דלג לתוכן הראשי
כוונות

משנה כלים פרק כ״ה משנה א׳

מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

כָּל הַכֵּלִים יֵשׁ לָהֶם אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ, כְּגוֹן הַכָּרִים וְהַכְּסָתוֹת וְהַשַּׂקִּין וְהַמַּרְצוּפִין, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ תוֹבְרוֹת, יֶשׁ לוֹ אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ. וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ תוֹבְרוֹת, אֵין לוֹ אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ. הַשֻּׁלְחָן וְהַדְּלֻפְקִי, יֵשׁ לָהֶם אֲחוֹרַיִם וָתוֹךְ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֵין לָהֶם אֲחוֹרָיִם. וְכֵן טַבְלָא שֶׁאֵין לָהּ לִזְבֵּז:

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא

ר׳ עובדיה מברטנורא

כל הכלים יש להם אחוריים ותוך. כלים שנטמאו במשקין טמאים, אם נגעו המשקין מאחוריהן של כלים נטמאו אחוריהן ולא נטמא תוכן, משום דטומאת משקים לטמא כלים לאו דאורייתא, הקלו חכמים בטומאתן. אבל אם נטמא תוכן, כגון שנגעו משקין טמאין בתוכן, נטמאו אחוריהם. והיינו דתנן יש להן אחוריים ותוך, כלומר שחלוק דין אחוריהם מדין תוכן:

כגון הכרים והכסתות. ואע״פ שמשתמשים בהן בתוכן ובאחוריהן, שראוי להפכן ולעשות תוכן אחוריהן ואחוריהן תוכן, אע״פ כן חלוק דין תוכן מדין אחוריהן:

מרצופין. שקין גדולים של עור שמוליכים בהן סחורות בספינות:

כל שיש לו תוברות. לולאות, כמו שיש למכנסים, תפורות לאחוריו של בגד:

יש לו אחוריים ותוך. דכיון דיש לו תוברות לא חזי להפכו, ותוכו חלוק מאחוריו. אבל כשאין לו תוברות, דחזי להפכו, אין תוכו חלוק מאחוריו, אלא כשנגעו משקים טמאים בין מאחוריו בין מתוכו נטמא כולו. והלכה כר׳ יהודה:

השלחן והדלפקי. קסבר ר׳ יהודה, כיון דפניו משופים וחלקין, הפנים ההם נדונים תוכו. והלכה כר׳ יהודה:

עוד מפרשים על משנה כלים פרק כ״ה משנה א׳

פירוש המשניות לרמב״ם

כבר ביארנו בפתיחת זאת המסכתא שמשקין טמאים יטמאו הכלים מדרבנן ואמר בכאן שיש להם אחוריים ותוך ר"ל דין אחוריים ותוך וזה כי כאשר נטמאו אחורי הכלים במשקין טמאים לא נטמא תוכו אבל יהיו אחוריו טמאים ותוכו טהור וכבר זכרנו זה פעמים במה שקדם בביאור המשנה ופירושה בחגיגה (דף כב:) אולם כלים שנטמאו במשקין טמאים מתוכו הנה הוא טמא כולו וא"ר מאיר שזה הדין לא יהיה אלא במה שיש מבואר על אופן מהפרסום ואז נאמר כי כאשר נטמאו אחוריו לא נטמא תוכו אולם אם לא היה לו בית יד יורה על אופן מהפרסום כאשר נטמא במשקין בין מתוכו בין מאחוריו נטמא כולו ותרגום שבר תבר ולזה נקרא תובר להיותו נשבר והקבוץ תוברות ואין הלכה כרבי מאיר. ענין אין לו אחורים רוצה לומר שאין לו אחוריהם חלוק מתוכן אבל כאשר נטמאו אחוריהן במשקין נטמאו כולן והלכה כר' יהודה:

תוספות יום טוב

יש להם אחורים ותוך. פירש הר"ב אם נגעו המשקים מאחוריהם כו' ולא נטמא תוכן. כדתנן לקמן במשנה ו:

כל שיש לו תוברות. פירש הר"ב לולאות כמו שיש למכנסים תפורות לאחוריו של בגד. והוא בית כניסת האבנט ושמו תובריות. ואית דאמר תופרות. ל' הר"ש. ונ"ל שבימיהם כך היו תופרין דאילו האידנא תופרין השפה אל תוכו. ול' התוס' פ"ק דפסחים סוף ד' יז תובראות פירושו תפירות שפה לפיהן סביב כעין מכנסים ע"כ. ובנוסחת מהר"ם ז"ל תפרות ופי' לשון תפירות נראה בו איזו פנימי. ע"כ:

[*והדלפקי. מפורש בפ' דלעיל מ"ו ורפכ"ב]:

תפארת ישראל – יכין

כל הכלים יש להם אחוריים ותוך ר"ל כל הכלים יש בהן חילוק בין אחוריים שלהן לתוכן. דבנטמא תוך שלהן ממשקה שנטמא. נטמא גם אחורי הכלי ההוא דהיינו חיצונית הכלי. אבל בנגעו המשקין הטמא בחיצונית הכלי. לא נטמא תוך הכלי ההוא. ואע"ג דכלי אמק"ט רק מאה"ט. אפ"ה גזרו רבנן כך כדי שלא יטהרו כלי שנפלו עליו משקין של זב וזבה. כגון רוקו וכדומה. שהוא אה"ט ומטמא כלי. ומדטומאת שאר משקין טמאין לכלי הוא מדרבנן עבדו בה הכירא פורתא כדי שידעו שטומאה זו מדרבנן ולא נשרפו עלה תרומה וקדשים. מיהו לא רצו להקל גם בנפלו משקין לתוכו שיהיו אחוריו טהורין. כדי שלא יטעו להקל כך גם במשקין אה"ט דאוריי' אבל השתא ידעו שפיר שזו טומאה דרבנן. אבל יש משקין שטמא מדאוריי' וחמיר מזה. והא דהחמירו בתוכו טפי מע"ג. ולא גזרו איפכא היינו משום דמצינו דהחמירה תורה בתוכו טפי מע"ג בכ"ח. וכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון:

