משנה דמאי פרק ה׳ משנה ד׳

מסכת דמאי, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

הַלּוֹקֵחַ מִן הַפַּלְטֵר, מְעַשֵּׂר מִכָּל טְפוּס וּטְפוּס, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מֵאַחַת עַל הַכֹּל. מוֹדֶה רַבִּי יְהוּדָה בְּלוֹקֵחַ מִן הַמַּנְפּוֹל, שֶׁהוּא מְעַשֵּׂר מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד:

ר׳ עובדיה מברטנורא

פלטר. הוא הלוקח מן הנחתומים ככרות הרבה בבת אחת ומוכרן אחר כך בשוק אחד אחד:

מעשר מכל דפוס ודפוס דברי רבי מאיר. דסבירא ליה לרבי מאיר פלטר מתרי תלתא נחתומי זבן, ואנו אומרים דפוס זה קנה מנחתום אחד והשני מנחתום אחר. ורבי יהודה סבר פלטר מחד נחתום זבן ואע״פ שהם משני דפוסים כולן מנחתום אחד הן, הלכך אם כולן משל אמש או משל היום מעשר מאחד על הכל כדין נחתום:

מנפול. קונה מן פלטרין הרבה ומוכר לאחרים, וכיון שהוא רגיל לקנות מאנשים הרבה הלוקח ממנו מעשר על כל אחד ואחד. והלכה כרבי יהודה:

עוד מפרשים על משנה דמאי פרק ה׳ משנה ד׳

פירוש המשניות לרמב״ם

מי שילוש הקמח ועושה אותה ככרים ואופהו נקרא נחתום והלוקח מן הנחתום למכור לבני אדם נקרא פלטר ועיקר מחלוקת ר'מאיר ור' יהודה שרבי מאיר אומר שהמתקן הלחם יתקנהו בדפוס אחד יהיה קטן או גדול וכשנמצא אצל זה המוכר דפוסים הרבה משתנים זה מזה נדע שהוא לקח מאנשים רבים ועל כן מעשר מכל דפוס ודפוס לפי שלכל דפוס מין ממיני הזרע ורבי יהודה אומר כי הנחתום בעצמו המתקן הלחם אפשר שיעשה מעיסה אחת מינים הרבה מן הלחם בדפוסים משתנים זה מזה לפיכך אלו הדפוסים המשתנים אשר נמצאו אצל פלטר זה מאיש אחד לקחם:

ומנפול. פי' הוא מוכר הלחם כמו כן אבל הוא קונה משני נחתומים שלא יכירם כגון שיהיו ט' מוכרים ועשרה נחתומין נותנין להם הלחם ואין ספק שאחד מאלו הט' מוכרים לקח משנים על כן כל מי שלוקח מאחד מהם מעשר מכל דפוס ודפוס והלכה כרבי יהודה:

תוספות יום טוב

רבי יהודה אומר מאחת על הכל. כתבו הרמב"ם והר"ב והלכה כרבי יהודה. ולעיל פסקו הלכה כר"ש והלא ר"ש אוסר בשני דפוסים. ור"י דשרי בפלטר משום דלא חייש לדפוסים. ובסוף הלכות מעשר פוסק הרמב"ם כר"י בנחתום ובפלטר ולענין חלה פוסק בריש פרק ו מהלכות בכורים להא דר"ש. ואם לא כוונו לומר הלכה כרבי שמעון אלא לענין חלה ובהא אף ר"י מודה כמו שכתב הר"ב והוא מהירושלמי ואף ר"י מודה בה ותני כן וכו' היה להם לומר והל' כר"ש בחלה שאין חולקים עליו. ודוחק לתרץ דלעיל פוסק הר"ב כר"ש לענין הכל והכא פוסק כרבי יהודה לענין חלה לאפוקי לרבי מאיר צריך שיתן חלה מכל דפוס ודפוס שזה דוחק לפי שמשנתנו במעשר שנויה:

תפארת ישראל – יכין

הלוקח מן הפלטר הוא הקונה מנחתומין הרבה וחוזר ומוכר לבעלי בתים [כך מוכח לע"ד ממנחות [ק"ג ב] ודלא כרש"י [ב"מ נ"ו א] דפי' דהפלטר מוכר לנחתומין. ובמכ"ר נהפך הוא]:

מעשר מכל טפוס וטפוס דברי רבי מאיר דשמא זה קנה מנחתום שעישר. וזה מאינו מעשר. ורבי מאיר לטעמיה דחייש למיעוט פלטרין שקונים מנחתומין רבים. כך נראה לי:

רבי יהודה אומר מאחת על הכל ס"ל דפלטר מחד נחתום זבן. ודינו כנחתום:

מודה ר' יהודה בלוקח מן המנפול מאנאפאלא הוא בלשון רומי מי שניתן לו רשות מהמלכות שימכור הוא לבדו ליחידים הסחורה או הלחם וכדומה. ולו מוכרחים הכל למכור כדי שימכור הוא להיחידים ולכן הוא קונה מפלטרין הרבה:

שהוא מעשר מכל אחד ואחד ר"ל מכל טפוס וטפוס:

מלאכת שלמה

הפלטר. מצאתי כתוב פלטר שמוכר בשוק לשון פלטיא. והרי"ש היא כמו הסנדלר ע"כ. ורש"י ז"ל פי' שם בפ' הזהב פלטר הוא לענין ככרות כסיטון לענין תבואה לוקח ככרות הרבה ומוכר לחנונים ולנחתומים ע"כ וע"ש בתוס':

בפי' ר"ע ז"ל ואע"פ שהן משני דפוסים. פי' הרמב"ם ז"ל כי יתכן כי הנחתום בעצמו המתקן הלחם אפשר שיעשה מעיסה אחת מינים הרבה מן הדפוסים ע"כ:

מנפול. הרמב"ם ז"ל פי' כפירוש פשט הירושלמי דאמרי' התם איזהו מנפול דבי ר' ינאי אמרין ט' פלטרין ועשרה נחתומין תמניא מן תמניא וחד מן תרי משמע שר"ל דעיר שיש בה ט' פלטרין ועשרה נחתומין ע"כ יש פלטר א' שקונה משני נחתומין והוא המנפול ומודה בה ר"י:

בסוף ל' ר"ע ז"ל והלכה כר' יהודה. אמר המלקט כתב הה"ר אפרים אשכנזי ז"ל וכזה הלשון כתב הרמב"ם ז"ל ומשמע דהלכה קאי על דבר המחלוקת וא"כ הלכה כר"י שאומר מאחת על הכל ומבואר לעיל שא"צ להפריש מן דמאי רק תמ"ע וצ"ע לעיל בלוקח מן הנחתום וכו' פסקו כר"ש שאוסר בתמ"ע אפי' ביום א' היכא שיש שני דפוסין וצריך לעשר מכאו"א וא"כ כ"ש בפלטר דו"ק. וע' בהרמב"ם ז"ל בפסקיו שפסק לעיל בנחתום ג"כ כר' יהודה עכ"ל ז"ל. וכבר דבר בזה בתי"ט ג"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה דמאי פרק ה׳ משנה ד׳?

משנה דמאי פרק ה׳ משנה ד׳ פותחת במילים ״הלוקח מן הפלטר מעשר מכל טפוס וטפוס דברי״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה דמאי פרק ה׳ משנה ד׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־3 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת דמאי פרק ה׳?

בפרק ה׳ של מסכת דמאי יש 11 משניות, וזו המשנה ה־4 בו.

עוד: מסכת דמאי · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Demai – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Demai – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Demai – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Demai – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Demai – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Demai – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)