משנה כלים פרק כ״ו משנה ו׳

מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

עַב כְּסוּת, וְתַכְרִיךְ כְּסוּת, מִדְרָס. עַב אַרְגָּמָן, וְתַכְרִיךְ אַרְגָּמָן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, מִדְרָס. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, טְמֵא מֵת. עוֹר שֶׁעֲשָׂאוֹ חִפּוּי לִכְלִי, טָהוֹר. לְמִשְׁקָלוֹת, טָמֵא. רַבִּי יוֹסֵי מְטַהֵר מִשּׁוּם אָבִיו:

ר׳ עובדיה מברטנורא

עב כסות. כגון לבדין שעשה מהן כסות, זהו עב כסות. וכן עב ארגמן, לבד צבוע ארגמן. כך פירשו רבותי. ואני שמעתי, עב כסות, עור שמכסים בו הבגדים. עב ארגמן, עור שמכסים בו ארגמן:

תכריך כסות. עור שכורכים בו הבגדים:

תכריך ארגמן. עור שכורכים בו ארגמן:

חפוי. מכסה. תרגום מכסה, חופאה:

טהור. דהכי תניא, יכול שאני מרבה חפויי כלים לטומאה, תלמוד לומר (ויקרא י״א:ל״ב) אשר יעשה מלאכה בהם, פרט לחפויי כלים:

ולמשקלות טמא. והא דתנן לעיל סוף פרק כל כלי עץ שנחלק, זה הכלל וכו׳ העשוי לחיפוי טהור, חיפוי דמשקלות שאני, לפי שהוא עשוי לקבלה, והמשקלות עצמה אינה כלי. והלכה כתנא קמא:

עוד מפרשים על משנה כלים פרק כ״ו משנה ו׳

פירוש המשניות לרמב״ם

עב כסות. מכסה עור יעשה כמו תיבה שמניחין בו הבגדים ושמו מפורסם ציבה. וכן תכריך כסות הוא העור אשר יחברו בו הבגדי' ואמר שהוא ג"כ טמא מדרס. וכן תכריך ארגמן העור אשר יחברו לו הארגמן הוא טמא מדרס לפי דעת בית שמאי. עוד אמר שהעור שעשוי חפוי לכלים טהור מכל טומאה לפי שחפויי הכלים טהורים כמו שביארתי לך ואמנם חפוי המשקלות טמא לפי שהוא כלי קבול עשוי לקבלה והמשקלות עצמם אינם כלי ואין הלכה כרבי יוסי:

תוספות יום טוב

עב כסות וכו'. כתב הר"ב מפי השמועה עור שמכסים בו הבגדים כו'. והוא פי' הרמב"ם. וכתב בנא"י ששמו המפורסם בערב עיבה:

למשקולת טמא. פי' הר"ב לפי שהוא עשוי לקבלה. ומקבל שאר הטומאות ואינו מתטמא במדרס. הרמב"ם פכ"ד מה"כ:

תפארת ישראל – יכין

עב כסות עור שמכסין בה הבגדים:

ותכריך כסות עור שכורכין בו הבגדים:

עב ארגמן שמכסין בה הצמר שצבוע ארגמן. מדהוא יקר וחושש שיתלכלך מאבק:

ותכריך ארגמן שכורכין אותה בו:

ובה"א טמא מת ולא מדרס. דמדקפיד מאד על נקיותן. אינו יושב עליו רק בשעת הדחק מאד. ונ"ל דמיירי שכרכו בו סביב [כפכ"ד מי"ב] דאל"כ הרי כל העשוי לחיפוי אמק"ט כלל [כלעיל ספט"ז] וה"נ הרי אמרינן בסיפא דהעשוי לחפוי כלים טהור:

עור שעשאו חפוי לכלי טהור אמק"ט כלל:

למשקלות לחפוי למשקלות שלא ישחקו ויגרע משקלן:

טמא מק"ט מת מדיש להן ב"ק:

