משנה כלים פרק כ״ז משנה ב׳

מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

הַבֶּגֶד מִטַּמֵּא מִשּׁוּם שְׁלֹשָׁה עַל שְׁלֹשָׁה, לְמִדְרָס, וּמִשּׁוּם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ לִטְמֵא מֵת. הַשַּׂק אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה, הָעוֹר חֲמִשָּׁה עַל חֲמִשָּׁה, מַפָּץ שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה, שָׁוִין לְמִדְרָס וְלִטְמֵא מֵת. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, הַשַּׂק שְׁיָרָיו אַרְבָּעָה, וּתְחִלָּתוֹ מִשֶּׁיִּגָּמֵר:

ר׳ עובדיה מברטנורא

הבגד מיטמא. לטמא מת ולכל שאר טומאות חוץ ממדרס, משום שלש אצבעות על שלש אצבעות. משום דחזי לעניים, ואתרבי מדכתיב והבגד. אבל למדרס בעינן מידי דחזי לישיבה, ובפחות משלשה טפחים על שלשה טפחים לא חזי למושב:

השק. הארוג משער ונוצה של עזים, שיעורו בין לטמא מת בין למדרס אין פחות מארבעה טפחים על ארבעה טפחים:

שוין. לטמא טומאת מדרס וטמא מת. שק ועור. ומפץ:

שייריו ארבעה. לענין זה נאמר שיעורו בארבעה, כשבלה ונקרע ונשתייר ממנו שיעור ארבעה טפחים. אבל בתחלת אריגתו אינו מקבל טומאה עד שיארג כולו. ואין הלכה כרבי מאיר:

עוד מפרשים על משנה כלים פרק כ״ז משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

שלשה על שלשה. הם שלשה טפחים לפי מה שיהיה פחות מזה אינו ראוי למושב אולם ארוג השער כאשר היה ממנו פחות מארבעה על ארבעה הנה לא יטמא לא במדרס ולא בשאר טומאות: והמפץ. כבר בארנוהו על השלמות בפרק [צ"ל כ"ד מ"י] רביעי מזאת המסכתא ולא יטמא ממנו בין במת בין במדרס פחות [צ"ל מששה על ששה] משלשה טפחים על ג' טפחים ור' מאיר אומר כי כאשר נחתך השק ונשאר ממנו מארבעה על ארבעה ומעלה הנה הוא טמא במת ובמדרס אולם אם הותחלה האריגה ולא נשלמה אפילו היה כאשר נארג ממנו אמות רבות הנה לא יטמא עד שתשלם אריגתו והוא אמרו ותחלתו משיגמר ואין הלכה כר' מאיר ולא תעלים עיניך ממה שהעירותיך עליו בראש פ' עשרים וארבעה שהדבר אשר יאמר בו טמא טמא מת כמו כן יטמא בשאר טומאות כמו טומאת שכבת זרע ושרץ וזולתם ואולם ייוחד בטמא מת ר"ל שלא יטמא במדרס ולקח היותר חזקה מהטומאות והיא טומאת מת דרך משל ודע זה וזכרהו:

תוספות יום טוב

לטמא מת. והוא הדין לשאר טומאות חוץ מן המדרס. כמ"ש הרב בריש פרק כד:

מפץ. עיין מ"ש בפרק כד מ"י:

תפארת ישראל – יכין

הבגד מטמא משום שלשה על שלשה גע"ג טפחים:

ומשום שלש על שלש גע"ג אצבעות:

לטמא מת ה"ה לשאר טומאות חוץ ממדרס. רק נקט טומאת מת לרבותא. דאפי' אבי אבות אפשר שיתהווה. א"נ נקט טומאת מת מדיש בו נמי טומאת אהל שאפי' לא נגע בטומאה נטמא:

השק ארבעה על ארבעה דע"ד טפחים למדרס וכן לשאר טומאות:

