משנה עירובין פרק ז׳ משנה ד׳

מסכת עירובין, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

נָתַן עָלָיו נֶסֶר שֶׁהוּא רָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים, וְכֵן שְׁתֵּי גְזֻזְטְרָאוֹת זוֹ כְנֶגֶד זוֹ, מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאִם רָצוּ, מְעָרְבִין אֶחָד. פָּחוֹת מִכָּאן, מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד:

ר׳ עובדיה מברטנורא

נתן עליו נסר. משפתו לשפתו כעין גשר, הוי כמו פתח:

שתי גזוזטראות. כמין תקרה בולטת מרה״י על רה״ר, ונתן נסר רחב ד׳ מזו לזו, הוי נמי פתח:

פחות מכאן. שאין הנסר רחב ד׳, אדם ירא לעבור עליו ולא ניחא תשמישתיה:

עוד מפרשים על משנה עירובין פרק ז׳ משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

נתן עליו נסר שרחב ארבעה טפחים כו': לוח הגג קורין אותו נסר וכשנתן עץ באורך החפירה אפילו היה רחב אצבע אינו צריך יותר שהרי חלק אותה חפירה ונשארה רחבה פחות מארבעה טפחים וכצוצרה וגזוזטרא אחד והיא תקרה בולטת מרשות היחיד על רשות הרבים וכבר בארנו בפרק אחד עשר משבת כי זאת הגזוטרא רשות היחיד גמורה והיתה יוצאת על רשות הרבים כמו בניני הצרפתים שבונים בזמננו זה בארץ ישראל וכבר באר הגמרא כי זה התנאי שהתנית המשנה כשיהיו הגזוזטראות זו כנגד זו ואז יספיק להם עירוב אחד אמנם כשיהיה ביניהם ריחוק שלשה טפחים או יותר אבל יש ביניהם פחות משלשה טפחים אפילו היו זו שלא כנגד זו מערבין עירוב אחד אם רצו לפי שהיא כמו גזוזטרא עקומה כמו שבארנו:

תוספות יום טוב

[*מערבין שנים. שמשני צדי הנסר הוא חריץ כמ"ש הר"ר יונתן בפירושו. ומה שתמהו התוספות על פירש"י בגזוזטרא והוא פי' הר"ב כתבתי ישוב בספר מעדני מלך בס"ד]:

תפארת ישראל – יכין

נתן עליו נסר (ברעטט) כעין גשר, דהוה כפתח:

וכן שתי גזוזטראות (גאללעריא). כעין תקרה בולטת מאמצעית הכותל לר"ה:

זו כנגד זו ונתן נסר מזו לזו:

פחות מכאן דאז ירא לעבור על נסר קצר כזה, ולא הו"ל כפתח:

מלאכת שלמה

נתן עליו נסר שהוא רחב ד' טפחים. ביד שם סי' י"ד ובטור א"ח סי' שע"ב. ובגמ' אמר רבא לא שנו אלא שנתן ארכו של דף לרוחב החריץ כעין גשר אז בעינן נסר ד' טפחים אבל אם נתן לארכו של חריץ דף ד' ארך ע"ג יתדות אצל שפתו וסתם בדף קצת רוחב החריץ ומיעטו מד' אפי' שהיתה הדף קצרה שאינה אלא. אצבע הרי מיעטו לרוחב החריץ מד' במשך מדת הפתח ומתני' רחב ד' תנן:

וכן (בין)שתי כצוצריות זו כנגד זו. גמ' אמר רבא הא דאמרת זו כנגד זו אין זו שלא כנגד זו לא פי' כגון שהיתה זו בולטת לר"ה יותר מחברתה לא סגי להו בנסר ד' וזו למעלה מזו נמי לא אמרן אלא שיש בין זו לזו ג' טפחים אבל אין בין זו לזו ג' כלומ' שאין רחוקות זו מזו ג' אז גזוזטראות עקומה היא נקראת ושרי: ובירוש' אית תני מערבין שנים ואין מערבין א' ואית תני מערבין אחד ואין מערבין שנים. מאן דמר מערבין שנים ואין מערבין אחד פחות מכאן בנסר מאן דמר מערבין אחד ואין מערבין שנים פחות מכאן בחלל:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה עירובין פרק ז׳ משנה ד׳?

משנה עירובין פרק ז׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״נתן עליו נסר שהוא רחב ארבעה טפחים וכן״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה עירובין פרק ז׳ משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת עירובין פרק ז׳?

בפרק ז׳ של מסכת עירובין יש 11 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת עירובין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Eruvin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Eruvin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Eruvin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)