משנה כלים פרק כ״ה משנה ו׳

מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

כַּנֵּי כֵלִים, וְאֹגְנֵיהֶם, וְאָזְנֵיהֶם, וִידוֹת הַכֵּלִים הַמְקַבְּלִים, שֶׁנָּפְלוּ עֲלֵיהֶן מַשְׁקִין, מְנַגְּבָן וְהֵם טְהוֹרִים. וּשְׁאָר כָּל הַכֵּלִים (שֶׁאֵינָם יְכוֹלִין לְקַבֵּל רִמּוֹנִים), שֶׁאֵין לָהֶם אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ, שֶׁנָּפְלוּ מַשְׁקִין עַל מִקְצָתוֹ, כֻּלּוֹ טָמֵא. כְּלִי שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו בְּמַשְׁקִין, אֲחוֹרָיו טְמֵאִים, תּוֹכוֹ וְאֹגְנוֹ וְאָזְנוֹ וְיָדָיו טְהוֹרִין. נִטְמָא תוֹכוֹ, כֻּלּוֹ טָמֵא:

ר׳ עובדיה מברטנורא

כני הכלים. בסיסי הכלים. לשון ואת כנו, דמתרגמינן וית בסיסיה:

והוגניהן. כמו ואוגניהן, כלומר שפתותיהן:

ואזניהן. מקום שתוחבין בו הבית יד:

המקבלין. שיש להן תוך:

מנגבן והן טהורין. דלא חשיבי הני חיבור להביא טומאת משקין לכלי שיש בו בית קבול, וסגי בניגוב. אבל לכלי שאין לו תוך בעי טבילה:

ואזניו וידיו טהורין. עבדו רבנן ביה הכירא, כי היכי דלא לשרוף עלייהו תרומה וקדשים. ודוקא בתרומה עבדו הכירא אבל לא בקדשים, כדתנן לקמן בפרקין:

עוד מפרשים על משנה כלים פרק כ״ה משנה ו׳

פירוש המשניות לרמב״ם

כני כלים. מושבותם: ואוגניהם. צואריהם: ואזניהם. האזנים אשר יצאו מעצם הכלי וירכיבו בהן הבית יד כמו שיעשו בקיתונות ובקדרות של נחשת: וידות הכלים. הבית יד שלהן ומבואר הוא שאמרו בכאן שנפלו עליהן משקין ירצה בו משקין טמאין וכבר ידעת שטומאת משקין לכלים מדרבנן כמו שבארנו ותכלית מה שחייבו הטומאה לכלי עצמו אולם כאשר נפלו משקין טמאין על פיו או על אוגנו מבחוץ או על אזנו הנה לא יטמא שאלו הדברים כולן הן נבדלים מהכלי וכן הבית יד ואפילו היה לו בית קבול לפי שתכלית מה שגזרו שיטמאו כלים לא שיטמאו ידות הכלים והמאמר כולו מבואר:

תוספות יום טוב

שנפלו עליהן משקין. ירצה בו משקים טמאים. הרמב"ם:

ושאר כל הכלים שאינם יכולים לקבל רמונים. ונ"א ל"ג. שאינם יכולים לקבל רמונים. וכן בגירסת מהר"ם ועוד גורס שיש להם אזנים ותוך:

ואזנו וידיו טהורים. כתב הר"ב עבדו ביה רבנן היכרא כו'. כמו שפי' בר"פ:

תפארת ישראל – יכין

כני כלים היינו בסיס שמגוף הכלי שמתפשטין שוליו ומתרחבין מדפני הכלי ולהלאה סביב. כדי שיעמוד הכלי יפה על מכונתו:

ואוגניהם הוא שפת פה הכלי. שמתפשט גם הוא לחוץ ולהלאה מדפני הכלי סביב לנוי:

ואזניהם הוא כעין קשת שבאחורי הכלי לאחזו שם:

וידות הכלים הוא כיד ארוך שמתפשט להלאה מאחורי הכלי. וג"כ עשוי לאחיזה:

המקבלים מלת המקבלים אכולהו קאי. דבכולהו צריך שיהיה להכלי עצמו ב"ק. ואז לא חשיבי הנהו שיביאו טומאה על עצמן. משא"כ כשאין לגוף הכלי ב"ק. חשיבי הנהו כאחורי כלי. דבנפלו עליהן משקין. אז עכ"פ הן עצמן כולן טמא. וכמבואר בסיפא:

