משנה כלים פרק י״ד משנה ה׳

מסכת כלים, סדר טהרות · כל הפרק עם ברטנורא

הַטְּהוֹרִין שֶׁבָּעֲגָלָה, הָעֹל הַמְצֻפֶּה, כְּנָפַיִם הָעֲשׂוּיוֹת לְנוֹי, וּשְׁפוֹפָרוֹת הַמַּשְׁמִיעוֹת אֶת הַקּוֹל, וְהָאֲבָר שֶׁבְּצַד צַוְּארֵי בְהֵמָה, הַסּוֹבֵב שֶׁל גַּלְגַּל, הַטַּסִּים, וְהַצִּפּוּיִים, וּשְׁאָר כָּל הַמַּסְמְרוֹת, טְהוֹרִין. סַנְדְּלֵי בְהֵמָה שֶׁל מַתָּכוֹת, טְמֵאִין. שֶׁל שַׁעַם, טְהוֹרִין. הַסַּיִף מֵאֵימָתַי מְקַבֵּל טֻמְאָה, מִשֶּׁיְּשׁוּפֶנּוּ. וְהַסַּכִּין, מִשֶּׁיַשְׁחִיזֶנָּה:

ר׳ עובדיה מברטנורא

העול המצופה. ברזל טהור לפי שהוא מתכת שמשמש את העץ:

ושפופרות. כמין שפופרת של קנה חלול רגילין לעשות ממתכות להשמיע קול:

והאבר. עופרת שנותנין בצד צוארי בהמה לנוי:

והסובב של גלגל. גלגל עגלה של עץ עושים סביבותיה של ברזל שלא ישבר בטרשים ובסלעים:

טסין. לוחות דקות. פחי הזהב, מתרגמינן טסי דדהבא:

סנדלי בהמה של מתכות טמאין. לפי שעשויין לשתות בהן אנשי החיל במלחמה:

שעם. מין גמי:

הסייף מאימתי מקבל טומאה. בסייך שהעלה חלודה מיירי שהוא טהור. ומאימתי מקבל טומאה:

משישופנו. כלי יש לצורפין ולחרשי ברזל שקרוי הצורפים בלשון מקרא, ותרגומו שופינא, ובו שפין ומחליקין את הכלים שהעלו חלודה להסיר חלודתן:

משישחיזנו. במשחזת שלו להסיר חלודתו:

עוד מפרשים על משנה כלים פרק י״ד משנה ה׳

פירוש המשניות לרמב״ם

סובב של גלגל. הוא ברזל המקיף בגלגל: והטסין והצפויים. הטסים הן הלוחות הדקות והצפויים הן החפויין כי יש מקומות מהן מחופות באותן הלוחות לנוי והעיקר מכל זה כבר התבאר: ושעם הוא גמי: משישופנו. משימרח בשמן אחר הלטישה כמו שיעשו בסייף תרגום וירחץ ויסך וימשח ושף: משישחיזנה. משיחדדנה והאבן אשר יחדדו בו הסכין נקרא משחזת:

תוספות יום טוב

הטהורים שבעגלה. של עץ. נ"ל. מהר"ם:

העול המצופה. עיין מה שכתבתי במ"ד פי"א [ד"ה ומצופה] :

ושפופרות המשמיעות את הקול. כיון שאינן משמשות כלום. אע"ג דמשמעת קול בכלי מתכות טמא. ה"מ היכא דעביד ליה לקלא. אבל הכא אינו אלא לנוי בעלמא. וכן האבר שבצד וכו'. לנוי בעלמא תולין אותו. וכן הסובב של הגלגל. אע"פ דשל מתכות הוא מ"מ בטל הוא אצל הגלגל. וכן כולם דבתר הכי. מהר"ם:

סנדלי בהמה. שלא ליזק בפרסותיה באבנים. רש"י פ"ו דשבת דף נט:

של שעם טהורין. שאין חשוב מכלי הקבלה. הרמב"ם פ"ב מה"כ [הלכה ז]:

תפארת ישראל – יכין

העול המצופה דהו"ל מתכות המשמש לעץ. והרי כל הצפויין טהורין מה"ט [כפי"א מ"ד]. ורק לרמב"ם [פ"ד מכלים] גם כלי עץ עם ב"ק כשמצופה אמק"ט:

ושפופרות המשמיעות את הקול כמין שפופרות שתלויין בהעול להשמיע קול נמוך לנוי. ולא לזרז הבהמה בהלוכה:

והאבר שבצד צוארי בהמה כמין תפוחי עופרת שתלויין מזה ומזה בעול לנוי. ותכשיטי בהמה אמק"ט:

הסובב של גלגל הר"ב פי' דהיינו צפוי של גלגל. ולדבריו צ"ל דאע"ג דכבר תנא צפויין בסיפא. קמ"ל הכא אע"ג דאין כל הכלי מצופה. ולפעד"נ שהוא סובב הגלגל בעצמו ואמק"ט מדהו"ל תשמישי כלים [ועמ"ש פי"א מ"ג].

הטסים רדודי פחים עגולים תלויין בהעול ובהעגלה לנוי:

והצפויים כל חלק מחלקי העגלה שכולו מצופה הצפוי אמק"ט. אבל העגלה מק"ט. מדאין הצפוי עליה רק במקומות מועטים. לא בטלה העגלה לגבי הצפוי. אבל לעיל בעול המצופה וכ"כ גלגל עגלה המצופה. הואיל שרובו מצופה הוא. להכי כולו אמק"ט. ולהכי איצטריך תנא למתני תרווייהו:

ושאר כל המסמרות שעשויות רק לנוי:

סנדלי בהמה של מתכות שעשויות לבלי תגוף הבהמה רגליה באבנים:

טמאין דרגילין בני אדם לשתות בהם בשדה המלחמה שאין כלים מצויין שם. אבל מדהן סנדלי בהמה אין מקבל טומאה. מדהן כלי תשמישי בהמה:

של שעם סנדלי בהמה העשויות מגמי:

טהורין דמדמתקלקל מהר. אינו מיחדו לתשמיש אדם. ואפי' היה סנדל של אדם כה"ג לא חשיב כלי לקבל טומאה. וכסגניות של עלין [פט"ז מ"ה ועי' תוס' שבת דנ"ט א' ד"ה סנדל]:

משישופינו דהיינו משיעשה לו תואר חדוד. אע"ג שלא השחיזו ממש. אפ"ה כיון שהלוחם מכה בכח. א"צ חדוד רב:

והסכין משישחיזנה שחדדו ממש:

תפארת ישראל – בועז

כך כתב רש"י (שבת נ"ט א') וק' מ"ש מברזל שתחת צואר בהמה דמק"ט. מדמגין צואר בהמה (כמשנה ד') וה"נ נימא כאן הכי. וי"ל דברזל שתחת צוארה כיון דמחובר בהעול. ומועיל לה במשיכתה בעול והמשא לא גרע מהעול גופא. שהוא ג"כ לבוש הבהמה. אפ"ה מק"ט מדמועיל להמשא. משא"כ סנדלה שעשו רק שלא יכאיבו רגליה. צרכי בהמה הוא ואמק"ט:

מלאכת שלמה

הסייף. בסייף שהעלה חלודה מיירי שהוא טהור עכ"ל ר"ע ז"ל. אמר המלקט הוא פי' הרמב"ם ז"ל בפי"א דהלכות כלים וכן משמע קצת מפי' הר"ש ז"ל שכתב משישופנו כמו ושפית יתיה בשופינא אבל בפי' המשנה פי' הרמב"ם ז"ל משישופנו ר"ל משיחליקנו בשמן אחר הלטישה והמריטה תרגום ויסך ושף ולזה הפירוש הסכים הרא"ש ז"ל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה כלים פרק י״ד משנה ה׳?

משנה כלים פרק י״ד משנה ה׳ פותחת במילים ״הטהורין שבעגלה העל המצפה כנפים העשויות לנוי ושפופרות״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין, תפארת ישראל – בועז ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה כלים פרק י״ד משנה ה׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־10 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת כלים פרק י״ד?

בפרק י״ד של מסכת כלים יש 8 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.

עוד: מסכת כלים · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Kelim – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Kelim – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Kelim – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – בועז: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Boaz on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)