רבי יוסי מטהר נ"ל טעמו משום דב"ק זה הוא רק לצורך המשקולות שגם הוא אמק"ט מדאינו כלי דלא מקרי כלי תשמיש רק כשעשוי להניח עליו או בתוכו שום דבר או כשהוא עשוי כדי לעשות עמו שום מלאכה או פעולה ומה"ט גם קנה מאזנים מחשב כלי [כפי"ב מ"ב] מדעשוי להשתמש בגופו דהיינו לתלות בו דבר הנשקל. אבל משקלות שהוא רק כדי לשקול כנגדו שום דבר שיכול לעשות כזה עם חתיכת עץ ואבן בעלמא. אם הוא כמשקל הראוי. להכי אפי' בכלל פשוטי כלים אינו ואמק"ט כלל. וכיון דהמשקולת גופה אמק"ט. איך יהיה העור שהוא טפל לו חמור מהעיקר [זבחים ס"ג א']:

תפארת ישראל – בועז

כך הוכרחתי לפרש ע"ד הר"ש והר"ב דהכא מיירי ביש להעור ב"ק. אמנם ק"ל דמ"ש ב"ק של משקלות לב"ק של מרגליות (לעיל מ"ב) הרי גם מרגליות אמק"ט אפי' בחרוזים על מתכות (כפי"א מ"ח) ואפ"ה העור שצררוהו בו כשיש לו ב"ק מק"ט. ולא אמרינן שלא יהא הטפל חמור מהעיקר. ואי"ל דשאני התם מדמוציא המרגליות לפעמים מהצרור לפיכך שפיר מחשב ב"ק ואינו טפל כלל להמרגליות משא"כ הכא מיירי בשצורר המשקולת לעולם בהעור. והו"ל ב"ק העשוי למלאות לעולם דל"ש ב"ק. ואפי' תימא דמחשב ב"ק (ערמל"מ פ"ב ה"ג מכלים) עכ"פ הכא מדצורר בו המשקולת לעולם מחשב שפיר כטפל למשקולת ואמק"ט. ליתא. דא"כ מ"ט דת"ק דמטמא. ותו דהרי בפירוש תנינא לעיל (פי"ב מ"ח) דמשקולת מק"ט. ודוחק לומר דהתם במשקולת של מתכת. והכא במשקולת אבן. אולם ל"מ היה נ"ל דהכא מיירי שאין להעור ב"ק. ואפ"ה חשיב ליה תנא קמא כיש לו ב"ק מדבכל שעה חוזר וכורך המשקולת בתוכו אחר ששקל בו ומתקיים ב"ק שלו. והו"ל כצרור מרגלית לעיל (מ"ב). ולר' יוסי לא דמי דבמרגלית נשאר בהעור זמן מרובה. להכי מחשב שפיר ב"ק. משא"כ משקולת מוציאו כל שעה ששוקל להכי לא מחשב ב"ק. ומהרא"ש נמי משמע שאין להעור ב"ק. שכ' דלהכי חפוי של משקולת טמא. מדמניחין העור תמיד על המשקולת. והעור בטל לגבי מתכות עכל"ר. ור"ל דס"ל להרא"ש דמשקלות הו"ל פשוטי כלי מתכות. ועור הפשוט שכורכין בו המשקלות הנ"ל כעץ המחובר למתכות דמק"ט (כפי"ג מ"ו). ור' יוסי ס"ל דדוקא התם בטל עץ לגבי מתכות מדמחובר בו משא"כ הכא דרק כרוך הוא בו. אמק"ט וטהור:

מלאכת שלמה

בפי' ר"ע ז"ל. ואני שמעתי וכו' אמר המלקט הוא קרוב לפירוש הרמב"ם ז"ל וז"ל הרמב"ם המוגה. עב כסות כמין כיס מעור יעשה שנשמרין בו הבגדים ושמו מפורסם עיבה ע"כ ולפי פי' זה הגיה הרב בצלאל ז"ל עב בצירי ובלתי יו"ד וכן עב ארגמן. גם ה"ר יהוסף ז"ל נקד בצירי: תניא בתוספתא א"ר אלעזר ב"ר יוסי לא נחלקו ב"ש וב"ה על עב ארגמן ועל תכריך ארגמן שהן טמאים על מה נתלקו על עב כסות ועל תכריך כסות שבית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרון:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלים פרק כ״ו משנה ו׳?

משנה כלים פרק כ״ו משנה ו׳ פותחת במילים ״עב כסות ותכריך כסות מדרס עב ארגמן ותכריך״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק כ״ו משנה ו׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־6 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלים פרק כ״ו?

בפרק כ״ו של מסכת כלים יש 9 משניות, וזו המשנה ה־6 בו.

עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)