ל"ג לכל המוקף. וסירכא דלישנא מפרק י"ז מ"ד נשלל להכא. אבל לא שייכי הכא כלל:

שאין להם אחוריים ותוך שאין חילוק בהן בין שנפלו משקין על אחוריו או לתוכו:

שנפלו משקין על מקצתו כולו טמא דכמו שאין חילוק בהן עצמן בין שנפלו משקין על אחוריו או לתוכו דכולו טמא. כ"כ בנפלו על כנו או אוגנו וכדומה כולו טמא:

כלי שנטמא אחוריו כמשקין מלתא אחריתא קאמר השתא ופרושי קמפרש מה דתנינן בריש פרקן כל הכלים יש בהן חילוק בין אחוריים ותוך. מפרש הכא מה חילוקן דהיינו כלי שיש לו ב"ק. שנטמא וכו':

תפארת ישראל – בועז

כך פירשתי ע"ד הר"ש והר"ב. אמנם ק"ל לפ"ז א"כ בחרחור ודרבן לעיל סי' יא שכפי הנראה לר"ש ור"ב בנפלו משקין על הריוח שבין ז' לד'. מנגבו והוא טהור. וק' ואמאי. והרי אין לחרחור ודרבן ב"ק. ואי"ל דבאמת להר"ש והר"ב בנפלו משקין על הריוח שבין ז' לד'. הו"ל כנפלו על אחוריים. דעכ"פ נטמאו הן עצמן. ליתא. דהרי כבר כתבנו דלהר"ש והר"ב הד' והז' מחשבו כאחוריים. ואי נימא דגם הריוח שביניהן מחשב כאחוריים. מה לי ד' וז' דנקטו הרי כל המרדע שבין חרחור ודרבן כולו דינו כאחוריים. ותו א"כ למה כשנטמא חרחור ודרבן לא נטמא מהאחוריים רק ד' וז' הרי כולו הוא אחוריים. וי"ל דס"ל לרבותינו דהריוח שביניהם מחשב כאחוריים לעצמן. א"נ י"ל דמדמספקי' באותו ריוח לאיזו צד נשדיי' אם לחרחור אם לדרבן משו"ה כיון דטומאת משקין לכלי רק מדרבנן הוא אזלי' לקולא וטהור [ועי' רמל"מ רפכ"ח מכלים] אמנם להרמב"ם והרא"ש הכא מלת המקבלים אכני כלים עצמן ודכוותייהו קאי. ורבותא קמ"ל דאף שיש להן עצמן ב"ק. אפ"ה לא חשיב ב"ק שלהן להביא טומאה על עצמן רק מנגבן. וכל הכלי טהור. מיהו לשיטה זו קשה לכאורה מהרמב"ם (פכ"ח מכלים) שכתב דבנפלו. משקין על הריוח שבין ז' לד' אין טמא אלא הריוח. ואמאי והרי כל יד אפי' של כלי ב"ק סגי לה בניגוב. וי"ל דס"ל להרמב"ם דהריוח ההוא אין דינו כיד אלא כאחוריים לד' וז'. וכמש"ל סי' י"א. דאע"ג דכל יד שאין לו ב"ק בנפלו משקין עליו כולו טמא. אפ"ה באחוריים אף שאין בו ב"ק בנפלו משקין עליו רק הוא טמא:

מלאכת שלמה

וידות הכלים המקבלים. פי' הרא"ש ז"ל ידות הכלים אפי' יש ליד בית קבול מנגבן והן טהורים דכל כלי שחלוק תוכו מאחוריו לא גזרו לו טומאת משקים אלא כשנפלו משקים על אחוריו אבל לא על הבסיס והאוגן והאוזן והיד אפי' יש לו בית קבול לעולם טהור כי לא נעשה לקבלה אבל שאר כלים שאין אחוריהם חלוק מתוכן בכל מקום שנפלו עליו משקים כולו טמא ע"כ והוא פירוש הרמב"ם ז"ל: מלות שאינם יכולים לקבל רמונים לא גרסי' להו:

ואוגנו. פי' רש"י ז"ל שם בחגיגה שפתו הכפולה לצד חוץ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלים פרק כ״ה משנה ו׳?

משנה כלים פרק כ״ה משנה ו׳ פותחת במילים ״כני כלים ואגניהם ואזניהם וידות הכלים המקבלים שנפלו״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק כ״ה משנה ו׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־6 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלים פרק כ״ה?

בפרק כ״ה של מסכת כלים יש 9 משניות, וזו המשנה ה־6 בו.

עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)