משנה כלים פרק ו׳ משנה ד׳
מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא
שְׁתֵּי אֲבָנִים שֶׁעֲשָׂאָם כִּירָה וְנִטְמְאוּ, סָמַךְ לָזוֹ אֶבֶן אַחַת מִכָּאן, וְלָזוֹ אֶבֶן אַחַת מִכָּאן, חֶצְיָהּ שֶׁל זוֹ טְמֵאָה וְחֶצְיָהּ טְהוֹרָה, וְחֶצְיָהּ שֶׁל זוֹ טְמֵאָה וְחֶצְיָהּ טְהוֹרָה. נִטְּלוּ טְהוֹרוֹת, חָזְרוּ אֵלּוּ לְטֻמְאָתָן:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
סמך לזו אבן אחת מכאן ולזו אבן אחת מכאן. ונמצאו עכשיו שלש כירות, האמצעית טמאה והחיצונות טהורות. הלכך שתי אבנים אמצעיות חציה של זו וחציה של זו [של צד הטהור] טהור, שמשמש לטהור:
ניטלו החיצונות הטהורות. חזרו אמצעיות לטומאתן כבתחלה, וכולן טמאות, שהרי אין כאן משמש לטהור:
עוד מפרשים על משנה כלים פרק ו׳ משנה ד׳
פירוש המשניות לרמב״ם
שתי אבנים. זה מבואר וזה שהוא בעבור ששם בצדה אחת טהורה היא חציה אשר ימשך לטהורה טהורה והחצי אשר ימשך לטמאה טמאה כמו שקדם וכן ענין האבן האחרת מפני הטהורה אשר הורכב בצדה ואלו האבנים כולן מורחים בטיט כמו שקדם בראש הפרק באמרו אחת בטיט ואחת שלא בטיט טהורה:
תוספות יום טוב
שתי אבנים שעשאם כירה [*ונטמאו] סמך לזו אבן אחת מכאן וכו'. ואלו האבנים כולן ממורחין בטיט כמו שקדם בראש הפרק. [*באמרו] אחת בטיט. ואחת שלא בטיט טהורה. הרמב"ם:
תפארת ישראל – יכין
ולזו אבן אחת מכאן ומרחן בטיט והוסקו כדינן. ונמצא שהן השתא ג' כירות:
חציה של זו ר"ל החצי של כל אחד מב' האבנים האמצעיות:
ניטלו טהורות ר"ל ואם אח"כ חזרו ונעקרו משם ב' האבנים החיצוניות הטהורו':
חזרו אלו לטומאתן ר"ל חזרו ב' האמצעיות לטומאתן כבתחילה. שיהיה כל אבן ואבן משניהן כולו טמא כבתחילה. מדאין בכל אחד מהן עוד שימוש לכירה טהורה. וכל המשמש לטמא טמא [כפי"ב מ"ב]:
תפארת ישראל – בועז
וא"ת מה קמ"ל הרי ק"ו הוא מריש מ"ג. דמה התם שהאבן האמצעי היה חציה טהורה. אפ"ה כשניטל אח"כ החיצונה. הוחלטה האמצעית כולה לטומאה. מכ"ש הכא שהיה כ"א מהאבנים הראשונים בתחלה כולה טמאה ורק ע"י שסמך לה אבן מכאן ומכאן נטהר לכ"א חציו. מכ"ש דנימא שכשחזר והסיר ב' החיצונית שיוחזרו ב' האמצעיים לטומאתן. י"ל דאי ממ"ג סד"א דהכא שאני דמשעה שהסמיך לה אבן מכאן ומכאן מבחוץ הו"ל כנתץ חציה וכלעיל סי' ל"ו ולא תחזור לטומאתה ממילא כשיסלק האבן שבצדה. קמ"ל. ומה"ט נמי נ"ל דנקט במשנתינו שסמך לזו אבן מכאן ולזו אבן מכאן. ול"ל דנקט כולה האי. הרי גם בסמך רק אבן א' מצד אחד הוה סגי ליה לאשמועינן הך דינא. דפשיטא דה"ה בהסמיך גם בצד השני. אלא דבעי למנקט רבותא טפי. דלא תימא דוקא בשסמך לה רק אבן א' מצד א' שנשאר עכ"פ אבן א' כולה לטומאה להכי כשחזר ונטל האבן שהסמיך. גררה האבן שכולה טמאה להאבן שבצדה שהיתה חצי טמאה לחזור להיות כחבירתה כולה טמאה. דמסתמא כשיעור ששופת על זו שופת על זו. אבל כשהסמיך אבן מכאן ואבן מכאן. דהו"ל כנתץ מכל א' מהן חציה בשעה שהניח הב' אבנים בב' צדיה. ולא נשאר כאן עוד אבן שכולה טמא. להכי אף כשנטל אח"כ ב' החיצונות. אפ"ה ישארו ב' הראשונות בטהרת חציותן קמ"ל. אבל לא מסתבר לומר דלהכי נקט שהסמיך ב' אבנים. כדי לאשמועינן. דבכה"ג דוקא בשנטלו ב' החצונות חזרו ב' האמצעיות לטומאתן. הא כשניטל רק א' מב' החצונית. הרי נשאר האבן שבצדה חציה טהורה וחציה טמאה ותהי' גם זו כן. אף שניטל החיצונה מצדה. ליתא. דמה שייכות יש לאבן שבצפון לאבן שבדרום. אותה שבצפון יש כירה טהורה בצדה. אבל זו הרי ניטל האבן שבצדה:
מלאכת שלמה
שתי אבנים וכו'. זה מבואר והוא שבעבור ששם בצדה אחת טהורה נעשה חציה אשר ימשך לטהורה טהור והחצי אשר ימשך לטמאה טמא כמו שקדם וכן ענין האבן האחרת מפני הטהורה אשר הורכבה בצדה. הרמב"'ם ז"ל:
ונטמאו. אם היו מחוברות וכדכתבינן. והגיה ה"ר יהוסף ז"ל חציה של זו טמא וחציה טהור. חציה של זו טמא וחציה טהור. ובספר אגודה מצאתי כתוב כאן כירה שנתנה ע"ג הטף של אבן פי' אבן דקה והיא חוץ לתנור והכירה מונחת עליה ע"כ והיא תוספתא והביאה ג"כ הר"ש ז"ל ועלה הוא דמפרש בתוספתא רשב"ג משום ר' יהודה דצורך שפיתתה שלש אצבעות:
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה כלים פרק ו׳ משנה ד׳?
משנה כלים פרק ו׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״שתי אבנים שעשאם כירה ונטמאו סמך לזו אבן״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק ו׳ משנה ד׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת כלים פרק ו׳?
בפרק ו׳ של מסכת כלים יש 4 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.
עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)