משנה עירובין פרק ה׳ משנה ג׳

מסכת עירובין, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

וְכֵן שְׁלֹשָׁה כְפָרִים הַמְּשֻׁלָּשִׁין, אִם יֵשׁ בֵּין שְׁנַיִם הַחִיצוֹנִים מֵאָה וְאַרְבָּעִים וְאֶחָד וּשְׁלִישׁ, עָשָׂה אֶמְצָעִי אֶת שְׁלָשְׁתָּן לִהְיוֹתָן כְּאֶחָד:

ר׳ עובדיה מברטנורא

וכן שלשה כפרים משולשים. לא משולשים ממש, אלא שלישי עומד מרחוק כנגד בין החיצונים, וכל שאילו מכניס אמצעי לביניהן ואין בין זה לזה אלא קמ״א אמה ושליש, שהן ע׳ אמה ושני שלישים לזו וע׳ אמה ושני שלישים לזו, וכן לצד העיר החיצונה האחרת אין בין האמצעית לבינה אלא מאה וארבעים ואחד אמה ושליש, הרי שלשתן נחשבות כאחת, והיוצא מאחת מהן לילך דרך חברותיה מונה מחומת חברתה החיצונה. וכמה יהא בין האמצעית לחיצונית, אלפים אמה, דהואיל ויכולה לבא אמצעית לחיצונה וחיצונה לאמצעית בלא עירוב אמרינן רואין כאילו אמצעית נתונה ביניהן. אבל אם רחוקה יותר מאלפים לא אמרינן רואין:

עוד מפרשים על משנה עירובין פרק ה׳ משנה ג׳

פירוש המשניות לרמב״ם

וכן שלשה כפרים המשולשין כו': כשהן השירים שני שלישים הוא מבואר שיהיה שיעור שתי קרפיפות מאה ואחת וארבעים ושליש והכוונה כי כשיש בין שנים החיצונים מן המרחק שיעור כשנדמה האמצעי שהוא ביניהם יהיה הנשאר בינו ובין כל אחד מהם שתי קרפיפות מכל צד ובתנאי שני שיהיה האמצעי בינו ובין כל אחד משנים החיצונים אלפים אמה או פחות ואז ישובו השלשה כמו מדינה אחת ותהיה המדידה חוצה להם :

תוספות יום טוב

אם יש בין שנים החיצונים מאה וארבעים ואחד ושליש. פירש הר"ב לא משולשים ממש וכו'. ודקתני בין שנים החיצונים הכי קאמר אם יש אויר בין שני החיצונים כדי להתמלאות אמצעי ולעמוד אויר הנשאר בין אמצעי ולחיצונים מכאן ומכאן על קמ"א ושליש לכאן וקמ"א ושליש לכאן דהיינו ב' קרפיפות לשניהן רואין וכו' אבל אם רבה אויר יותר מכאן לא אמרינן רואין. ל' רש"י:

מאה וארבעים ואחד ושליש. עיין מ"ש במשנה דלעיל:

תפארת ישראל – יכין

וכן שלשה כפרים המשולשין שעומדין כמשולש כזה?:

מאה וארבעים ואחד ושליש ר"ל אלו היו מכניסין כפר א בין כפר ב' וג', היו קמ"א אמה וב' טפחים מא' לב', וקמ"א אמה וב' טפחים מא' לג' מלבד רוחב כפר א' בעצמו:

עשה אמצעי את שלשתן להיותן כאחד והוא שכפר א' אינו רחוק מכפר ב' או מכפר ג' יותר מאלפיים (שם ס"ח):

מלאכת שלמה

וכן שלשה כפרים המשולשין וכו' ביד שם פכ"ח סי' ה' ובפסקי הרא"ש ז"ל פ' שני דמגילה דף ל"ז. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל ס"א וכן בשלשה ופי' הדבר הוא דקאי אלעיל דקאמר אלא כבין שתי עיירות ועלה קאמר וכן בשלשה כפרים אמרו דין קרפף ע"כ: וכתב ה"ר יהונתן ז"ל סיפא זו ר"מ קתני לה דס"ל דנותנין קרפף לכל עיר ועיר אבל תוס' ז"ל לדעת חייא בר רב כתבו דהך סיפא אפשר דאתיא כרבנן ע"ש: והקשה ה"ר יהונתן ז"ל וא"ת ולמה הוצרך להיות האמצעי ביניהן שלא נשאר לשתי כפרים אלא שיעור קרפף אחד ביניהן ומפרש בגמרא שקולא שני' בא התנא להודיענו במדידת תחומין והיינו דקאמר וכן כמו שהקלנו במדידת הקרפפות שאנו מוסיפין אותן על התחומין ג"כ יש קולא אחרת בדבר תחומין דרואין והאי משולשין לא משולשין ממש קאמר וכו': וכמה יהא בין אמצעית לחיצונות דאמרי' רואין אלפים אמה דהואיל ויכולה לבא וכו' כדפי' ר"ע ז"ל: וכתב ה"ר יהונתן ז"ל בסוף דבריו ומפורשת כל המשנה לדעת חייא בר רב ואע"פ שהוא מחמיר בעירוב הלכחא כותיה ע"כ וכמו שכתבתי במתני' דלעיל ומשמע מפירושו ז"ל דגם לדעת חייא בר רב מוקמינן דלא משולשין ממש קאמר אבל מדברי מפרשים אחרים ראיתי דלחייא בר רב יכולין להיות משולשין ממש וכן משמע פשטא דשמעתא דגמרא: ועיין במ"ש בשם התוס' דלעיל פ' שני סימן ה': ועיין בספר לבוש החור שם סי' שצ"ח ותוסיף לקח טוב:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה עירובין פרק ה׳ משנה ג׳?

משנה עירובין פרק ה׳ משנה ג׳ פותחת במילים ״וכן שלשה כפרים המשלשין אם יש בין שנים״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה עירובין פרק ה׳ משנה ג׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, בדיבור המתחיל אחד, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת עירובין פרק ה׳?

בפרק ה׳ של מסכת עירובין יש 9 משניות, וזו המשנה ה־3 בו.

עוד: מסכת עירובין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Eruvin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Eruvin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Eruvin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)