משנה כלים פרק ח׳ משנה ב׳
מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא
הָיְתָה שְׁלֵמָה, וְכֵן הַקֻּפָּה, וְכֵן הַחֵמֶת, הַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכָהּ, הַתַּנּוּר טָהוֹר. הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, אֳכָלִין שֶׁבְּתוֹכָהּ טְהוֹרִין. נִקְּבוּ, הֶעָשׂוּי לְאֳכָלִין, שִׁעוּרָן בְּזֵיתִים. הֶעָשׂוּי לְמַשְׁקִין, שִׁעוּרָן בְּמַשְׁקִים. הֶעָשׂוּי לְכָךְ וּלְכָךְ, מַטִּילִים אוֹתוֹ לְחֻמְרוֹ, בְּכוֹנֵס מַשְׁקֶה:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
היתה שלימה. הכוורת:
התנור טהור. דכתיב (ויקרא י״א:ל״ג) אשר יפול מהם אל תוכו, ולא אל תוך תוכו. ובפיה למעלה מן התנור איירי, דאי כולה משוקעת בתנור כחד תוך דמי:
אוכלין שבתוכה טהורין. דכתיב (שם) כל אשר בתוכו יטמא, ולא שבתוך תוכו:
ניקבו. נקב המטהר אותן מידי טומאתן, שוב אין תורת כלי עליהן ואינן חוצצים בין התנור ובין מה שבתוכן. וכמה הוא נקב המטהר אותן מטומאתן:
העשוי לאוכלים. שיעורו כמוציא זיתים:
העשוי לכך ולכך. לאוכלים ולמשקים:
מטילין אותו לחומרו. ואם ניקב כשיעור של משקין שהיא פחות משיעור העשוי לאוכלים, שוב אינו מציל מפני הטומאה:
בכונס משקה. כשמשימין הכלי מצד הנקב על המים נכנסים המים דרך הנקב בתוך הכלי. והוא גדול ממוציא משקה:
עוד מפרשים על משנה כלים פרק ח׳ משנה ב׳
פירוש המשניות לרמב״ם
כאשר היה כלי באויר התנור והיה השרץ בתוך הכלי הנה לא יתטמא התנור בהתטמאות זה הכלי ואם היה השרץ בתנור הנה לא יטמא ג"כ זה הכלי בהטמאות התנור אמר יתברך וכלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו ובאה הקבלה (נדה דף מג.) ואמר כל אשר בתוכו ולא מה שבתוך תוכו ומבואר הוא שזה כולו בתנאי שיהיה פי הכלי יוצא מפי התנור אולם אם היה השרץ בכלי וזה הכלי פתוח הפה באויר התנור הנה כבר נטמא כל מה שבתנור בהגעת השרץ באוירו ואם היה הכלי אשר פיו חוץ מפי התנור כמו שקדם נקוב נקב תטהר בו הכלי והוא אשר והגבלנוהו בראש הפרק הג' הנה כבר נפסד מהיותו כלי ולא הבדיל הדבר אשר יהיה בו מן התנור ולזה אם היה בו שרץ נטמא התנור וכל מה שבתוכו מהאוכלים והמשקים ואם היה בתנור שרץ נטמא גם כן כל מה שבתוך זה הכלי מהאוכלים והמשקים. ואמר שם בראש הפרק הג' מטילין אותו לחומרו בזיתים ואמר הנה מטילין אותו לחומרו בכונס משקה וזה מבואר לפי שאופן החומרא בכאן שנאמר אף על פי שלא יהיה בו נקב כ"א בכונס משקה יטמא הדבר אשר בו בהטמאות התנור וכן יטמא התנור בהגעת השרץ בזה הכלי ואע"פ שנקב נקב קטן כמו בכונס משקה ואופן החומרא שם שנאמר (שהוא) יטמא עד שינקב נקב גדול יצאו ממנו זיתים ואז לא יקבל טומאה וענין כונס משקה שנשים זה הכלי מצד הנקב על המים ויכנסו בזה הנקב וזה הנקב הנגבל ככונס משקה גדול מן מוציא משקה בלא ספק:
תוספות יום טוב
התנור טהור. פי' הר"ב דכתיב אשר יפול מהם אל תוכו ולא אל תוך תוכו. עיין מ"ש לעיל בשם התוס'. ומ"ש הר"ב ובפיהן למעלה מן התנור איירי דאי כולה משוקעת כו'. כלומר שקועה בתוך התנור. דאילו שוה לשפת התנור נמי טהור. כדאשכחן בכלי חרס שיש לו ג' שפיות בספ"ד. וז"ל הרמב"ם אולם אם היה השרץ בכלי. וזה הכלי פתוח הפה [בתוך] אויר התנור כו':
ניקבו. פי' הר"ב שוב אין תורת כלי עליהן. ואין חוצצים בין התנור ובין מה שבתוכן. ועיין בפירושו לספ"י ומ"ש שם בס"ד:
שיעורן בזיתים. עיין מ"ש במשנה ג פ"ג:
מטילים אותו לחומרו בכונס משקה. ואמרו בראש הפ' הג' מטילין אותו לחומרא בזיתים לפי שאופן החומרא בכאן שנאמר אע"פ שלא יהיה בו נקב כי אם בכונס משקה. יטמא הדבר אשר בו בהטמאות התנור. וכן יטמא התנור וכו'. ואופן החומרא שם שנאמר [שהוא] יטמא עד שינקב נקב גדול יצאו ממנו זיתים ואז לא יקבל טומאה. הרמב"ם:
בכונס משקה. לשון הר"ב כשמשימין הכלי מצד הנקב כו'. כך לשון הרמב"ם לפנינו. אבל בנא"י הכלי הנקוב כו':
תפארת ישראל – יכין
היתה הכורת:
וכן הקופה שהוא כלי שטף:
וכן החמת הוא כלי עור. וקמ"ל אף דכל כלי עור אפשר להפך פנימיותו לחוץ. אפ"ה מחשב פנימיותו תוך. וקרינן גם בו תוך תוכו. וכולן מיירי כברישא ששלשלן לאויר התנור ופיהן למעלה מחלול התנור. דרק אז נטהר מה שבתוכן משום תוך תוכו:
התנור טהור ואפי' בשפיהן שוה לאויר התנור מציל בתוך תוכו (כפ"י מ"ח) מיהו כשפיהן תוך חלול התנור אין א' ניצל מטומאה שבחבירו רק בשצמ"פ לפנימי:
השרץ בתנור אוכלין שבתוכה טהורין וכ"ש שהכלים עצמן שהאוכלין בתוכן טהורים. ואפי' כשהפנימי הוא כלי שטף שמטמאים מגבו. עכ"פ רק משקין נטמאו מאויר כ"ח ולא כלים. ואפי' כשהשרץ והכלי הם בשעה א' תוך אויר הכלי החיצון [וכלקמן מ"ד]. נמצא דמת ושרץ יש בכל א' קולא וחומרא. דפחותה מצלת באהל המת ולא בשרץ. ושלימה מצלת בשרץ ולא באהל המת:
נקבו ר"ל אם הכלים הנ"ל ששלשלן לתוך אויר התנור היו נקובים נקב המטהרן:
העשוי לאוכלין שיעורן בזיתים בשנתנקבה כמוציא זית. דאז נתבטלו כולם מתורת כלי ואינן חוצצין עוד:
העשוי למשקין שיעורן במשקים בשנתנקב בכונס משקה וכדמסיק. דהיינו שכשיעמיד הנקב שבהכלי סמוך למשקה שבחוץ. יכנסו המשקין להכלי. ונקב זה גדול ממוציא משקה:
בכונס משקה ולעיל רפ"ג משערין בכה"ג בזיתים. התם לבטל הטומאה מהכלי עצמו. אבל הכא היינו לבטל הצלתו מעל דברים שבתוכה. אזלינן התם והכא לחומרא:
תפארת ישראל – בועז
ונ"ל דלא נקט הך וכן וכו' ברישא. דהיינו בהיתה פחותה. ה"ט משום דרק התם שייך למתני אף שפקוקה בקש. שהוא מין כורת. אפ"ה אינו סותם מה שאין כן הכא דמיירי בשלימה וודאי קמ"ל קופה אע"ג שפיה רחב יותר מכוורת אפ"ה מציל על מה שבתוכה כשפיה למעלה מהתנור. מכח סברת תוך תוכו. דדוקא לענין צמ"פ. רק כ"ח שאמק"ט מגבו מציל מטומאת שרץ. אבל לענין תוך תוכו כ"ח ושאר כלים שוין. ונ"ל עוד. דגם כלי מתכות מציל מסברת תוך תוכו. והא דלא נקט ליה תנא. היינו רק מדבעי למתני סיפא. דכשניקבו. אז העשוי לאוכלין שיעורו וכו'. והרי בכלי מתכות שיעור נקיבתו לפי מה שהוא (כרפי"ד):
מלאכת שלמה
העשוי לאוכלין וכו'. ופי' ה"ר יהוסף ז"ל פי' נקבו העשוי הכלי מאלה הכלים שנזכרו למעלה שהוא עשוי לאוכלין בנקב בזיתים ע"כ. וברמב"ם בפי"ד דהלכות כלים סי' ט'. נראה מדבריו ז"ל דמתני' מיירי דוקא בכלי חרס אבל אם היה כלי שטף שיעורו לענין צמיד פתיל לעולם במוציא זיתים ופי' מהרי"ק ז"ל שטעמו ז"ל שכל נקב שמוציאו מתורת כלי הרי הוא כשבר כלי ואינו מציל בצמיד פתיל ע"כ והראב"ד ז"ל השיגו שם שלא נמצא זה ההפרש בשום מקום:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה כלים פרק ח׳ משנה ב׳?
משנה כלים פרק ח׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״היתה שלמה וכן הקפה וכן החמת השרץ בתוכה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק ח׳ משנה ב׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־8 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת כלים פרק ח׳?
בפרק ח׳ של מסכת כלים יש 11 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.
עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)