משנה עירובין פרק ז׳ משנה ב׳

מסכת עירובין, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

כֹּתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵרוֹת גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה, מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. הָיוּ בְרֹאשׁוֹ פֵרוֹת, אֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין, וְאֵלּוּ עוֹלִין מִכָּאן וְאוֹכְלִין, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹרִידוּ לְמַטָּה. נִפְרְצָה הַכֹּתֶל עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת, מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְפֶתַח. יוֹתֵר מִכָּאן, מְעָרְבִין אֶחָד וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנָיִם:

ר׳ עובדיה מברטנורא

כותל שבין שתי חצרות. האי דנקט רחב ד׳ לאו משום דצריך רוחב ד׳ למיהוי סתימה, דמחיצה ברוחב כל דהו הויא סתימה. אלא משום דבעי למיתני סיפא היו [בראשו] פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטה, דחשיב רשות באנפי נפשה, ולהאי דינא צריך שיהיה רוחב ד׳, דפחות מד׳ הוי מקום פטור ומותרין אלו ואלו להוריד למטה:

ובלבד שלא יורידו למטה. לדיורין בבתים, אבל בחצר שרי:

יותר מכאן. הוי פירצה, והויא כולה כחצר אחת, ואם עירבה כל אחת לעצמה הוי כאילו חולקין את עירובן ואוסרין אלו על אלו:

עוד מפרשים על משנה עירובין פרק ז׳ משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

כותל שבין שתי חצירות גבוה עשרה ורחב ארבעה כו': אמרו ובלבד שלא יורידו למטה רוצה לומר שלא יוליכו מה שעל הכותל אל הדיורין שבבתים אבל להוריד משם לחצר הבית מותר וכשיש ברחב הכותל פחות מארבעה טפחים שהוא מקום פטור כאשר בארנו פעמים מותר להם להוציא מה שבבתים ולהניחו על אותו הכותל ומותר לאנשי הבית השני שיקחו אותו הדבר עצמו מעל הכותל ויכניסו אותו לבתיהם:

תוספות יום טוב

ובלבד שלא יורידו למטה. פירש הר"ב בבתים אבל בחצר שרי כדר"ש ריש פרק ט' דהלכתא כוותיה והכי מוקים בגמרא. ולפי זה הא דכתב דכשהוא רוחב פחות מד' דמותרים להוריד היינו אפילו לבתים כמו שכתב הרמב"ם:

נפרצה הכותל עד עשר אמות. ונשאר מן הכותל משהו מכאן ומשהו מכאן או מצד אחד לבדו שהרי לא נפרצה במלואה ואותה פירצה אינה נחשבת אלא כפתח. הר"ר יונתן:

תפארת ישראל – יכין

גבוה עשרה ורוחב ארבעה אפי' בפחות מרוחב ד' הוה מחיצ', רק משום סיפא נקט רחב ד' טפחי', דבפחות מד"ט הוה מקום פטור, ומותרי' להוריד ממנו לבתים:

ובלבד שלא יורידו למטה לבתים, אבל לחצר שרי:

ואין מערבין שנים ובעירבו שנים, הו"ל כחולקי' עירובן ואוסרי' אהדדי:

מלאכת שלמה

כותל שבין שתי חצרות. ביד שם סי' ג' ובטור א"ח סי' שע"ב וסי' שע"ג והובאה בגמ' פ' כיצד משתתפין (עירובין דף פ"ז) ובפ' כל גגות (עירובין דף צ"ב:)

בפי' ר"ע ז"ל צ"ל אלא משום דבעי למיתני סיפא היו בראשו פירות וכו': וכתבו התוס' ז"ל ובלבד שלא יורידו למטה דוקא לפי שאין פתח ביניהם שאין החצרות יכולין לערב יחד אבל אם יש פתח בכותל וערבו מותר להוריד ולהביא מן הבתים לחצר ומן הבתים מעלין על הכותל:

ורוחב ד'. בגמ' בעינן אין בו רוחב ד' מאי אמר רב אויר שתי רשויות שולטות בו וכיון דלא חשיב למהוי רשותא בטיל לגבי תרוייהו ורשות שתי החצרות שולטות ואוסרות זה על זה ואפי' על ראשו אסור לטלטל ואפי' כמלא נימא ור' יוחנן אמר אלו מעלין מכאן ואוכלין ואלו מעלין מכאן ואוכלין וה"ה דמורידין דמקום פיטור הוא ובטל לכאן ולכאן תנן אלו עולין וכו' עולין אין מעלין לא ה"ק יש בו ד' על ד' עולין אין מעלין לא אין בו ד' על ד' מעלין נמי ובגמ' מפרש טעמייהו: וז"ל ה"ר יהונתן ז"ל ובלבד שלא יורידו למטה. מפר' בגמ' למטה למטה דבתים כלומר אותן פירות ששבתו בראש הכותל אסור להכניסן בבתים משום דגגין ובתים שתי רשויות הן אבל למטה בקרקע החצר מותר דהא גגין וחצרות רשות אחת הן ואפי' ערבו חצרות עם בתים דשכיחי מאני דבתים בחצר ולא גזרינן שמא יעלה כלים ששבתו בבתים על הכותל או שמא יכניס אותן הפירות ששבתו על הכותל לבתים וכ"ש היכא שלא ערבו חצרות עם בתים דליכא למיגזר מידי שהרי אין מכניסין מן החצר לבתים כלל ודוקא דעולין אין מעלין לא כשרוחב הכותל ד' טפחים דחשיב כגג וגג ובתים שתי רשויות הן אבל לא היה רוחב ד' אלא פחות מד' לא חשיב כגג ומותר להכניס פירותיו גם לבתים דכמקום פיטור הוא ואמרי' מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני ר"ה ולבני רה"י לכתף עליו ובלבד שלא יחליפו ובין עולין ובין מעלין ומורידין לבתים מותר ע"כ. וכתב הרי"ף ז"ל ועדיף האי כותל שאינו רחב ד' משאר מקום פיטור דלא אמרינן ביה ובלבד שלא יחליפו אלא מותר לכתף בו ולהחליף כיון שאינו רשות דאורייתא כגון רה"י ור"ה אלא רשות דרבנן כדאיתא פ' כיצד משתתפין וכן הלכה ע"כ:

נפרץ הכותל וכו'. ביד שם סי' ד':

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה עירובין פרק ז׳ משנה ב׳?

משנה עירובין פרק ז׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״כתל שבין שתי חצרות גבוה עשרה ורחב ארבעה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה עירובין פרק ז׳ משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת עירובין פרק ז׳?

בפרק ז׳ של מסכת עירובין יש 11 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת עירובין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Eruvin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Eruvin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Eruvin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)