משנה ברכות פרק ה׳ משנה ה׳

מסכת ברכות, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

הַמִּתְפַּלֵּל וְטָעָה, סִימָן רַע לוֹ. וְאִם שְׁלִיחַ צִבּוּר הוּא, סִימָן רַע לְשׁוֹלְחָיו, מִפְּנֵי שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי חֲנִינָא בֶן דּוֹסָא, כְּשֶׁהָיָה מִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים וְאוֹמֵר, זֶה חַי וְזֶה מֵת. אָמְרוּ לוֹ, מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ. אָמַר לָהֶם, אִם שְׁגוּרָה תְפִלָּתִי בְּפִי, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל. וְאִם לָאו, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף:

ר׳ עובדיה מברטנורא

אם שגורה תפלתי. סדורה בפי במרוצה ואיני נכשל בה:

שהוא מטורף. שהחולה מטורף, כמו אך טרוף טורף (בראשית מ״ד:כ״ח). פי׳ אחר לשון טורפים לו תפלתו בפניו [בגמרא ה]. כלומר התפלה שהתפללו עליו מטורפת וטרודה ממנו ואינה מקובלת:

עוד מפרשים על משנה ברכות פרק ה׳ משנה ה׳

פירוש המשניות לרמב״ם

המתפלל וטעה סימן רע לו ואם שליח צבור הוא כו': מטורף מת והוא מלשון טירוף כמו שזכרנו כי השכחה הוא אבוד הדבר מכח הזכרונות:

תוספות יום טוב

ששלוחו של אדם כמותו. וילפינן ליה מדכתיב (שמות י״ב:ו׳) ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל דודאי לא היו שוחטין כל ישראל אלא ששלוחו של אדם כמותו. הר"י [*ועיין מ"ש ברפ"ב דקדושין:

שגורה. פירשתיו בפ' ד' משנה ג']:

שהוא מטורף. מ"ש הר"ב לשון טורפים לו וכו' כלומר התפלה שהתפללו עליו טרופה ומטורדת ממנו. וזה לשון רש"י שהוא מטורף החולה לשון טורפין וכו' כלומר התפלה וכו' נראה שזה שכתב כלומר התפלה לא להסביר פי' המשנה אלא פי' דטורפים הסביר. [*ויותר נראה לי דבפירש"י וכצ"ל שהוא מטורף החולה לשון אחר לשון טורפים וכו' וטעות כזה מצוי שידלג הסופר התיבות הדומות זו לזו כגון הכא שדלג מתיבת לשון לתיבת לשון]:

תפארת ישראל – יכין

אמרו עליו על רבי חנינא בן דוסא כשהיה מתפלל על החולים ואומר זה חי וזה מת – ולא אמר זה יחיה וזה ימות שלא לפתוח פיו לשטן אלא אמר זה מת בדרך שאלה. א"נ נ"ל דאמר ל"ד. אלא חשב. כמו ויאמר המן בלבו. והבינו מתוך תנועותיו שחולה מטורף הוא:

אמרו לו מנין אתה יודע אמר להם אם שגורה – שלוחה וסדורה:

תפלתי בפי יודע אני שהוא – החולה:

מלאכת שלמה

המתפלל וטעה כו'. היינו דוקא באבות ולא פליגי לישני דגמ' אהדדי עי' בה"ר יונה ז"ל וה"ג בגמ' מוגהת המתפלל וטעה אהייא אמר רב ספרא משום חד דבי רבי באבות. איכא דמתני לה אברייתא המתפלל צריך שיכוין את לבו בכולן ואם אינו יכול לכוין את לבו בכולן יכוין את לבו באחת אהייא אמר רב ספרא משום חד דבי רבי באבות. ונלע"ד דמדלא קתני במתני' הטועה בתפלתו סימן רע לו הוא דמשמע להו לבעלי התלמוד דקאי אברכות ראשונות די"ח ומש"ה קא בעו אהייא כלומר ודאי ידענא דמתני' דקתני סימן רע לו אברכות ראשונות דוקא קאי מדלא קתני הטועה בתפלתו כדכתיבנא. מיהו הא קא מיבעי לן אי קאי אכולהו ג' ראשונות או דוקא אאחת וא"ת לאחת הי ניהי דדילמא ברכת תחית המתים או ברכת קדושת השם עדיפא. ותירץ המתרץ דלעולם לא קאי רק על ראשונה שבראשונות דהיינו ברכת אבות. ובגמ' בבבלי וירושלמי אריב"ל אם עשו שפתותיו של אדם תנובה יהא מבושר שנשמעה תפלתו מה טעם בורא ניב שפתים שלום שלום וגו'. (ובס' הפרפראות בפ' עקב בפסוק ואתפלל אל ה'. מה' וגו' עד ובזרועך הנטויה שהוא סוף התפלה נ"ח תיבות שמצא חן לפניו ושמע תפלתו וזהו בורא ניב שפתים נוב כתיב ע"כ) והוא ראיה למ"ש ר"ח בן דוסא אם שגורה וכו' שפי' רש"י ז"ל ותחנתי נובעת מלבי אל פי כל מה שאני רוצה להאריך:

ואם שליח צבור הוא. הר"מ די לונזאנו ז"ל נקד שליח השי"ן בשב"א:

שהוא מקובל. החולה מצא חן לפני ה'.

מטורף. אינו מקובל. וכתב בתוי"ט על לשון רש"י ז"ל שזה שכתב כלומר התפלה כו' ע"ש וישר הוא בעיני אבל מ"ש שגם ר"ע ז"ל בלשונו לזה כוון לא נהירא. ובס' הפרפראות בפ' קרח בפסוק ויפלו על פניהם השני כתב שם. ולא התפללו כמו למעלה שלא היתה שגורה בפיהם וע"כ אמר כי יצא הקצף כדאמר ר"ח בן דוסא כשהיה מתפלל על החולים אם אין תפלתי שגורה בפי אני יודע שהוא מטורף ע"כ. ופי' הרב הגדול ה"ר משה אלשיך ז"ל בס' תהלים שזה יאמר הפסוק יהיו לרצון וגו' ר"ל כאשר יהיו לרצון אמרי פי שהיא שגורה תפלתי והגיון לבי נכון לפניך אדע מאז כי ה' צורי וגואלי צורי להצילני מצרה שלא תבא אם הבקשה על כך וגואלי אם היא על מה שכבר עלי אם ע"ז אבקש ע"כ. וגם במזמור ע"א בפסוק פי יספר צדקתך וגו' פי' שר"ל שכאשר פי מאליו יספר צדקתך ששגורה תפלתי בפי אז אצ"ל בעתות הידועות לתפלה שהן עת רצון כ"א כל היום בכל עת שיהיה היא תשועתך שיודע אני שהתפלה מקובלת והתשועה ודאית אך כאשר לא ידעתי ספורות שאין תפלתי שגורה בפי שמסתתם פי שלא אדע מה אומר שזהו כי לא ידעתי ספורות אז אני יודע כי אבא בגבורות וכו' שהוא שאני בא בשתי גבורות של אדנות ושל אלהים שהם שתי בחינות דין עליונות מתוחין על הדבר וע"כ אין תפלתי שגורה בפי. והנה אין זה רק כאשר צדקתך לבדך שהוא בהתפללי ביחיד שאזכיר צדקתך כלו' ולא צדקת י"ג מדותיך הבלתי נאמרים רק בעשרה שברית כרותה שלא ישובו ריקם עכ"ל ז"ל. וגם בסוף מזמור ק"ד בפסוק יערב עליו שיחי דרש שר"ל שמאשר יערב עליו שיחי שניכר ששגורה בפי ראיה שאנכי אשמח בה' שיקובל שיחי. ע"כ:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה ברכות פרק ה׳ משנה ה׳?

משנה ברכות פרק ה׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״המתפלל וטעה סימן רע לו ואם שליח צבור״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה ברכות פרק ה׳ משנה ה׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־2 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת ברכות פרק ה׳?

בפרק ה׳ של מסכת ברכות יש 5 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.

עוד: מסכת ברכות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Berakhot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Berakhot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Berakhot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Berakhot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Berakhot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Berakhot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)