משנה עירובין פרק א׳ משנה ח׳

מסכת עירובין, סדר מועד · כל הפרק עם ברטנורא

שַׁיָּרָא שֶׁחָנְתָה בְּבִקְעָה וְהִקִּיפוּהָ בִכְלֵי בְהֵמָה, מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא גָדֵר גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְלֹא יִהְיוּ פְרָצוֹת יְתֵרוֹת עַל הַבִּנְיָן. כָּל פִּרְצָה שֶׁהִיא כְעֶשֶׂר אַמּוֹת, מֻתֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְפֶתַח. יָתֵר מִכָּאן, אָסוּר:

ר׳ עובדיה מברטנורא

ולא יהיה פרצות יתרות על הבנין. ואפילו הן פרצות קטנות פחותות מעשר, אם הפרוץ מרובה על העומד אינה מחיצה, ואף כנגד העומד אסור:

כל פרצה שהיא כעשר אמות מותרת. ובלבד שיהא העומד רב עליה. אי נמי פרוץ כעומד, הוי מחיצה ואף כנגד הפרוץ מותר:

יתר מכאן אסור. אפילו פרצה אחת יותר מעשר אוסרת כל ההיקף ואפילו העומד מרובה, דלא עבדי אינשי פתח יותר מעשר והוי פרצה. ודוקא דאין לה צורת פתח, אבל אית לה צורת פתח אפילו יותר מעשר הוי פתח:

עוד מפרשים על משנה עירובין פרק א׳ משנה ח׳

פירוש המשניות לרמב״ם

שיירא שחנתה בבקעה והקיפוה בכלי בהמה כו': תרגום ארחת ישמעאלים שיירת ערבאי. וכשהוא פרוץ מרובה על העומד בכל התורה אינה מחיצה וכשהוא פרוץ כעומד הוא מחיצה ומותר לטלטל בכולה אלא אם יש בכל אותו הפרוץ פרצה רחבה יתר על עשר אמות כאשר ביאר אינה מחיצה אפילו העומד מרובה אבל אם יש שם צורת פתח הרי היא מחיצה אפי' יהיה רחב הפרצה יותר מעשר אמות וזכור אלו העקרים תמיד:

תוספות יום טוב

שיירא. תרגום אורחת ישמעאלים שיירת ערבאי. רמב"ם:

והקיפוה. מע"ש בכלי בהמה. כגון מרדעת ואוכפין של בהמה והיא מחיצה שהרבה ממנה פרוץ כגון החלל שבין אוכף לאוכף אעפ"כ הוי מחיצה ומותר לטלטל בכל הבקעה שהיתה מתחלה כרמלית שהרי עכשיו היא מוקפת לדירה. הר"ר יונתן:

גבוה עשרה טפחים. מהטעם שנתנו חכמים בסוכה רפ"ק כמ"ש שם שכ"כ התוס' שם סוף דף ד' דהא דבעינן בשבת מחיצה גבוהה עשרה מהתם ילפינן:

ולא יהיו פרצות וכו'. כתב הר"ב דפרוץ כעומד מותר וכ"כ הרמב"ם ושכן הוא בכל התורה ועיין משנה ח' פרק קמא דסוכה:

תפארת ישראל – יכין

שיירא (קאראוואנע). והיא חבורה שהולכת יחד במדבר, ואינה פחותה מג' בני אדם:

שחנתה בבקעה והקיפוה מערב שבת:

בכלי בהמה כמרדעת ואוכפין (ונ"ל דקמ"ל דאף דכלים לא מבטל להו, אפ"ה הוה מחיצה):

מטלטלין בתוכה אע"פ שהפרוץ מרובה ע"י החלל שבין אוכף לחבירו, אפ"ה מדאינו מרובה יתר על העומד, הוה מחיצה:

ולא יהיו פרצות יתרות על הבנין דאז אפי' נגד העומד אסור לטלטל, אפי' הפרצות כל אחת פחות מעשר:

יתר מכאן אסור אפי' יש רק אחת אוסרת כל ההיקף. מיהו ביש להפירוץ צורת הפתח שרי, אפי' לפרצה שהיא יותר מעשר אמות. אמנם בהעמיד ד' קונדסון לד' רוחות, ובכל צד יש צורת הפתח, רק בהעמידן במבוי וחצר שיש שם דיורין שרי כה"ג, משא"כ בהעמידן בבקעה. ולרמב"ם בכל מקים לא מהני צורת הפתח כשהפרוץ מרובה על העומד (שס"ב י'):

מלאכת שלמה

והקיפוה בכלי בהמה. ובירושלמי ר' אחא בשם ר' חסדאי למי נצרכה לר' יוסי ב"ר יהודא אע"ג דר' יוסי ב"ר יהודא אומר כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה מודה הוא הכא:

ולא יהו פרצות. הפ"א בנקוד שבא והריש בקמץ כמו שתאמר מן מנחה מנחות ומן גבעה גבעות:

כל פרצה שהיא כעשר אמות מותרת. בגמ' פליגי רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע דלרב פפא פרוץ כעומד מותר דהכי אגמריה רחמנא למשה לא תפרוץ רובא ולרב הונא אסור דהכי אגמריה רחמנא למשה גדור רובא ובגמ' פסיק כותיה דרב פפא דמתני' דייקא כותיה ולא יהו פרצות יתרות על הבנין משמע הא כבנין מותר. וכתב ה"ר יהונתן ז"ל כל פרצה שהיא כעשר אמות מותרת ובלבד שיהא העומד שלה ד' טפחים אבל בפחות מכאן אתי אויר הפרצה ומבטל לה אע"פ שאין יותר מעשר ע"כ והכי משמע בגמ':

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה עירובין פרק א׳ משנה ח׳?

משנה עירובין פרק א׳ משנה ח׳ פותחת במילים ״שירא שחנתה בבקעה והקיפוה בכלי בהמה מטלטלין בתוכה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה עירובין פרק א׳ משנה ח׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת עירובין פרק א׳?

בפרק א׳ של מסכת עירובין יש 10 משניות, וזו המשנה ה־8 בו.

עוד: מסכת עירובין · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Eruvin – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Eruvin – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Eruvin – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Eruvin – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)