משנה כלים פרק ג׳ משנה ח׳

מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

חָבִית שֶׁנִּקְּבָה וַעֲשָׂאָהּ בְּזֶפֶת יָתֵר מִצָּרְכָּהּ, הַנּוֹגֵעַ בְּצָרְכָּהּ, טָמֵא. יָתֵר מִצָּרְכָּהּ, טָהוֹר. זֶפֶת שֶׁנָּטְפָה עַל הֶחָבִית, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ, טָהוֹר. מַשְׁפֵּךְ שֶׁל עֵץ וְשֶׁל חֶרֶס שֶׁפְּקָקוֹ בְזֶפֶת, רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מְטַמֵּא. רַבִּי עֲקִיבָא מְטַמֵּא בְשֶׁל עֵץ, וּמְטַהֵר בְּשֶׁל חֶרֶס. רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר בִּשְׁנֵיהֶם:

ר׳ עובדיה מברטנורא

יותר מצרכה. כנגד הנקב הוא צורכה, ומה שהוא שלא כנגד הנקב הוי יותר מצרכה, ולא חשיב חיבור, כיון דלא צריך לחבית. ורמב״ם פירש, יותר מצרכה כגון שעשה הסתימה עבה ביותר עד שיוכל להנטל ממנה ותשאר סתומה, ואפילו הכל כנגד הנקב:

זפת שנטפה על החבית. שאינה נקובה:

הנוגע בה. בטיפת הזפת:

טהור. אע״פ שהחבית טמאה. שאין הזפת חיבור לחבית כיון שאין החבית צריכה לה:

שפקקו בזפת. שסתם פי הנקב של המשפך העשוי להכניס ממנו יין לחבית:

רבי אלעזר בן עזריה מטמא. דחשיב ליה סתימה, בין בשל עץ בין בשל חרס:

ור״ע מטמא בשל עץ. מפני שהזפת הוא מינו, שהזפת יוצא מן העץ:

ומטהר בשל חרס. שאינו מינו ולא חשיב חיבור. ולא דמי סתימת פי המשפך לסתימת נקב החבית דחשיב חיבור, לפי שהנקב שבפי המשפך שעשאו היוצר מתחלה חלק הוא ונקלף הזפת ממנו ואינו מתקיים, אבל חבית שניקבה לאחר שהוסקה בכבשן אי אפשר לנקב להיות חלק ושוה ואין הזפת נקלף ממנו אי נמי, נקב שבפי המשפך סופו להסיר סתימתו כשירצה לשפוך יין בחבית, הלכך לא חשיבא סתימה אלא במשפך של עץ לפי שהוא מינו, אבל חבית שניקבה אין סופו להסיר הסתימה:

רבי יוסי מטהר בשניהם. דסתימת פי המשפך לא חשיבא סתימה, והרי הוא כאילו לא נסתם ואין לו בית קבול. והלכה כר״ע:

עוד מפרשים על משנה כלים פרק ג׳ משנה ח׳

פירוש המשניות לרמב״ם

יותר מצרכה. הוא שהתעבה מהזפת על מקום הנקב יותר ממה שצריך עד שאם יסירו ממנו הרבה ישאר הנקב סתום ומחזיק המים שהיו בכלי ואמרו בכאן הנוגע ירצה אוכלים ומשקין: פקקן בזפת. הוא שיסתום קצות פיות המשפך בזפת עד שלא יצא ממנו דבר וישוב כלי קבול והלכה כרבי עקיבא:

תוספות יום טוב

הנוגע. ירצה אוכלים ומשקין. הרמב"ם:

זפת שנטפה כו'. זו ואין צריך לומר זו קתני:

רבי אליעזר מטמא. פי' הר"ב דחשיב ליה סתימה. בין בשל עץ בין בשל חרס. ומסיים הר"ש. א"נ גזר בשל חרס אטו של עץ:

תפארת ישראל – יכין

חבית של חרס:

שנקבה ועשאה בזפת יתר מצרכה ר"ל שהסתימה מתפשטת רחבה יותר מהצורך להסתימה:

הנוגע בצרכה ר"ל טהרות שנגעו בהזפת שבחוץ במקום הצריך להסתימה. ואפי' הסתימה עבה שם ביותר הו"ל כלצורך הסתימה [ולרמב"ם גם בעובי דינו כבהתפשטות]:

הנוגע בה טהור ר"ל טהרות שנגעו בהטפה שע"ג החבית הטמאה טהורים. ונ"ל דלהכי נקט בכל הנהו לענין טומאת הנוגע בה וכו' דהיינו בשכבר נטמאה הכלי. ולא לענין קבלת טומאה של הכלי. משום דכל הנהו כולהו של חרס הן. וזפותן מבחוץ. והרי בחרס אפילו יהיה הזפת חבור לו. הרי מדהטפה מבחוץ אמק"ט מגבו. ותו נ"ל דלהכי נקט טפה לרבותא. דאפילו טפה לא אמרינן גבה דבטל לגבי כלי כטיפול תנור [פ"ג מ"ו]:

משפך של עץ ושל חרס מיירי בשל בעל הבית [כפ"ב מ"ד] דהו"ל כפשוטי כלי עץ וכ"ח שאמק"ט:

ר"א בן עזריה מטמא המשפך מק"ט. דהזפת אדוק בו יפה והרי רובו מדבר המק"ט:

ר' עקיבא מטמא בשל עץ דרק בעץ מתדבק הזפת יפה:

ומטהר בשל חרס דרק במקום השבירה מתדבק הזפת יפה [כמ"ג] ולא במקום אחר:

רבי יוסי מטהר בשניהם מדרגיל להסיר הזפת כשיצטרך להמשפך [ועי' לעיל פ"ב מ"ד]:

תפארת ישראל – בועז

כך כתב הר"ש. ונ"ל דלפ"ז שפיר נקט לעיל כלי נחושת שזפתן. דאבל כ"ח אפי' יחדן ליין אמק"ט לר"ע שהלכה כמותו מחבירו. אולם תמהני הרי מהני לצמ"פ אף ששפת הכלי והכסוי שלם. אלמא אף שלא במקום שבירה מהודק שפיר. ואפשר דהתם רק קאמר דמחשב סתימה. אבל לעולם אינו חיבור. ותו דהכא צריך שע"י זפת זה שסתם בו יתחשב להיות כלי. להכי צריך שיהיה לו קיום כמו דופן הכלי עצמו וזה אינו רק כשממורח במקום שבירה. אבל בצמ"פ הנ"ל הרי סגי בסתימה כל דהו. אף שאינו מתקיים לזמן מרובה. תדע דהרי גם סתימה של צואה ושמרים נמי מהני התם. וכל דבר המתמרח. אף שאין מתקיים לזמן מרובה ולא פסל רק בעץ ועופרת שאין מתדבקין כלל. וכ"כ מגופה שמדובק במרוח בחביות ודאי מחשב סתימה. ואפ"ה לא מחשב חיבור (כמשנה ו'):

מלאכת שלמה

יותר מצרכה הנוגע בצרכה. הערוך גורס צרבה בבי"ת לשון צרבת השחין:

יתר מצרכה טהור. אית דגרסי ביתר מצרכה:

זפת שנטפה על החבית. נראה שהרא"ש ז"ל גריס על פי החבית וז"ל על פי החבית כשמזפתין את החבית עולה על שפתה ואינו חבור כיון שהיין אינו עולה שמה ע"כ:

שפקקן בזפת כצ"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלים פרק ג׳ משנה ח׳?

משנה כלים פרק ג׳ משנה ח׳ פותחת במילים ״חבית שנקבה ועשאה בזפת יתר מצרכה הנוגע בצרכה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק ג׳ משנה ח׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־9 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלים פרק ג׳?

בפרק ג׳ של מסכת כלים יש 8 משניות, וזו המשנה ה־8 בו.

עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)