העור חמשה על חמשה ג"כ למדרס ולשאר טומאות. מיהו דוקא בעור קשה. אבל עור רך שראוי לכרוך בו מידי הו"ל כיש לו ב"ק וסגי בכ"ש. [כך כתב תוס' שבת ס"ג ב'. ותמוה דא"כ גם בגד הול"ל שיטמא בכ"ש. והרי הרמב"ם בפירוש כתב [בפכ"ב מכלים הכ"א] דבגד פחות מגע"ג אצבעות אין בו שום טומאה ואפי' הכינו לשום מעשה. ודוחק לומר דרק עור ראוי לצור בו מרגלית ומחט משא"כ בגד. ובזה יתורץ גם קושית ע"ר אאמ"ו הגזצוק"ל בספרו כנסת ישראל. שהקשה לתוס' א"כ למה צריך בנייר ב"ק [כפי"ז מט"ו] ולפי דברינו י"ל דכ"ש דנייר דק לא חזי לצור בו הנך. אבל גם בל"ז תמוהים דבריהם שסותרים למשנה ערוכה לעיל [פכ"ו מ"ב] וצ"ע]:

מפץ הוא מצע מגמי קלוע או ארוג. ודינו ככלי עץ [רש"י שבת דפד"ב]:

ששה על ששה וע"ו טפחים לכל הטומאות:

שוין שיעורין הנ"ל שבשק עור ומפץ:

למדרס ולטמא מת מיהו כל זה בחתיכה קטנה שנקרע שלא בכוונה מחתיכה גדולה אבל בקרען בכוונה מהגדולה לתשמישו. וכ"ש בעשאו כך בכוונה כפי הצריך לתשמישו. אז בין בגד או שק או עור או מפץ למושב סגי בטעט"פ [כמ"ד] ולמשכב צריך געג"ט ולשאר טומאות בגע"ג אצבעות סגי [רמב"ם פכ"ג מכלים ה"א]:

רבי מאיר אומר השק שיריו ארבעה כשבלה השק ונשתייר ממנו דע"ד טפחים. אז מק"ט בכל מיני טומאות:

ותחלתו משיגמר דבשעה שעשאו אפי' הוא כבר יותר מד"ט על ד"ט. עדיין אמק"ט עד שיגמור. ונ"ל דר"מ תרתי בעי דאפי' כשיגמרו אמק"ט עד שיהיה בו דע"ד טפחים [ערפ"ה]:

תפארת ישראל – בועז

ולהראב"ד שם. לשאר טומאות. כולהו במשהו סגי. וכן משמע פשטות לישנא דש"ס (מעילה י"ח א') אמנם אם ארג כלי שלם בלי ב"ק מצמר או פשתן או קנבוס או משי. גם לרמב"ם שיעורו בכל שהוא (כרמב"ם פ"א מכלים הי"א ופכ"ב ה"א) וממשנה א' בפרקן מוכח דגם בארוג משער כלי שלם בלי ב"ק שיעורו בכל שהוא. וכמ"ש בס"ד לעיל:

מלאכת שלמה

ומשום שלש על שלש לטמא מת. גרסי' דאצבעות לשון נקבה וטפחים לשון זכר. ומצאתי שהגיה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל השק משום ד' על ד' העור משום חמשה על חמשה מפץ משום ששה על ששה שוין וכו':

ותחלתו משיגמור. אית דגרסי משיגמר. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל ומשום שלש על שלש לטמא מת על כרחך בעשירים מיירי דאי בעניים הא תנן לקמן פכ"ח בגדי עניים אע"פ שאין בהם שלש על שלש ותימה לפר"ש דהתם ותירץ ר"ת דהתם מיירי במדרס ויש לחלק בין עניים לעשירים ויש גירסא לקמן פכ"ח אע"פ שאין בהם שלש על שלש ומיירי בטלית שבלה דגרסי' בתוספתא דכלים פכ"ד טלית של עני שבלה אם היו רוב שפתותיה קיימות אע"פ שאין בה שלש על שלש טמאות וההיא דכירה ועירובין מיירי בטלית שבלה ודוק עד כאן:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלים פרק כ״ז משנה ב׳?

משנה כלים פרק כ״ז משנה ב׳ פותחת במילים ״הבגד מטמא משום שלשה על שלשה למדרס ומשום״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק כ״ז משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלים פרק כ״ז?

בפרק כ״ז של מסכת כלים יש 12 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)