משנה כלאים פרק ט׳ משנה י׳

מסכת כלאים, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

אוֹתוֹת הַגַּרְדִּין וְאוֹתוֹת הַכּוֹבְסִים, אֲסוּרוֹת מִשּׁוּם כִּלְאָיִם. הַתּוֹכֵף תְּכִיפָה אַחַת, אֵינָהּ חִבּוּר, וְאֵין בָּהּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, וְהַשּׁוֹמְטָהּ בְּשַׁבָּת, פָּטוּר. עָשָׂה שְׁנֵי רָאשֶׁיהָ לְצַד אֶחָד, חִבּוּר, וְיֶשׁ בָּהּ מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, וְהַשּׁוֹמְטָהּ בְּשַׁבָּת, חַיָּב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁיְּשַׁלֵּשׁ. הַשַּׂק וְהַקֻּפָּה מִצְטָרְפִין לְכִלְאָיִם:

ר׳ עובדיה מברטנורא

אותות הגרדיים. דרך האורגים והכובסים לרשום שם הבעלים על הבגד במעשה רוקם כדי שלא יתחלפו של א׳ בשל חבירו. ואם הבגד של צמר ואותות של פשתן או איפכא אסור משום כלאים:

תכיפה א׳ תחיבה אחת שתחב המחט בבגד פעם אחת בלבד:

אינו חבור. לטומאה ולטהרה. ואם נטמא אחד מהם לא נטמא חבירו, ואם הזה על א׳ מהם לא הזה על חבירו:

ואין בה משום כלאים. אם א׳ של צמר וא׳ פשתים וחברם בתכיפה אחת:

והשומטה בשבת. על מנת לחזור ולתפור פטור, ולא הוי כקורע ע״מ לתפור שתי תפירות דחייב:

עשה שני ראשיה לצד א׳ כגון שהעביר המחט פעם א׳ ולא העביר כל החוט והעביר המחט פעם שנית ונמצאו שני ראשיה לצד א׳ וקשרן, דאם לא קשר שני ראשי החוט יחד אינו מתקיים:

עד שישלש. שיכניס ויוציא ויחזור ויכניס שלשה פעמים. ואין הלכה כר״י:

השק והקופה מצטרפין לכלאים. אם חתיכת בגד צמר מחוברת לשק וחתיכת בגד פשתים מחוברת לקופה, וחברן יחד בשתי תכיפות מצטרפות, אע״פ שהן מחוברות לשני כלים, ולא אמרינן האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ואינן חבור. וה״ה אם מחוברים לשאר כלים דהוי דינן כמו שק וקופה:

עוד מפרשים על משנה כלאים פרק ט׳ משנה י׳

פירוש המשניות לרמב״ם

אותות הגרדין. והכובסין הם סימני האורגין וכובסי הבגדים שהם עושים סימנים בבגדיהם כדי שלא יתערבו ואם יעשה סימן בחוטי צמר על בגד פשתים או הפך הרי זה כלאים ותוכף תכיפה אחת להכניס חוט בשני בגדים כא' וכשימשכהו אדם נמשך במישור והוא אומר ששני הבגדים ההם אינן מחוברים ואם נטמא האחד לא נטמא השני וזהו ענין שאמר אינו חיבור ואם האחד מהם פשתן והשני צמר אין בהם משום כלאים והמושך מהם חוט בשבת פטור ואינו קורע:

עשה שני ראשיה כאחת הוא שיתחבר שני קצות החוט מצד האחד ויתחבר בגד לבגד ויהיו שתי תפירות כמו זהאבל תכיפה אחת הנזכרת בתחלה היא כן אומר שאין לנו לחשב ב' הבגדים מחוברי' כבגד אחד ולדון עליהם אלו הדינין עד שיתפור שלש תפירות וישקיע המחט בבגד ג' שקיעות. ומה שאמר השק והקופה מצטרפין לכלאים ר"ל כשיקבוץ בגד צמר ופשתים ויחבירם בחתיכת שק או קופה שכבר החבירם אצל השק או אל הקופה קצתם עם קצתם ויש להם קצת חיבור ונעשה כלאים ואסור ללבוש הבגד ההוא המחובר משניהם וכן אמר בספרי יחדו מ"מ ואין הלכה כרבי יהודה:

תוספות יום טוב

[*והשומטה בשבת פטור. כתב הר"ב ולא הוי כקורע על מנת לתפור דחייב כדתנן במשנה ב פ"ז דשבת]: השק והקופה. מ"ש הר"ב וחברן יחד בשתי תכיפות. ז"ל הר"ש ותכף החתיכות זו בזו בב' תכיפות:

[*והקופה. שהוא ג"כ דרך ללבשו עיין בס"פ כ"ד דכלי' ודלא כההיא דמ"ה פ"ו דמקואות]:

סליק מסכת כלאים

תפארת ישראל – יכין

אותות הגרדין אורגי' שרושמין בתפירת חוט בצמר שם הבעלים בבגד פשתן:

התוכף תכיפה אחת תחיבה א' במחט עם חוט:

אינה חבור לטומאה ולהזי':

ואין בה משום כלאים בא' צמר וא' פשתן:

והשומטה בשבת פטור אפי' ע"מ לתפור. והא דלא נקט והעושה אותה בשבת פטור. רבותא קמ"ל דלא מבעיא בעושה בשבת דפטור דהרי לא עשה מלאכה שלימה בת קיום. אלא אפי' השומטה. שהבטול היה ביטול שלם. דהרי נתפרדו החלקים זמ"ז לגמרי. אפ"ה פטור. א"נ עושה אותה פטור. כבר נשמע מרישא דקאמר אינה חיבור:

