משנה עירובין פרק ה׳ משנה ו׳

עיר של יחיד ונעשית של רבים מערבין את כולה כו': העיקר אצלנו כי עיר של רבים כשיש לה שני שערים יכנסו בני אדם על האחת ויצאו על השנית שאין עושין לכולה עירוב אחד כדי שלא ישתמשו בני אדם ברשות הרבים דעלמא והם אינם יודעים כי העירוב הוא שהתיר להם התשמיש בתוכה ולפיכך חובה להניח ממנה שיור בלא עירוב כדי שלא ישתמש אותו השיור עם המדינה להודיע כי העירוב הוא שהתיר לנו התשמיש בתוכה והודיענו כי כשהיתה העיר מקודם לכן של רבים אפילו היא היום של יחיד שהיא צריכה לשיור על כל פנים כמו שהיתה מקודם אבל אם היתה של יחיד מקודם שהיה אפשר לעשות עירוב אחד בכולה תשאר כמו שהיתה אפילו היא עכשיו של רבים ואם יש לה פתח אחד בלבד אפילו היתה של רבים אינה צריכה שיור ומחלוקת רבי יהודה ורבי שמעון בשיעור השיור שישאר בה בלא עירוב והיתה בארץ יהודה עיר ושמה חדשה והיו בה חמשים דיורין והיא היתה עיר קטנה שבכל ארץ יהודה ופסק ההלכה אפילו בית אחד בחצר אחת הוי שיור:

אין מערבין את כולה. כתב הר"ב שלא תשתכח תורת רשות הרבים דהכא בעיר שיש לה שני שערים שיכנסו בה בני אדם על האחת ויצאו על השניה כדכתב הרמב"ם בפירושו וז"ש הר"ב בסוף מתניתין ועיר שאין לה אלא פתח אחד כו'. וכתב רש"י הטעם ואע"ג דעכשיו היא של יחיד הואיל ותחלתה של רבים דלמא הדרה ומתעבדת של רבים ואתו לערובי כולה:

כעיר חדשה. פירש הר"ב ששמה חדשה. הכי תניא ובס' יהושע (טו) היא כתובה בנחלת יהודה. תוספות. [*ובירושלמי כעיר חדשה שביהודה כגון צנן וחדשה ומגדל גד]:

ונעשית של רבים שהיתה שייכה לאדם א' והוא משכיר כל בתיה להדרים בה ומכרה לרבים:

מערבין ערובי חצרות:

את כולה דנדונת כבתחלה, שלא היתה צריכה שיור (ונ"ל דאף דמשנה א' ומשנה ז' מיירי בתחומין, מפסיק להו במשנה ו' דמיירי בערובי חצרות, דקמ"ל דאף בהך דמשנה ו' דהיא עכשיו של רבים, אפ"ה נאמנין עבד ושפחה לומר שהיתה של יחיד, וכדאמרי' בש"ס (דנ"ט נ') במתא דני ר' חייא):

אין מערבין את כולה ג"כ כמקודם, דעיר של רבים שיש לה יותר משער א', אסור לערב ערובי חצרות שלה כולה יחד בלי שיור מקום א' בעיר, כדי שלא ישכחו שרק ע"י העירוב הותרו לטלטל מיהו הדרים באותו שיור, יוכלו לערב לעצמן כדי לטלטל במקומן:

אלא אם כן עשה שיור:

חוצה לה קמ"ל אפי' חוצה לה מהני שיור:

כעיר חדשה כך שמה:

רבי שמעון אומר ג' חצרות של שני בתים וקיי"ל דאפי' בית א' הוה שיור. מיהו אין נזהרין בזה עכשיו, דהרי אינה של רבים רק בתושביה ס' רבוא, והרי לא שכיחה. או דקיי"ל כר"ן דעובד כוכבים נמי הוה שיור (שצ"ב מג"א סק"ב וג'):

עיר של יחיד. ופי' בקונטרס שלא היו נכנסין בה תמיד ששים רבוא ולא חשיב ר"ה דל"ד לדגלי מדבר:

ונעשית של רבים. שנתוספו בה דיורין ונקבעו בה שוקים אז מערבין את כולה כבתחלתה ואין מבואותיה צריכין תקון שהרי היא כחצר אחת וכגון שאין בה ר"ה גמורה של י"ו אמה ואם יש בה מפר' בגמ' תקנתא לר"ה שבת כו עכ"ל הקונט'. והדין עמו דודאי מתני' לא איירי בר"ה גמורה מדלא קתני ור"ה עוברת בתוכה כדקתני בברייתא בגמ' ואתיא מתני' נמי כרבנן דלית להו תקנתא דר' יהודה לערב ר"ה ומיהו בגמ' נמי לא איירי ברוחב שש עשרה אמה דטפי משלש עשרה אמה ושליש לא הוה שרי ר' יהודה בלחי וקורה כדפרישית בפ"ק אלא י"ל ור"ה עוברת בתוכה שאינו רחב י"ו אמה אלא יש ר"ה רחב י"ו אמה מכאן ומכאן ובוקעין דרך העיר מזו לזו והוי ר"ה אף לתוכה דליכא י"ו אמה תוס' ז"ל:

ושל רבים ונעשית של יחיד. רבותא אשמעי' דאע"ג דנעשית של יחיד אין מערבין את כולה הואיל ומחלתה של רבים דדילמא הדרא ומתעבדא של רבים ואתו לערובי כולה רש"י ז"ל:

אא"כ עשו חוצה לה שיור כעיר חדשה וכו'. כך מצאתי הלשון בהרי"ף ובהרז"ה ובהרא"ש ז"ל וכן משמע ג"כ מפי' רש"י ורבינו יהונתן ז"ל:

כעיר חדשה שביהודה. גמ' תניא א"ר יהודה עיר אחת היתה ביהודה וחדשה שמה והיו בה חמשים דיורין אנשים ונשים וטף ובה היו משערין חכמים והיא היתה שיור וכו' כדפי' ר"ע ז"ל. וכתבו תוס' ז"ל וחדשה שמה בספר יהושע היא כתובה בנחלת יהודה צנן וחדשה ומגדל גד ע"כ: וחדשה כי היכי דאיהי הויא שיור לגדולה גדולה נמי הויא שיור לקטנה ובגמ' בעי כעין חדשה מהו פי' עיר קטנה אחרת של חמשים דיורין ואינה סמוכה לגדולה בעיא שיור או לא רב הונא ורב יהודה חד אמר בעיא שיעור וחד אמר לא בעיא שיור. ר"ש אומר שלש חצרות של שני שני בתים כך צ"ל: ובגמ' ר' יצחק אמר אפי' בית א' בחצר אחת ופסק הרי"ף ז"ל הלכה כר' יצחק וכתוב בשלטי הגבורים נ"ל שרב אלפס ז"ל סובר דר' יצחק תנא הוא ע"כ ובי"ד פרק חמישי דהלכות עירובין סימן י"ט כ' כ"א ובטור א"ח סימן שצ"ב: