משנה ברכות פרק ג׳ משנה ב׳

קברו את המת וחזרו אם יכולין להתחיל ולגמור כו': היה המנהג אצלם לקבור המת ואחר כך ישובו כל העם מן הקבר וירחקו ממנו עד מקום ידוע והמקום ההוא נקרא מעמד ויעמדו שם האבלים ויתקבצו האנשים אשר שם לנחם האבלים ושירה הוא מערכת אנשים ונקראת בזה השם בשביל האנשים העומדים זה אצל זה. ומה שאמר להתחיל ולגמור ר"ל להשלים פרשה ראשונה בלבד ואם יהיה המקום אשר יעמדו בו לנחם קרוב מן הקבר בכדי שלא יספיק לקרות פרשת שמע באורך הדרך ההוא והם הולכים אינם רשאים להתחיל בק"ש והפנימיים הם העם הרואים את האבלים ואין ביניהם אנשים אמצעיים ואשר אחריהם נקראים חיצונים:

להתחיל. כתב הר"ב פרשה א' של קריאת שמע וכן פי' הרמב"ם. ובגמרא אפי' פרק אחד אפילו פסוק אחד וטעמא דפסוק ראשון מיקרי פ' כמ"ש במ"ג פרק דלעיל:

לא יתחילו. דתנחומי אבלים מדאורייתא דבכלל גמילות חסד הוי וג"ח מן התורה כדאמרי' [ב"ק ק. ב"מ ל:] והודעת להם את הדרך (שמות י״ח:כ׳) זו ג"ח והעוסק במצוה כו'. הרבינו יונה:

קברו את המת חזרו אם יכולין להתחיל ולגמור – אפילו רק פסוק ראשון ונ"ל דמה"ט לא נקט בקיצור אם יכולין לגמור. אלא בעי לאשמעינן דהאי לגמור לאו אכולה ק"ש קאי אלא אהתחלה קאי. וה"ק אם יכולין לגמור התחלת הק"ש דהיינו פסוק א':

עד שלא יגיעו לשורה – שהאבל עובר ביניהם וא"ל המקום ינחמך:

יתחילו – ורשאים להפסיק אחר כך מפני הכבוד לומר המקום וכו' [עמג"א]:

ואם לאו לא יתחילו – דתנחומי אבלים הו"ל ג"ח דאו'. ואפילו לרמב"ם דס"ל דרבנן. נ"ל דעכ"פ גדול כבוד הבריות שדוחה ל"ת בשב ואל תעשה [כברכות ד"כ]. מיהו באין שהות לקרות אח"כ. חייב:

העומדים בשורה הפנימים – שסמוכים לאבל וצריכים לדבר עמו:

פטורים והחיצונים – שאינם מדברים עמו. והתאספו רק לכבוד האבל. שיראה רבוי עם סביבו:

יתחילו. כתב ב"י שם דלישנא דיתחילו משמע יתחילו ויגמרו כולה וכמ"ש מהר"י אבוהב ז"ל דמשמע כן מפי' רש"י ז"ל:

העומדים בשורה כו'. פי' רש"י ז"ל בשורה שהיו מנחמים את האבל בהיקף שורה סביבותיו בשובם מן הקבר ע"כ. ובגמ' ת"ר שורה הרואה את הפנים פטורה ושאינה רואה את הפנים חייבת ר' יהודה אומר הבאים מחמת האבל פטורים ומחמת כבוד חייבין ופי' ה"ר יונה ז"ל דאית דמפרשי דר"י לחומרא דארישא קאי וה"ק כי אמרינן דשורה הרואה את הפנים פטורה ה"מ באותן שבאים מחמת האבל אבל הבאים מחמת כבוד אפי' רואה את הפנים חייבת ואית דמפרשי דאסיפא קאי דאפילו בשורה שאינה רואה את הפנים אם באים מחמת האבל פטורין. ומחמת האבל אית דאמרי דקרוביו ובני משפחתו בלבד נקראין מחמת האבל. ואית דאמרי דאפילו שאר בנ"א שבאים לנחמו נקראים מחמת האבל ופטורין ע"כ. ובירושלמי א"ר חנינא בראשונה היו משפחות עומדות לנחם ואבלים עוברין משרבה תחרות בצפורי שהיו מקפידין על סדר הישיבה התקין ר"י בן חלפתא שיהו משפחות עוברות ואבלים עומדין ומתני' דקתני גבי מנחמין עומדין משנה ראשונה קודם שנשתנה המנהג. וההיא דתנינן פ"ב דסנהדרין דרך כל העם עוברין זה אחר זה משנה אחרונה אחר שנשתנה המנהג ע"כ וע"ש: