משנה כלאים פרק א׳ משנה ג׳

מסכת כלאים, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

הַלֶּפֶת וְהַנָּפוּץ, וְהַכְּרוּב וְהַתְּרוֹבְתוֹר, הַתְּרָדִים וְהַלְּעוּנִים, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה. הוֹסִיף רַבִּי עֲקִיבָא, הַשּׁוּם וְהַשּׁוּמָנִית, הַבָּצָל וְהַבְּצַלְצוּל, וְהַתֻּרְמוֹס וְהַפְּלַסְלוֹס, אֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה:

ר׳ עובדיה מברטנורא

והנפוץ. הוא מין צנון ועליו דומים לעלי הלפת הלכך לא הוו כלאים:

והתרובתור. מין כרוב שקלחים שלו דקים:

תרדין. בערבי סילק״א ובלע״ז בליט״י:

לעונין. בערבי קט״ף ובלע״ז ארמולא״ש:

השומנית. שום מדברי והוא קטן מן השום הגדל בגנים:

בצלצול. בצל מדברי קטן משאר בצלים לפיכך נקרא בצלצול:

פלוסלוס. מין תורמוס הוא ותורמוס מין קטנית ידוע מר מאד ששולקים אותו שבע פעמים ואוכלים אותו בקנוח סעודה:

עוד מפרשים על משנה כלאים פרק א׳ משנה ג׳

פירוש המשניות לרמב״ם

הלפת. ידוע:

הנפוץ. הוא הצנון שבארץ הצבי והוא דומה ללפת:

כרוב. ידוע:

תרובתור. הוא כרוב מדברי שקלחיו דקין וכן פירשוהו בגמ':

תרדין. נקראים בערבי סלק:

לעונין. נקראין בערבי קטף ובלע"ז ארמול"ש:

השום. ידוע:

השומנית. שום מדברי וראשו גוף א' גס ואינם חלקים מחוברים כמו האחרים והרופאים מכניסין אותו בצרכי הרפואות:

בצל. ידוע:

ובצלצול. בצל המדבר ואולי בצלצול שם לבצל הקטן וכן פירשוהו אחד מן המפרשים:

והתורמוס. הוא בלשון ערב כן ובלע"ז פיישו"ל:

ופלסלוס. תורמוס מדברי ואין הלכה כרבי עקיבא:

תוספות יום טוב

והנפוץ. כ' הר"ב עליו דומין לעלי הלפת הלכך לא הוו כלאים. [* ובירושלמי במשנה ובגמרא הגירסא והנפוס] ועי' במשנה ה: [* והתורמוס. פירשו הר"ב בד"ה פלוסלוס וכו'. ועיין מ"ש בזה בשם מהר"ם במשנה ד פרק קמא דטבול יום]:

תפארת ישראל – יכין

הלפת ריבען:

והנפוץ שטעק ריבען ומדעלי שניהן דומין אינן כלאים זב"ז:

והכרוב קרויט:

התרו בתור קעפיס קרויט:

התרדים מאנגאלד קרויט:

והלעונים מעלטע קרויט:

השום קנאבעל:

והשומנית שום מדברי ואינו מחובר מחלקים כשאר שום. רק כולו גוף א'. ואפ"ה אינו כלאים עם שאר שום מדטעמן שוה:

הבצל צוויבעל:

והבצלצול בצל מדברי וטעמן שוה:

והתורמוס פייגעבאהנען:

והפלסלוס ווילדעפייגעבאהנען:

מלאכת שלמה

תרובתור. משמע מפי' הערוך שהוא בל' ישמעאל אלקרובוטא:

והלעונים. פי' בירושלמי חמועייאן. וכתב הרש"ש ז"ל ונ"ל שהן אשפינקאש בלע"ז שהן חמוצין קצת מתרגום חמץ חמיע. וע' במ"ש בסוף מתני' דלעיל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלאים פרק א׳ משנה ג׳?

משנה כלאים פרק א׳ משנה ג׳ פותחת במילים ״הלפת והנפוץ והכרוב והתרובתור התרדים והלעונים אינם כלאים״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלאים פרק א׳ משנה ג׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־7 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלאים פרק א׳?

בפרק א׳ של מסכת כלאים יש 9 משניות, וזו המשנה ה־3 בו.

עוד: מסכת כלאים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kilayim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kilayim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kilayim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kilayim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kilayim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kilayim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)