משנה כלים פרק ח׳ משנה ה׳
מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא
תַּרְנְגוֹל שֶׁבָּלַע אֶת הַשֶּׁרֶץ וְנָפַל לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, טָהוֹר. וְאִם מֵת, טָמֵא. הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא בַתַּנּוּר, הַפַּת שֶׁבְּתוֹכוֹ, שְׁנִיָּה, שֶׁהַתַּנּוּר תְּחִלָּה:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
ונפל לאויר התנור טהור. כל זמן שהתרנגול חי. דטומאה בלועה היה ואינה מטמאה:
ואם מת טמא. והוא שלא שהה כדי עיכול משעה שבלע עד שמת. ושיעור כדי עיכול בעופות, מעת לעת:
הפת שבתוכו שניה. דלא חזינן לתנור כמאן דמלא טומאה וכאילו נגע השרץ בפת, אלא התנור תחילה, שהשרץ [ש] הוא אב הטומאה נפל אל תוכו ועשאו ראשון, וחזר התנור שהוא ראשון וטימא את הפת ונעשית שניה:
עוד מפרשים על משנה כלים פרק ח׳ משנה ה׳
פירוש המשניות לרמב״ם
כל עת שהתרנגול הוא חי הנה לא יטמא השרץ אשר בגופו וכאשר מת והשרץ בגופו והיה השרץ עצמו בלתי [צ"ל מסך] משך יגיע באויר התנור ובסיפרי אשר יפול מהם אל תוכו יש מהם לטמא ויש מהם שלא לטמא פרט לתרנגול שבלע את השרץ ונפל לאויר התנור טהור ואם מת תטמא ומזה יתבאר לך שהמשנה כבר תקרא הראשון תחלה לפי שהשרץ אב הטומאה והתנור ראשון והפת הדבק בו שני וכבר ביארנו טעם זה המאמר בפתיחת דברינו לפי שכבר יעלה על הלב שהפת ראשון כמו שזכרנו שם:
תוספות יום טוב
הפת שבתוכו שניה. פי' הר"ב דלא חשבינן לתנור כמאן דמלי טומאה. ומפקינן לה בפ"כ דשבת דף קלח מהברייתא דלעיל. דאין כלים מיטמאים מאויר כלי חרס. ואי איתא דכמאן דמלי טומאה הוא. אם כן אם כלי שטף הוא הפנימי. שמיטמא מגבו יהא טמא דהא נוגע בטומאה:
תפארת ישראל – יכין
ונפל לאויר התנור והתרנגול חי:
טהור דבלוע תוך בע"ח מציל כצמ"פ. וה"ה כל עוף אפי' טמא שבלע שרץ. רק נקט תרנגול שגרונו רחב. ודרכו לבלוע שרצים [כב"ק ע"ט ב'] אבל בבהמה וחיה לא משכחת לה סיפא. דהרי כשימות יטמא להתנור משום נבילה אפי' לא בלע שרץ:
ואם מת טמא היינו בלא שהה השרץ מעל"ע במעיו בעוד התרנגול חי. דזהו שיעור עיכול לכל בהמה חיה ועוף ודגים. חוץ מכלב ששיעור עכולו ג' ימים:
שהתנור תחלה ולא אמרינן דמדמטמא שרץ לכ"ח באויר אף שלא נגע בו. ע"כ דהו"ל הכ"ח כמליא טומאה. וא"כ כשגם ככר מונח בהתנור הו"ל כאילו נגע השרץ בהככר. ויהיה ראשון קמ"ל:
תפארת ישראל – בועז
כך כתב הרמב"ם (פ"כ מטו"מ ה"ד) ואף דבאהלות (פי"א מ"ז) לא הוזכרו רק עופות ודגים. נ"ל דה"ט דהרמב"ם דסמך א"ע אמשנה דפרה (פ"ט מ"ה) בפרה ששתתה מי חטאת נקט נמי מעל"ע. א"כ מהא שמעינן דהא דנקט באהלות רק עופות ודגים. היינו רק משום ר"ש התם דפליג וס"ל דדוקא בהנך סגי בכדי שיתן על האור וישרף. אבל בבהמה וחיה מודה דבעי מעת לעת. ותו דהתם בעי לאשמועינן רבותא אליבא דריב"ב דקיי"ל כוותיה. ואיהו ס"ל דאפי' בהנך צריך מעת לעת וכ"ש בבהמה וחיה. ואע"ג דאכתי לא שמעינן חיה בשום דוכתא. היינו משום דזה פשוט. דעכול כל מהלכי ד' שוה במעל"ע כמו בפרה הנ"ל ורק כלב צריך לעיכולו ג' ימים. מטעם שנזכר בשבת (קנ"ה ב'). מיהו כל זה לענין טומאה אבל לענין איסור אין הדבר תלוי בזמן הבליעה. אלא בשנחסר השתא ממה שהיה בגודל בשעה שנאכל. חשיב כמעוכל אף שלא לעסו. ובנמצא שלם כמו שבלעו. אף בלעסו אסור [עש"ך ובט"ז י"ד ס"ס פ"ג. ועי' עוד מ"ש בס"ד ח"א דבכורות סי' י"ד. ומ"ש בפירושינו ספ"ו דתמורה ושם הארכנו]. אבל דברי הר"ב כאן תמוהין דדייק וכ' הכא לענין טומאה דמעל"ע. זהו שיעור עיכול בעוף משמע אבל לא בשאר בע"ח. והרי קמן במשנה חבילות ראיות דבכל המינין כך הדין. וצ"ע:
מלאכת שלמה
ונפל לאויר דתנור התנור טהור. כך מצאתי מוגה גם על ידי הרב בצלאל אשכנזי ז"ל:
הפת שבתוכו שניה. ואינה מטמאה חולין לרבנן ודלא כר' עקיבא דס"ל דשני עושה שלישי בחולין פ' כשם סימן ב':
בפי' ר"ע ז"ל. צ"ל שהשרץ שהוא אב הטומאה וכו':
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה כלים פרק ח׳ משנה ה׳?
משנה כלים פרק ח׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״תרנגול שבלע את השרץ ונפל לאויר התנור טהור״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק ח׳ משנה ה׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת כלים פרק ח׳?
בפרק ח׳ של מסכת כלים יש 11 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.
עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)