כגון הכרים והכסתות עי' פירושן בפ"כ:

והשקין והמרצופין הן שקין גדולים שמוליכין בהן סחורה. ונ"ל דנקט הנך לרבותא אע"ג דאפשר בהו להפוך אחוריהן לתוכן. וסד"א דמה"ט נחמיר בשניהן קמ"ל דאפ"ה אזלינן בתר המיוחד לכך ולכך בשעה שנגע המשקין כאן או כאן. א"נ נקט הנך מדפליג בהו ר"מ:

ר"מ אומר כל שיש לו תוברות ר"ל כל כלים הנ"ל שלולאות תפורים סביב שפת פיהם בחוץ מחלקינן בהו לענין טומאת אחוריים ותוך וכדאמרן. דס"ל דצריך בהם היכר. דאל"כ גזרינן הא אטו הא:

וכל שאין לו תוברות אין לו אחוריים ותוך אלא שניהן לחומרא:

השלחן והדלפקי מפורש לעיל רפכ"ב:

יש להן אחוריים ותוך דאותו צד שנחלק ברהיטני האבעל בל"א. זהו הצד רגיל להיות כלפי מעלה ולהושיב עליו כלים ומאכלים. ולכן נחשב זה תוך שלו. אבל רגלים שלהן שנפלו עליהן משקין הללו. לא נטמאו כלל מדכל עיקר טומאה זו דרבנן לא החמירו גבייהו כל כך:

רבי מאיר אומר אין להם אחוריים ולא נקט גם בדברי ר"מ תוך כדנקט לעיל בדברי ר"מ. ה"ט משום דלעיל הנך יש להן תוך ניכר. להכי קאמר שפיר אין להן תוך. ר"ל דתוך ההוא לא מחשב תוך. אבל הנך דהכא דאין להן תוך ניכר. ומצי להשתמש בב' צדדיו בשוה. מהיכא תיתי נחשב צד א' תוך טפי מחבירו. להכי קאמר שפיר אין לו אחוריים. ר"ל כל צדדיו מחשבו כתוך. דבנפלו משקין טמאין בכל צד שבהן כולו טמא:

וכן טבלה שאין לה לזביז הכא מיירי בטבלא שאין לה רגלים להיכר לר"י. וכשאין לה ג"כ שפה. פליגי בה ג"כ. דלר"מ מדאין לו שום היכר כולו דינו כתוך. ולר"י אותו צד המוחלק ברהיטני. זהו תוכו. צד שכנגדו כאחוריים. ונקט הא לרבותא דר"י:

מלאכת שלמה

כל הכלים יש להם וכו'. וכתב הרא"ש ז"ל ואע"ג דתנן לקמן בפירקין כל הכלים יש להם אחוריים ותוך איצטריך למיתני הני דלא תימא דוקא שאר כלים שאין גבן ראוי לתשמיש הוא דאמור רבנן נטמא גבו לא נטמא תוכו אבל הני שראוי להפכן ולהשתמש באחוריהן אימא אין חילוק בין גבו לתוכו קמ"ל דאפי' הני יש להם דין אחוריים ותוך אי נמי משום ר"מ נקטינהו דפליג בין יש להם תוברות לאין להם ע"כ. וכן תרצו תוס' ז"ל שם בפ"ק דפסחים:

תוברות. אית ספרים תופרות אבל הרמב"ם ז"ל פירש קורא השפה הכפופה תובר מחמת כפיפתה ושבירתה תרגום שובר תובר:

בפי' ר''ע ז"ל. דכיון דיש לו תוברות לא חזי להפכו. אמר המלקט כן פי' הר"ש ז"ל אבל הרמב"ם ז"ל פי' שהדבר ששפתו כפולה בזה התבר ניכרים האחוריים ואז נאמר נטמאו אחוריו לא נטמא תוכו וקרובין דבריהם:

השלחן והדולפקי. קסבר ר' יהודה וכו' לשון ר"ע ז"ל. אמר המלקט והכי תניא בתוספתא ר' יהודה אומר כל שיש לו פנים פניו הם תוכו:

ר"מ אומר אין להם אחוריים. פי' אין להן דין אחוריים חלוקים מתוכן אלא אם נטמאו אחוריו נטמא תוכו. וי"ס דגרסי ר"מ אומר אין להם וכן וכו' ול"ג מלת אחוריים:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלים פרק כ״ה משנה א׳?

משנה כלים פרק כ״ה משנה א׳ פותחת במילים ״כל הכלים יש להם אחורים ותוך כגון הכרים״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק כ״ה משנה א׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־6 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלים פרק כ״ה?

בפרק כ״ה של מסכת כלים יש 9 משניות, וזו המשנה ה־1 בו.

עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

  • נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)