכבר הארכנו קצת יותר מדאי. וכל כוונתינו רק להודיע למה אחזנו ולא נרפנו לדברי רבינו אברהם ז"ל מכל דברי רבותינו, ולתרץ ולפרש משנתינו כוותיה. ואתן עוז לאלהים על ישראל גאותו, אשר בין כוכבים שם קני, כאיתן מושב קיני, לבאר גם משנה זאת החמורה וקמורה, לפרשה כצלמא לכשורה ברורה בגבורה, בלי חבורה עצורה טמורה, ויתברך הקורא לעיפים עורה, דרוך פורה, שעוטני כשלמה אורה במדורה:

חטאת שנתערבה בחובה. כלומר הא דתנינן לעיל בפ"ק חטאת שנתערבה בחובה אין כשר וכו' כצ"ל. בפי' רעז"ל. עוד בסוף פירושו ז"ל צ"ל הרי עולה אותו מנין שבחובה לפחות ממחצה כשר וכה"ג מפרשינן נמי וכן עולה שנתערבה בחובה ע"כ. אמר המלקט נראה שכן הוא ג"כ פי' הרמב"ם ז"ל אבל רבינו יצחק ב"ר אשר ז"ל פירשו בגוונא אחרינא וז"ל חובה שנים בחטאת מחצה כשר ומחצה פסול כגון שמנה פרידין דחטאת שנתערבו בשמנה פרידין שחציין עולות וחציין חטאות הרי י"ב פרידין חטאת וד' פרידין עולה והקריב חציין למעלה וחציין למטה אותם שמנה שלמעלה כולן פסולין כי שמא כולן חטאות ואותם ח' שלמטה כשרין מהם ד' של חטאת וד' של עולה פסולין וזהו חובה שנים בחטאת כלומר שנתערבו ח' חטאות שם ובחובה אין כי אם ד' חטאות וגם זהו מנין שבחובה כשר שאין כשר שם אלא ד' חטאות ושמנה של חובה ד' פרידין עולה וד' פרידין חטאת ועשה י"ב למעלה וי"ב למטה מנין שבחובה כשר די"ב שלמעלה כולן פסולין שמא חטאות הם וי"ב שלמטה ד' פסולין שמא עולות הן וח' חטאות כשרים ממ"נ הרי חטאות כשרים במנין כל החובה בין עולה ובין חטאת ומיהו חטאת שנים בחובה אין ליישבו מענין חובה שנים בחטאת וכן תפרש הבבא שלאחריה. והר"ר אברהם ז"ל פירש חובה שנים בחטאת שהקנים שהיו סתומות שנים והחטאת שני פרידין ועשה חציין למעלה וחציין למטה מחצה כשר ומחצה פסול כי שמא שתי חטאות קרבן למעלה ועולה מן הסתומה ולמטה שתי חטאות ועולה חטאת שנים בחובה כלומר חטאת פי שנים שנתערבו בחובה שהיו החטאות ד' פרידין והחובה שני פרידין ועשה חציין למעלה וחציין למטה המנין שבחובה כשר דהיינו

[הגה"ה פי' דהיינו כל מנין שבחובה שהן שני פרידין] שתי חטאות דשלשה חטאות נעשו למעלה והם פסולין והשני חטאות ועולה נעשו למטה עכ"ל ז"ל. וביד שם פ"ח. וז"ל החכם הר"ר סולימאן אוחנא ז"ל נראה לפרש שגם החלוקה הראשונה נתערבה חטאת מבחוץ עם השלשה פרידין ולפי זה יכול לעשות שתי חטאות למטה ממה נפשך ומיירי באשה שלקחה ב' קנין סתמא ולא פירשה זה ללידתי וזה לזיבתי אלא הכל מעורב יחד ואינם מתפרשין אלא בעשית כהן וכן בחלוקה השניה שנתערבה חטאת אחת מבחוץ אינו כשר אלא חטאת אחת ממה נפשך ופי' חובה שנים בחטאת היינו שכשקרבה העולה נשארו שנים בחטאת כנגד החובה שהיא העולה שנשארה. וחטאת שנים בחובה היינו שכשקרבה החטאת נשארו שנים בחובה שהם העולות כנגד החטאת האחת שנשארו עכ"ל ז"ל. לשון החכם הר"ס ז"ל במשנה ו' משני מינין תביא שש. יש לדקדק דמדקתני סיפא נתנתם לכהן ואין ידוע וכו' הלך הכהן ועשה ואין ידוע מה עשה מכלל דרישא ידע הכהן מה עשה וא"כ אמאי צריך שש דהיינו ד' לנדרה ושתים תור ובן יונה לחטאת נחזי אנן אם הכהן עשה התורין למעלה תביא תור לחטאת ואם בני יונה עשה למעלה תביא בן יונה לחטאת וי"ל דמיירי שעשה תור ובן יונה למעלה ותור ובן יונה למטה ומספיקא צריכה להביא תור ובן יונה לחטאת וקל להבין אמנם בסיפא לא ידע כלל מה עשה ע"כ. בפי' רעז"ל אחד חטאת ואחד עולה להשלים חובתה לשון הר"ס ז"ל כן פירש הרמב"ם ז"ל אבל בסמוך הוא סותר דבריו שפירש שתביא שתים ושתיהן חטאות וכן פי' רבינו יצחק בן יהודה שהעתיק פירושו ע"כ. בפי' רעז"ל ואם חובתה נעשית עולה וכו' לשון הר"ס ז"ל קשה כיון שאנו מדברים בחובה סתומה לא שייך לומר נעשית עולה למטה וחטאת למעלה ע"כ. בפי' רעז"ל הגיה הרב הנזכר ז"ל וגם שני מינין צריך לחטאת לזווג לעולת חובתה לפי שאינה יודעת וכו'. בפי' רעז"ל ומביאה ג"כ שתים לחובתה אחד חטאת וא' עולה וכו' לשון הר"ס ז"ל על זה. זה לקח ג"כ מפי' הרמב"ם ז"ל ואינו כן לפי הפירוש שהתחיל ועיקר הפירוש שתים לחובתה א' תור וא' בן יונה ושתיהן עולות שמא עשה הכל למטה ועלתה לה החטאת וצריכה להביא עולה ממינה ולפי שאינה יודעת אם תור אם בן יונה צריכה להביא תור ובן יונה ומביאה חטאת ממין שתרצה שמא לא עלתה לה חטאת שעשה הכל למעלה ונפסלה החטאת. ומ"מ אינה צריכה להביא משני מינין כ"א ממין שתרצה לזוגה עם אחת מן העולות שהקריב עתה למעלה זהו לדעת ת"ק דס"ל הכל הולך אחר החטאת אבל לדעת בן עזאי דס"ל הכל הולך אחר הראשון תביא שתים לחובתה אחד תור ואחד בן יונה ושתיהן עולות שמא עשה הכל למטה ועלתה לה החטאת והיא הראשונה או שמא עשה הכל למעלה ועלתה לה העולה והיא הראשונה וצריכה להביא לה שתי חטאות אחד תור ואחד בן יונה כדי לזוגה עם העולה שלא ידענו אם היא תור או בן יונה עכ"ל ז"ל: