משנה עירובין פרק ה׳ משנה ב׳

נותנין קרפף לעיר דברי רבי מאיר כו': קרפף הוא צלע מצלעות מרובעות מדתו בית סאתים והוא שבעים ושירים וכבר ביארנו זה בפ"ב [משנה ה'] מזאת המסכתא וביארנו כי אותם השירים שני שלישים בקרוב. ודעת רבי מאיר שצריך להתרחק מן המדינה שבעים ושירים ואז ישער אלפים אמה תחום וראייתו על זה מלשון התורה [במדבר לה] מקיר העיר וחוצה רוצה לומר כי המדה נופלת חוץ לעיר וחכמים אינן סוברין כן אלא כשיש בין שתי המדינות שיעור שתי קרפיפות או פחות כל שהוא שהם כמדינה אחת וימדדו אלפים אמה לכל רוח חוץ לשניהם ווהיה מותר לכל אחת מהם שתלך לאחרת וחוצה לה אלפים אמה וזהו ענין אמרם עושה קרפף לשתיהן להיות כאחת כלומר כשיש ביניהם זה הריחוק אז יתן לכל אחת קרפף וידבקו יחד ויהיו כמדינה אחת. ואין הלכה כרבי מאיר:

קרפף. לשון הרמב"ם הוא *)צלע מצלעות מרובעות מדתו בית סאתים והוא שבעים ושירים עכ"ל. עשאו שם משותף או מושאל. דלעיל משנה ג' פרק ב' פי' כדברי הר"ב שם. ונלמד מענינו:

אם יש לזו שבעים אמה ושירים כו'. וכן במשנה דלקמן מאה וארבעים ואחד ושליש וכן העתיקו הרמב"ם בפ' כ"ח מה"ש והטור סימן שצ"ח וזה סותר לפסק הרמב"ם והר"ב בפרק ב' משנה ה' דפסקו דלא כר"ע דסבירא ליה הכי אלא כחכמים דסבירא להו עוד דבר מועט המשלים לבית סאתים ממש. ובתוספות פ"ב דף כ"ג ע"ב כתבו אמתניתין דמאה וארבעים ואחד ושליש דלקמן. דאתיא כר"ע א"נ לא חש לצמצם ע"כ. אך הרמב"ם בפט"ז מה"ש כתב לשיעור של בית סאתים שהוא ע' ושירים על ע' ושירים והיינו הא דר' עקיבא וכ"כ בטור סימן שצ"ח. נראה שחזר בו הרמב"ם ופסק כר' עקיבא משום דהנך סתמי דהכא משמע כוותיה:

נותנין קרפף רווח כמו חצר:

לעיר ר"ל שלא יתחיל למדוד התחום רק אחר ע' אמה וד' טפחים מהעיר, שנחשבים כמו חצר לתשמישי בני העיר (עפ"ד דביצה):

אלא בין שתי עיירות הסמוכות:

אם יש לזו שבעים אמה ושירים ולזו שבעים אמה ושירים שרחוקות זו מזו קמ"א אמה וב' טפחים, כשיעור ב' קרפיפין:

עושה קרפף לשתיהן להיות כאחת ר"ל כעיר אחת למדוד תחום כל א' חוץ לחברתה. וקיי"ל דגם לעיר א' נותנין קרפף א', ואם יש בית א' תוך ע' אמה ושירים מהעיר ואפי' הבית ההוא הוא מן הצד ממקום המדידה, כגון שמודד מאמצע מזרח העיר, והבית ההוא בקצה מזרח דרומית מהעיר, מותח חוט כנגד כל צד מזרח, ומודד ע' אמה ושיריים ממקום שמול הבית אף במקום שאין שם הבית בכל צד המזרח כרמ"א סי' שצ"ח, ונ"ל ראיה מעירובין (פ"ה מ"ד) דבהגיע לגדר מבליעו וחוזר למדתו ודו"ק. מיהו בית א' אין דינו כעיר (שם ד' וז'):

נותנין קרפף וכו'. ביד רפכ"ח דהלכות שבת וסי' ה' ובגמ' איתא בפירקין דף נ"ה ותוס' דפ' שני דר"ה דף כ"ג:

וחכמים אומרים לא אמרו קרפף אלא בין שני עייירות. אבל אם יש בית דירה בתוך ע אמה ושני שלישי אמה אפי' רבנן מודו דמודדין תחום שבת ממנו ואילך אפי' שהוא בסוף שבעים אמה ושירים ואם הוא חוצה מזה אין מודדין אלא מקיר העיר. ור' מאיר סבירא ליה דלעולם מניחין מכל צד שבעים אמה ושירים אפילו אין שם שום בית דירה ומשם מתחיל למדוד תחום אלפים אמה ובגמרא אתמר רב הונא אמר נותנין קרפף לזו וקרפף לזו ומאי קרפף דקאמרו רבנן תורת קרפף ולעולם קרפף לזו וקרפף לזו וה"נ מסתברא מדקתני סיפא אם יש לזו שבעים ושירים ולזו שבעים ושירים עושה קרפף לשתיהן להיות אחד ש"מ: ה"ר יהוסף ז"ל הגיה עשה קרפף שתיהן להיות כאחת: וחייא בר רב אמר קרפף אחד לשתיהן וסיפא דמתני' לאו מסקנא דמילתא דרבנן היא אלא ר"מ היא וצריכא לאשמועינן ברישא ובסיפא דאי מרישא ה"א חד לחדא וחד לתרתי קמ"ל דלתרתי יהבינן להו תרי ואי מסיפא ה"א הכא הוא דקאמר ר' מאיר דאע"ג דאיכא קרפף לכל חדא אמרינן חדא היא משום דדחיקא תשמישייהו דהואיל וקרובות אין להם נוי העיר בשתי קרפפות עד דאיכא טפי הלכך עושה קרפף את שתיהן להיות אחת אבל חדא דלא דחיקא תשמישתה שאין עיר אחרת סמוכה לה ויש לה אויר הרבה אימא לא ניתיב לה קרפף כלל קמ"ל. וממתני' דבסמוך דקתני וכן שלשה כפרים וכו' מקשינן בגמ' לרב הונא דקתני בה עשה אמצעי את שלשתן להיות אחד טעמא דאיכא אמצעי דהשתא אין בין עיר לעיר אלא קרפף אחד הא לאו הכי לא ומשנינן הא איתמר עלה לא משולשין ממש אלא כל שאילו מכניס אמצעי וכו' כדפי' ר"ע ז"ל: וה"ר יהונתן ז"ל פי' סוגית המשנה כולה כחייא בר רב וז"ל אם יש לזו ע' אמה ושירים סיפא ר"מ קתני לה וכו' עד והיוצא מזו ללכת דרך חברתה חוצה לה מודד מחומת חברתה ואילך וכתב דאע"פ שהוא מחמיר בעירוב הלכתא כותיה אבל הרמב"ם ז"ל שם ביד פסק כרב הונא: וכתוב בתוס' כאן וגם בריש סוכה דף ג' וז"ל (התוס') אשר כאן ונראה דאפילו בית ובית בלא עיר נותנין להם קרפף אחד לשתיהן דאלת"ה עיר שאין לה חומה במה יתחברו הבתים ליחשב כאחת אם לא ע"י שמובלעים יחד תוך ע' אמה ושירים דאין סברא להצריך שיגעו זה בזה ולפי זה לר' חייא בר רב דאמר קרפף אחד לשתיהן לאו דוקא דהא דקאמרי רבנן ב' עיירות הה"נ בית ובית אלא אגב דנקט ר"מ עיר אחת נקטי רבנן ב' עיירות ע"כ בקיצור: