משנה ברכות פרק ג׳ משנה ה׳

מסכת ברכות, סדר זרעים · כל הפרק עם ברטנורא

הָיָה עוֹמֵד בַּתְּפִלָּה, וְנִזְכַּר שֶׁהוּא בַעַל קְרִי, לֹא יַפְסִיק, אֶלָּא יְקַצֵּר. יָרַד לִטְבֹּל, אִם יָכוֹל לַעֲלוֹת וּלְהִתְכַּסּוֹת וְלִקְרוֹת עַד שֶׁלֹּא תָנֵץ הַחַמָּה, יַעֲלֶה וְיִתְכַּסֶּה וְיִקְרָא. וְאִם לָאו, יִתְכַּסֶּה בַמַּיִם וְיִקְרָא. אֲבָל לֹא יִתְכַּסֶּה, לֹא בַמַּיִם הָרָעִים וְלֹא בְמֵי הַמִּשְׁרָה, עַד שֶׁיַּטִּיל לְתוֹכָן מָיִם. וְכַמָּה יַרְחִיק מֵהֶם וּמִן הַצּוֹאָה, אַרְבַּע אַמּוֹת:

ר׳ עובדיה מברטנורא

לא יפסיק. תפלתו לגמרי אלא יקצר כל ברכה וברכה:

ולקרות עד שלא תנץ החמה. שהותיקין מדקדקים על עצמן לגמור אותה עם הנץ החמה, דכתיב (תהילים ע״ב:ה׳) ייראוך עם שמש:

יתכסה במים. ודוקא מים עכורים שאין לבו רואה את הערוה, אבל צלולים לא:

במים הרעים. מים סרוחים:

במי המשרה. מים ששורין בהם פשתן:

עד שיטיל לתוכן מים. חסורי מחסרא והכי קתני, ולא יקרא אצל מי רגלים עד שיתן לתוכן מים, ושיעור המים שיטיל למי רגלים של פעם אחת רביעית:

וכמה ירחיק מהם. מן המי רגלים שלא הטיל לתוכן מים, ומן הצואה:

ארבע אמות. ודוקא כשהוא לצדדים או לאחריו אבל לפניו מרחיק כמלא עיניו:

עוד מפרשים על משנה ברכות פרק ג׳ משנה ה׳

פירוש המשניות לרמב״ם

היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק כו': דברי המשנה הזאת הם בזריזים והזהירים שהיו שומרים להשלים קריאת שמע עם הנץ החמה ועלותה פאת מזרח כדי שתהיה התפלה עם עלות השמש וסמכו זה לדבר הנביא ייראוך עם שמש ועל כן יתכסה במים ויקרא והמים הרעים הם המבאישים ומי משרה מים ששורין בהן הפשתים. ומה שאמר עד שיטיל לתוכן מים אינו חוזר על המים הרעים ועל מי משרה אבל הוא חוזר על מי רגלים שנופל עליהם שם המים הרעים אבל המים המבאישים ומי משרת הפשתן לא יתכסה בהם בשום פנים ואפילו השליך לתוכן מים אך מי רגלים אם השליך עליהם רביעית מים בבת אחת מותר לו לקרות קריאת שמע אצלם במקום אחר בתוך ארבע אמות ויהיה תיקון דברי זו המשנה להיות כן אבל לא יתכסה במים הרעים ובמי משרה ולא יקרא כנגד מי רגלים עד שיטיל לתוכן מים וכמה ירחיק מהן אם לא הטיל לתוכן מים ומן הצואה ארבע אמות ועוד נבאר במסכת שאחרי זאת (פרק ח מ"ה דפאה) שיעור רביעית וזולתה מן המדות ומה שאמר להרחיק מן הצואה ארבע אמות כשתהיה לאחריו או לצדדיו אבל לפניו בעוד שיראה אותה אינו מותר לו לקרות והיא כנגד עיניו:

תוספות יום טוב

אלא יקצר. פירש הר"ב כל ברכה וברכה כלומר פתיחתה וחתימתה בלבד. ועי' במ"ג פ"ד. והשתא ג' מחלוקות בדבר. ק"ש. דמדאורייתא יהרהר ואפי' [לא] התחיל ואין לו לקצר רק יהרהר. ותפלה דמדרבנן לא יתחיל. ואם התחיל יקצר דהם שתקנו תפלה אמרו שיקצר. וברכות דק"ש דמדרבנן נינהו ואינם רחמי כתפלה. משמע שאף אם התחיל יפסיק:

שיטיל לתוכן מים. פירש הר"ב רביעית. ושיעורו תמצא במשנה ה' פרק ח' דפאה:

תפארת ישראל – יכין

היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא יפסיק אלא יקצר – כל ברכה וברכה יאמר רק פתיחתה וחתימתה. וברכות ק"ש אפילו בהתחיל פוסק ובק"ש עצמה. בנזכר באמצע שהוא בעל קרי. יגמור השאר בהרהור:

ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות ולקרות עד שלא תנץ החמה – מדמצוה מהמובחר לקרותה אז:

יעלה ויתכסה ויקרא ואם לאו יתכסה במים – דוקא במים עכורים. ואם לבו למעלה מהמים. אפילו בצלולים שרי. וכ"כ בהפסיק א"ע בזרועותיו מהני אבל כסוי יד על לבו. לא מהני. וכ"כ לא מהני כשמכסה ראשו בידו. אלא צריך שיכסה ראשו במטפחת כשיאמר דברי קדושה [א"ח ע"ד]:

אבל לא יתכסה לא במים הרעים – סרוחי' או מי רגלים:

ולא במי המשרה – שנשרה שם פשתן שג"כ מסריחים:

עד שיטיל לתוכן מים – אמי רגלים לחוד קאי. וצריך רביעית לכל הטלה והטלה של מר"ג:

וכמה ירחיק מהם – ממי רגלים:

ומן הצואה – צואת אדם:

ארבע אמות – ממקום שכלה הריח לאדם שמריח. ואע"פ שהוא חולה ואינו מריח. ודוקא לאחוריו. ולשאר צדדיו צריך מלוא עיניו ואפי' בלילה שאינו רואה. מיהו רשויות מפסיקות. ואפילו תוך ד"א והפתח פתוח. כשאינה נראה ואין ריחה מגיע אליו שרי. ובהפסק כותל. י"א אפילו ריחה מגיע אליו. שרי [א"ח ע"ט]:

מלאכת שלמה

היה עומד בתפלה. הזכיר זה בכאן אפילו שאין ענין תפלה שייך לכאן מ"מ משום ענין בעל קרי. הרי"א ז"ל:

לא יפסיק. ירושלמי מתני' דוקא במתפלל ברבים אבל במתפלל בינו לבין עצמו מפסיק וכר"מ שהוא ת"ק דמתני' דלעיל. ברם כר"י אפילו בינו לבין עצמו אינו מפסיק. ובשאין לו מים. אבל יש לו מים לטבול אפילו ר"י מודה שהוא מפסיק:

אלא יקצר. ודייקינן טעמא דיקצר משום דהתחיל הא אם לא התחיל לא יתחיל אפילו בהרהור מדלא קאמר יקצר בדבור (פי' כ"ז הלשון ה"ל למיתני) או יהרהר באריכות ע"כ עם פי' תוס' והרא"ש ז"ל וטעמא דהקלו בתפלה מפני שאינה אלא מדרבנן:

עד שלא תנץ החמה. לותיקין ואפילו לר' יהושע דאמר בפ"ק עד ג' שעות וכתב ה"ר יונה ז"ל וכ"ז דקדקו חכמים בק"ש בזמנה דלכתחלה כדי שלא תעבור הנה"ח שלא חששו למה שלא היה סומך גאולה לתפלה ולא הצריכוהו לעלות ולהתכסות אלא שיקרא בתוך המים ע"כ ועמ"ש בר"פ דלעיל:

עד שיטיל לתוכן מים. פי' ר"ע ז"ל שיעור המים רביעית. אמר המלקט כר' זכאי (ואיתא בפ' ג' מינים (נזיר דף ל"ז)) ל"ש מי רגלים בתחלה ל"ש מ"ר בסוף וכן הלכה ודלא כמ"ד כ"ש ור"ל מ"ר שהם בכלי. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל פי' פשט המשנה כך היא דקאי אמים הרעים דלעיל ואפילו דלא אצטריך להו אצטריך על כדומה להו ע"כ:

וכמה ירחיק כו'. וכתב ה"ר יונה ז"ל ומי שקורא בלילה או סומא שאינו רואה צריך להרחיק מלא עיניו כאילו היה רואה והכי פי' בירושלמי עכ"ל ז"ל. ובגמ' א"ר הונא ל"ש אלא לאחריו אבל לפניו מלא עיניו וכן לתפלה ובירושלמי דייק מדקתני מתני' וכמה ירחיק מהם ומן הצואה ד"א לאשמעינן נמי דצריך להרחיק ד"א מנבלה מוסרחת דאי צואה הוי לכלוך הבא מחמת צואה כגון שכבסו במי משרה בגדים המלוכלכין בצואה הא קתני ולא במים הרעים ולא במי המשרה אלא ודאי ש"מ לאתויי נבלה מסרחת דדינה כצואה וצריך להרחיק גם ממנה ד"א וה"ה לכל בני סרחון. ומשמע מתוך ירושלמי זה דכמה ירחיק מהם דקתני מתני' קאי אמים הרעים ומי המשרה ומי רגלים וכן מפורש בטור סי' פ"ו:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה ברכות פרק ג׳ משנה ה׳?

משנה ברכות פרק ג׳ משנה ה׳ פותחת במילים ״היה עומד בתפלה ונזכר שהוא בעל קרי לא״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה ברכות פרק ג׳ משנה ה׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־8 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת ברכות פרק ג׳?

בפרק ג׳ של מסכת ברכות יש 6 משניות, וזו המשנה ה־5 בו.

עוד: מסכת ברכות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Berakhot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Berakhot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Berakhot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Berakhot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Berakhot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Berakhot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)