משנה כלאים פרק ד׳ משנה ז׳

מסכת כלאים, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

הַנּוֹטֵעַ שׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְשׁוּרָה אַחַת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים בָּאֶמְצַע, וְגָדֵר שֶׁהוּא נָמוּךְ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת. גָּבוֹהַּ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, אֵינָן מִצְטָרְפוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם עֵרְסָן מִלְמַעְלָה, הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת:

ר׳ עובדיה מברטנורא

שורה אחת בתוך שלו ושורה אחת בתוך של חבירו. ומיירי כגון ששורה אחת של שתי גפנים ושורה אחת של שלש. ואפילו רבי שמעון דאמר לקמן גבי המסכך גפנו על גבי תבואתו של חבירו לא קדש דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, הכא מודה דמצטרפין לאסור הזרעים כיון דאיכא שלו ושל חבירו:

ודרך היחיד ודרך הרבים. שאין אחד מהם רחב שמנה אמות, דברוחב שמנה אמות אמרינן בשלהי פרקין דאין מצטרפות:

הרי אלו מצטרפות. להיות קרויין כרם וצריך להרחיק ארבע אמות:

אם ערסן מלמעלה. שהעלה ראשי הגפנים על גבי הגדר ומתערבין אותם שבצד הגדר מזה עם אותם שבצד הגדר מזה. ועירסן הוא לשון איזה עריס דתנן לקמן בריש פרק ו׳, כלומר שעשה להן ערש:

עוד מפרשים על משנה כלאים פרק ד׳ משנה ז׳

פירוש המשניות לרמב״ם

נמוך. שפל וכבר ביארנו (בפאה רפ"ב) שדרך היחיד ארבע אמות ודרך הרבים שש עשרה אמות. וענין הרי אלו מצטרפות כדי שיהיה אסור לזרוע ביניהם ויהיה הכל כרם וירחיק ד' אמות מהן כמו שביארנו ואע"פ שהוא אחד בתוך שלו ואחד בתוך של חבירו:

אם ערסן נגזר ממלת עריס והוא הגפן הסורחת שיסככו ענפיה כמו סכה וירצה לומר אם אסף ענפי זאת עם זאת ועשה מהם עריס אחת הרי אלו מצטרפות ואין הלכה כרבי יהודה:

תוספות יום טוב

ודרך הרבים. לשון הר"ב שאין אחד מהם ח' אמות. וגם הרמב"ם בחיבורו פ"ז כתב כן ולא כמ"ש בפירושו ט"ז אמה. וז"ל הראב"ד לא ט"ז אמה כדרך הרבים [דתנן בפ"ב דפאה] אלא שהוא שביל הדרכים לרבים. ע"כ:

הרי אלו מצטרפות. כתב הר"ב ואפילו ר"ש דאמר לקמן [פ"ז מ"ד] וכו'. מודה [דמצטרפין] לאסור הזרעים. והיינו כשהזרעים הם שלו. [*ומ"ש הר"ב שלו ושל חבירו כן לשון הר"ש אבל היה ראוי יותר לכתוב שלו עם של חבירו]:

גבוה מעשרה טפחים. הרמב"ם בחבורו כתב גדר נמוך מעשרה מצטרפות ותו לא. דתידוק מיניה דאי גבוה עשרה אינן מצטרפות והדין עמו ממתניתין ג. והא דתנן גבוה מעשרה לרבותא דרבי יהודה אם ערסן וכו'. והרבה נמצאים כיוצא בזה וכתבתי קצתם במשנה ו פרק ד דביצה:

רבי יהודה אומר אם ערסן וכו'. עיין מ"ש בפרק דלקמן משנה ג:

תפארת ישראל – יכין

ושורה אחת בתוך של חבירו אע"פ שדרך וכו':

ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע דרך הרבים זה היינו שביל הרבים שצריך שלא יהיו השורות מרוחקים ח"א. דאל"כ אינן מצטרפי'. ונ"ל דנקט דרך היחיד לרבותא דסד"א דדוקא דרך הרבים אינו מפסיק משו' דלשניהן רשות להלוך בו. אבל דרך היחיד שאין לו חלק בא' מהשורות הו"א דמפסיק קמ"ל:

וגדר שהוא נמוך מעשרה טפחים וזרע תוך ד"א של שורה שלו:

הרי אלו מצטרפות דאף דאין אדם אוסר מה שאינו שלו. הכא הזרע וגם קצת מהכרם משלו הוא:

גבוה מעשרח טפחים ה"ה גבוה רק י"ט ונקט גבוה מי' לרבותא דר"י בעירסן וכו':

רבי יהודה אומר אם ערסן מלמעלה שהשכיב ועירב ראשי הגפנים ממעל לגדר. ועירס לשון עריסה:

הרי אלו מצטרפות אפי' גבוה יותר מי"ט. וה"ה בחריץ לעיל [מ"ג] והכי קיי"ל:

מלאכת שלמה

ודרך היחיד ודרך הרבים. פי' ר"ע ז"ל שאין א' מהם רחב שמנה אמות. אמר המלקט אבל הרמב"ם ז"ל פי' ודרך הרבים שש עשרה אמה וקשה לזה דא"כ הך מתני' כמאן לא כראב"י ולא כת"ק דאי כראב"י הא מודה בתחלת מטעתן דאי איכא שמנה בין שורה לשורה דלא מצטרפי ואפי' גבי חרבנו מודה דאי איכא ט"ז אמה דלא מצטרפי ואי כת"ק דמדמה להו אהדדי הא מודה נמי דאי איכא ט"ז דלא מצטרפי ושמא כי הוא ר"ע ז"ל פי' מתני' דהכא אליבא דר"מ ור"ש דהלכתא כוותייהו כמו שפסק הוא ז"ל בשלהי פרקין. וברמב"ם פ"ז סי' ה' כתוב והוא שיהי' ביניהם פחות משמנה וכן ג"כ בהשגות. אח"כ מצאתי שכ' הרש"ש ז"ל פי' ר"ש ז"ל דרך היחיד ודה"ר תנן במס' פאה לאילן וה"ה לגבי כלאים דלגבי אילן לא חשיב הפסק ע"כ ומשמע מדברי הרב ז"ל דדה"ר דהכא היינו ט"ז אמה כדאמרי' התם וקשה וכו' לכך הנכון כדברי הראב"ד ז"ל והרמב"ם ז"ל דמפרשי לא שש עשרה אמה כדה"ר אלא שהוא שביל הדרכים לרבים ע"כ ואם אין טעות בפי' המשנה להר"מ ז"ל מ"מ חזר בו בחבורו:

הרי אלו מצטרפות. פי' והוו להו כרם:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלאים פרק ד׳ משנה ז׳?

משנה כלאים פרק ד׳ משנה ז׳ פותחת במילים ״הנוטע שורה אחת בתוך שלו ושורה אחת בתוך״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלאים פרק ד׳ משנה ז׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלאים פרק ד׳?

בפרק ד׳ של מסכת כלאים יש 9 משניות, וזו המשנה ה־7 בו.

עוד: מסכת כלאים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kilayim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kilayim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kilayim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kilayim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kilayim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kilayim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)