משנה כלים פרק ט׳ משנה ד׳
מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא
סְפוֹג שֶׁבָּלַע מַשְׁקִין טְמֵאִין וְנָגוּב מִבַּחוּץ וְנָפַל לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, טָמֵא, שֶׁסּוֹף מַשְׁקֶה לָצֵאת. וְכֵן חֲתִיכָה שֶׁל לֶפֶת וְשֶׁל גֶּמִי. רַבִּי שִׁמְעוֹן מְטַהֵר בִּשְׁנֵי אֵלּוּ:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
ונפל לאויר התנור טמא. דמשקין טמאין מטמאין כלי. ואע״פ שהמשקין בלועין לתוך הספוג, כפלוטים דמו, לפי שספוג עשוי להכניס ולהוציא בו:
וכן חתיכה של לפת ושל גמי. הוו כספוג לפי שבגמי בודקין בו את היין והוי גם הוא עשוי להכניס ולהוציא כספוג. ואין הלכה כר׳ שמעון:
עוד מפרשים על משנה כלים פרק ט׳ משנה ד׳
פירוש המשניות לרמב״ם
כבר בארנו ספוג. שהוא אספוגנא וכבר בארנו שמשקין טמאין יטמאו הכלים וכן יטמאו כלי חרס והתנור בהגעתם באוירו ואין הלכה כר' שמעון:
תוספות יום טוב
וכן חתיכה של לפת ושל גמי. לשון הר"ב לפי שבגמי בודקין כו'. כך שנוי בתוספתא. ואע"ג דלא נקט בתוספתא אלא גמי. ה"ה והוא הטעם ללפת גס כן. וכך פי' הראב"ד בפ' י"ד מהלכות כלים:
תפארת ישראל – יכין
שסוף משקה לצאת וקמ"ל דלא דיינינן המשקין שבספוג כאילו בלועין בכלי. והרי להראב"ד גם בלוע בכלי מציל אפי' מלהוציא טומאה. דהיינו כשהכלי הבלוע הוא תוך כלי החיצון. אפ"ה הכא שאני. דכיון שהספוג עשוי להכניס ולהוציא. דהיינו שקולטין על ידו משקין וחוזרין וסוחטין אותן. לפיכך נא הו"ל המשקין שבספוג כבלועין רק ככנוסין בעין בכלי. ואין מצילין רק בתוך תוכו. ולהכי הכא שכל הספוג הוא תיך חלול התנור. אין ניצל בתוך תוכו. וכמ"ש לעיל [ספ"ח]. וה"ה בספוג שבלע משקין טהורין. ונפל לתוך אויר תנור טמא. ככנוסין בכלי דמי. ונטמאו המשקין וגם הספוג [כפ"ח מ"ד]. אלא איידי דנקט לעיל מחט וטבעת שנמצאו. דעל כרחך בטמאין מיירי וכמש"ל. נקט נמי הכא ש התנור טהור. והנופל לתוכו טמא. ותו י"ל דרבותא קמ"ל דאע"ג דטומאת משקין לטמא התנור רק מדרבנן הוא. אפ"ה מחמרינן בה בשסופה לצאת:
וכן חתיכה של לפת ושל גמי שבלעו משקין טמאין. ונפלו לאויר התנור. נמי אין דינן כבלועין רק ככנוסין בכלי. והיינו משום דלפת דרך לסחוט משקין שבו כשיבשלוהו. וגמי נמי הדרך להניחו בחביות שישאב הגמי היין שבחבית בשוליו. ולחזור ולסחטו לתיך כלי אחר. ולהכי הו"ל כעשוי להכניס ולהוציא. והמשקין שנבלעו בתוכו ככנוסין בתוכו דמי:
רבי שמעון מטהר בשני אלו נ"ל דר"ש לטעמיה [ספ"ד דמכשירין]. וה"נ רבו משקין *) שבספוג וגמי על משקין טמאין שבלעו. משא"כ ספוג אין משקין בגופו:
תפארת ישראל – בועז
והא דקחשיב תנא כי רוכלא גם לפת וגמי. היינו כדי לאשמעינן פלוגתא דר"ש בב' אלו. ולראב"ד (פי"ד דכלים). וכ"כ לרב"א הכא. הך דסוף משקה לצאת דקאמר תנא. ר"ל שאצל האש יפלטו מעצמן המשקין שבהן. והן אמת דלישנא דסוף משקה לצאת טפי משמע כפי' זה. ואפ"ה נ"ל דהר"ש היה מוכרח לפרש הכא. דר"ל העשויין להכניס ולהוציא. דלהראב"ד ורב"א ק' הרי הכא סתמא במשקין קלין מיירי שאינן אה"ט. וא"כ הול"ל דצריך שיצאו ממש. וכלקמן סי' ל"ח. אע"כ דהכא שאני דעשויין להכניס ולהוציא. וככנוסין בכלי דמי:
כך נ"ל ולפ"ז ע"כ צ"ל דלפת וגמי נמי מיירי שבלעו משקין ממקום אחר. אבל אי"ל דלפת וגמי מיירי במשקין שיש בגופן. ומיירי הכא שנטמא הלפת. והיו בו שיעור כביצה. כדי לטמא המשקין שבגופו וגמי נמי מיירי שיחדו להשתמש בו בכלי. ועי"ז קבל טומאה. דלת"ק משקין שבגופו מפקד פקידי (כפסחים ל"ג ב') ומטמאו להתנור מדהיו באוירו. ולר"ש משקין שבתוכן מבלע בליעי. ולהכי כל עוד שהן בתוכן כמאכל דמי ואינו מטמא להתנור. ליתא. דאפי' נדונם כמשקה. כל שאינן מז' משקין אמק"ט ואין מטמאין (כרמב"ם פ"א מאוכלין):
מלאכת שלמה
שסוף משקה לצאת. הלכך הבלועים חשיבי כפלוטים לפחות נמי שבלעו משקים הרא"ש ז"ל. וז"ל הערוך וכן חתיכה של לפת ושל גמי פי' אם נפלו במים טמאים ושתו ואח"כ נפלו לתנור ע"כ:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה כלים פרק ט׳ משנה ד׳?
משנה כלים פרק ט׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״ספוג שבלע משקין טמאין ונגוב מבחוץ ונפל לאויר״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק ט׳ משנה ד׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת כלים פרק ט׳?
בפרק ט׳ של מסכת כלים יש 8 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.
עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)