משנה כלים פרק ל׳ משנה א׳
מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא
כְּלֵי זְכוּכִית, פְּשׁוּטֵיהֶן טְהוֹרִין, וּמְקַבְּלֵיהֶן טְמֵאִים. נִשְׁבְּרוּ, טָהָרוּ. חָזַר וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים, מְקַבְּלִין טֻמְאָה מִכָּאן וּלְהַבָּא. הַטַּבְלָא וְהָאִסְקוּטְלָא שֶׁל זְכוּכִית, טְהוֹרִין. אִם יֶשׁ לָהֶן לִזְבֵּז, טְמֵאִים. שׁוּלֵי קְעָרָה וְשׁוּלֵי אִסְקוּטְלָא שֶׁל זְכוּכִית שֶׁהִתְקִינָן לְתַשְׁמִישׁ, טְהוֹרִין. קִרְטְסָן אוֹ שָׁפָן בְּשׁוּפִין, טְמֵאִין:
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא
ר׳ עובדיה מברטנורא
כלי זכוכית. הך מתניתין תנינן לעיל בפרק ב׳ ובפרק ט״ו. ואיידי דבעי למתני דין הנך כלים של זכוכית הדר תנא לה הכא:
טבלא. שולחן:
אסקוטלא. בלשון לע״ז קורים לקערה שקוטיל״א. והכא מיירי בקערה פשוטה שאין לה בית קיבול, אלא שמתחתיה מחובר לה בית קיבול קטן המשמש כשכופין הכלי על פניו, כעין שיש לכוסות של כסף ושל זכוכית שלנו:
יש להן לבזבז. שפה סביב, הלבזבז עושהו כלי שיש בו בית קיבול:
שולי קערה ושולי אסקוטלא. כשנשבר מקום תשמישן נשאר הבית קיבול קטן והופכו ומשתמש בו, ואפילו הכי טהורים, דלא חשיבי השולים כלי, מפני מקום השבר שמזיק לידים כשאוחזים בו:
קרטסן או שפן. תיקנם ועשאן חלקים עד שראויין להשתמש באותו בית קיבול, טמאים, דלא הוו תו שבר כלי:
בשופין. כלי שצורפין וחרשי ברזל מסירים בו החלודה ומחליקים בו הכלים. תרגום הצריפים, שופינא. לימ״א בלע״ז:
עוד מפרשים על משנה כלים פרק ל׳ משנה א׳
פירוש המשניות לרמב״ם
כבר ביארנו בתחלת מאמרנו ובפרק השני מזאת המסכתא שרש טומאת כלי זכוכית ושהוא מדרבנן: ואסקטולא. הוא כמין קערה ובלע"ז שקודיל"א והוא מן הלוח אשר יעשו בו מיני המתיקות וכבר אמרו אין מוליכין לבית האבל לא בטבלא ולא באסקוטלא ומדרך כלי הזכוכית והחרס יעשו בשולי הכלי שפה עגולה יהיה גבהה כמו אצבע לישב הכלי ישיבה מתוקנת והוא דומה למזרק קטן והן שולי הקערה וכאשר נשבר כלי זכוכית ונשארה זאת השפה עם השולים אם הכינו להשתמש בהן וגרר במגירה מה שהוא סביב השפה עד שהסיר ממנו תורת שבר כלי אז תטמא ושם המגירה שופין תרגום ואכות אותו טחון ושפית יתיה בשופינא (דברים ט׳:כ״א):
תוספות יום טוב
הטבלא והאסקוטלא. כ' הר"ב הכא מיירי בקערה פשוטה כו' אלא שמתחתיה מחובר לה בית קבול קטן המשמש כשכופים הכלי על פניו כו'. וכ"כ הר"ש. וכלומר שהוא ראוי להשתמש בו כשכופין הכלי על פניו. אבל מתחלה לא נעשה לכך וז"ל הרמב"ם יעשו בשולי הכלי שפה עגולה יהיה גבהה כמו אצבע לישב הכלי ישיבה [מתוקנת] ע"כ. [*ועיין ברפכ"ז]:
תפארת ישראל – יכין
כלי זכוכית פשוטיהן טהורין דדינו ככ"ח שאמק"ט רק כשיש להן תוך:
ומקבליהן טמאים וכבר נשנית משנה זו לעיל [רפ"ב ופט"ו] רק מדבעי למנקט בפרקן דין כמה מיני כלי זכוכית. להכי נקט נמי הא ברישא. שהוא ככלל לכולן:
הטבלא הוא שולחן בלי רגלים [כפכ"ה מ"א]. וה"ה ביש לו רגלים. רק שאין רגילין לעשות רגלים מזכוכית והן עשויין מעץ או ממתכות. וקמ"ל דאע"ג דבשאר כלים. אפי' כלי שאין לו ב"ק. אפ"ה אותו צד שרגיל להשתמש שם. מחשב תוך לק"ט [כפכ"ה מ"א]. אפ"ה רק תוך מקרי אבל אין עליו שם ב"ק ולהכי כלי זכוכית מדעיקר טומאתו מד"ס [כשבת דטו"ב] והיינו מדנעשה מחול. ודמי לכ"ח להכי נמי דינו בכ"ח דכל שאין לו תוך לק"ט. אפילו בב"ק שמגבו אמק"ט [כפכ"ז מ"א]:
והאסקוטלא של זכוכית קערה פשוטה בלי ב"ק. ורק מאחוריה יש בתחתיתה כעין לזביז סביב שפתה. כדי שתשב על מכונתה יפה:
אם יש להן לזביז מסגרת על שפתה סביב מקום תשמישה ועי"ז יש לה ב"ק נמוך:
טמאים ר"ל מק"ט. וכן כל טמא וטהור דבפרקן. היינו שיקבל טומאה או לא:
שהתקינן לתשמיש שנשבר כל שפתותיה סביב. ונשאר רק הב"ק שמאחוריו שלם ויחדו להשתמש בב"ק ההוא. והרי כל הכלים יורדין לטומאה במחשבה [כספכ"ה]:
טהורין דמקום השבר מסרט היד בשעת תשמישו. וצריך להחליקו קודם שישתמש בו. והרי כל שיש חסרון מלאכה אין מחשבה מטמאתו [כפכ"ו מ"ז]:
קירטסן שהחליק מקום השבר עד שיהא חלק מאד. או וכו':
או שפן בשופין ר"ל או אפי' רק שפשף השפה עם פיילע עד שאע"ג שאין השפה חלקה יפה. עכ"פ אין בהשפה עוקצין וחדודין לסרט היד:
מלאכת שלמה
מכאן ולהבא כצ"ל:
קרטסן. נ"א קרטן:
בסוף פי' רעז"ל צ"ל תרגום פצירה פים וכו':
שאלות נפוצות
מה כתוב במשנה כלים פרק ל׳ משנה א׳?
משנה כלים פרק ל׳ משנה א׳ פותחת במילים ״כלי זכוכית פשוטיהן טהורין ומקבליהן טמאים נשברו טהרו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.
מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק ל׳ משנה א׳?
פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־7 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.
כמה משניות יש במסכת כלים פרק ל׳?
בפרק ל׳ של מסכת כלים יש 4 משניות, וזו המשנה ה־1 בו.
עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת
מקורות הנוסח של הפירושים
- נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)