עשה שני ראשיה לצד אחד שהעביר המחט פ"א וחזר ותחבו. ונמצאו ב' ראשי החוט לצ"א:

ויש בה משום כלאים אפי' אין ב' הראשים קשורים יחד ובקשר ב' הראשים יחד אפי' בתחב פ"א אסור. וי"א אפי' ב' תכיפות צריך שיקשור. אבל בתכיפה א' אפי' קשר ב' ראשי החוט מותר. ואילה"ק א"כ למה הצריכה תורה להתיר כלאים בציצית. שג"כ אינו רק תכיפה א' דהתם מדהן חוטין הרבה לא במהרה ינתק [ט"ז שם סק"ד] ולפענד"נ דבל"ז ל"ק דהא דהתירה תורה כלאים בציצית. לא משום הבגד רק משום החוטין. דהתכלת עמרא ושאר החוטין פשתן. וקשרן יחד בב' קשרים דוודאי הוו חיבור והארכנו בזה בס"ד בקונטרס בתי כלאים שלנו:

והשומטה בשבת חייב מיהו דוקא בקשר הראשים. דמלאכה חשובה בעי' [ט"ז שם]:

רבי יהודה אומר עד שישלש שיכניס ויוציא המחט עם החוט ג"פ:

השק והקופה סל של נצרים:

מצטרפין לכלאים דאם חתיכת בגד צמר מחובר לשק. ובגד פשתן לקופה. ותפרן יחד בב' תפירות. ל"א דכ"א בטל לגבי כלי. וה"ה שאר כלים ואפילו בנ"א שתפורים במלבושיהם יחד אסור [כססי' ש']:

מלאכת שלמה

אותות הגרדין כו'. ברמב"ם שם וז"ל אם היתה אות של צמר בפשתן או פשתן בצמר ה"ז אסור אע"פ שאינו חשוב אצלו ע"כ בקיצור:

התוכף תכיפה אחת וכו'. בירושל' פריך מה ר' יהודה כר"א דתנינן רפי"ג דמס' שבת רא"א האורג שלשה חוטין בתחלה חייב. וקשה דדוחק הוא דהא ר"א שמותי הוא. ומשני א"ר עולא טעמא דר"א תמן ע"י שלישי מלאכתו מתקיימת טפי אבל אה"נ דבשנים סגי ברם הכא פחות מג' מיסתר הוא ולא קאי:

השק והקופה מצטרפין לכלאים. ירוש' ר' סימון בשם ריב"ל לא שנו אלא שק דהרבה פעמים אדוקים שק וקופה ואין עומדין ליחלק אבל סל של קנים שאין דרך לחברו אפי' אם חברו לא הוי חבור. הדר אשכח תני הסל והשק והקופה מצטרפין לכלאים. אחר זמן רב בא לידי ס' תשו' הרשב"א ז"ל וכ' שם בסי' רפ"ח וז"ל השק והקופה מצטרפי' פי' ר"ש ז"ל אם חיבר כו' מצטרפין אע"פ שהם שני כלים ולא אמרי' האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי ואינם חבור וסל וקופה הוה בעי למימר בירוש' דשרי לפי שרגילין להתחלק זמ"ז יותר משק וקופה ואפ"ה מסיק דאסיר ומשנה זו כעין משנה שלמעלה ממנה דקתני לא יקשור סרק של צמר ושל פשתן לחגור בו את מתניו אע"פ שהרצועה באמצע ופי' ר"ש ז"ל לא יקשור סרק של צמר בשל פשתן שלא יעשה אדם חגורות של צמר וחגורות של פשתן ויקשרם זו בזו ואפי' ישים ביניהם רצועה של עור אסור כגון שהמשיחה של צמר מחוברת בראש האחד של הרצועה והמשיחה של פשתן בראש השני של הרצועה וחוגר את מתניו ברצועה וקושר שני ראשי המשיחות זו בזו דאי לא"ה פשיטא דשרי ופוק חזי מאי עמא דבר דסרבלין שלנו של צמר ויש בהן עורות של שפנים תפורים בפשתן וא"ת אי בשקשורין בשתי תכיפות שתי המשיחות או ב' החתיכות פשיטא ומה לי צרוף החגורה או צרוף השק והקופה לא היא דודאי אי לא החגורה של עור וכן השק והקופה שתי המשיחות ושתי החתיכות לא היו עומדות עליו ולא חוגרות אותו אלא נופלות לארץ ונמצא שצרוף החגורה והשק והקופה מעמידין אותן והן המצרפין לכלאים ע"כ. וע' עוד שם בתשובה סימן ש' וגם שם כ' שני פעמים סרק בקוף ע' עליו:

סליק פירקא וסליקא לה מסכת כלאים. ברוך הנוטה כדוק שמים ובונה ירושלים. ובעזרת האל המבליג שוד על עז ומבעית. נתחיל מסכת שביעית.

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלאים פרק ט׳ משנה י׳?

משנה כלאים פרק ט׳ משנה י׳ פותחת במילים ״אותות הגרדין ואותות הכובסים אסורות משום כלאים התוכף״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלאים פרק ט׳ משנה י׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־8 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלאים פרק ט׳?

בפרק ט׳ של מסכת כלאים יש 10 משניות, וזו המשנה ה־10 בו.

עוד: מסכת כלאים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kilayim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kilayim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kilayim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kilayim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kilayim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kilayim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)