משנה ברכות פרק א׳ משנה ד׳

בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה כו': שתי הברכות שיברך בשחר קודם ק"ש הם יוצר ואהבה והא' שהוא מברך לאחריה אמת ויציב אבל בלילה יברך לפניה שתים מעריב ערבים ואהבת עולם ואחריה אמת ואמונה והשכיבנו. והברכה הארוכה היא יוצר אור ומעריב ערבים והקצרה היא אהבת עולם ונקראת ברכת יוצר ארוכה ואהבת עולם קצרה מפני שכל ברכה שיש בתחלתה ברוך ובסופה ברוך נקראת ארוכה ושאינה כן נקראת קצרה ופי' אינו רשאי אין לו רשות כלומר לא יהא מותר לו לעשות ופי' לחתום רוצה לומר שיפסוק במקום שאינו ראוי לפסוק:

בשחר. הכא דמיירי בברכות דלא כתיבי בקרא. ניחא ליה למנקט ברישא דשחר כדאשכחן בתמיד דכתיב בקר בתחלה אבל בריש פרקין דמיירי בק"ש דקאי אקרא נקט ברישא דערבית כמ"ש שם תוספות דלעיל:

ושתים לאחריה. לשון רש"י כדאי' בירושלמי ז' ברכות הללו על שם שבע ביום הללתיך (תהילים קי״ט:קס״ד) עכ"ל. ויראו עינינו לא חשיב דתקנה אחרת היא. תוספות דריש פרקין:

להאריך אינו רשאי לקצר. לפירוש הר"ב והרמב"ם בארוכה וקצרה. ה"פ להאריך לפתוח. אינו רשאי לקצר שלא לפתוח. לקצר שלא לפתוח. אינו רשאי להאריך לפתוח והדר תני לחתום וכו'. ולשון בעל כסף משנה בתחלת הלכות ק"ש פי' המשנה לדעת הרמב"ם להאריך כלומר להתחיל ולחתום בברוך אינו רשאי לקצר כלומר שלא להתחיל או שלא לחתום מקום שאמרו לקצר כלומר שלא להתחיל בברוך או שלא לחתום אינו רשאי להאריך כלומר להתחיל בברוך או לחתום עכ"ד. ומן הירושלמי שהביא שם למד דארוך וקצר בחתימה נמי מישך שייכי ולכך כללינהו כחדא וזהו אמר רבי יודן מטבע קצר פותח בברוך ואינו חותם. מטבע ארוך פותח וחותם:

בשחר – מדלא כתיבי ברכות בקרא. אקדים ברכות דשחרית כדאשכחן בתמיד. כ"כ התוי"ט. ולפע"ד תמוה למה ל"א איפכא וכדאשכחן בק"ש. ותו' שכתבו כן. הוא רק לס"ד דש"ס דלא ידע עדיין מלמודא דובשכבך. מיהו בש"ס אמרי' דלהכי אקדים הכא לדשחרית. דמדקאי בשחרית. פריש מילי דשחרית:

מברך שתים לפניה – יוצר ואהבה:

ואחת לאחריה – אמת:

ובערב שתי' לפניה – מעריב ערבים ואהבה:

ושתי' לאחריה – אמת והשכיבנו. והכל ז' ע"ש שבע ביום הללתיך:

אחת ארוכה – פותח וחותם בברוך:

ואחת קצרה – חותם ואינו פותח בברוך. ואשני' שלפניה קאי:

מקום שאמרו להאריך – לפתוח בברוך:

אינו רשאי לקצר – שלא לפתוח:

לחתום – בברוך:

ושלא לחתום – כברכת פירות ומצות:

בשחר וכו'. מפ' בירו' שהן ז' ברכות כנגד שבע ביום הללתיך וכן תמצא ג"כ בא"ח סי' נ"ח בב"י שאין פוחתין משבעה קדישים בכל יום כדמפ' להו התם שכתבו הגאונים ז"ל שהם ע"ש שבע ביום הללתיך ע"ש. וכ' בס' הרוקח סי' שי"ט שאל ר' יצחק הגר מה חטא בקר מן הערב שבערב אומרים שתי ברכות לפני ק"ש ושתים לאחריה ובבקר רק אחת לאחריה. והשיב לו ר"ת לפי שבשחר יש מצות ציצית משא"כ בערב ע"כ. ובס' לבוש תכלת רסי' נ"ח מ"כ ולפי שבסדר הזמן קדים הערב לבקר דכתיב ויהי ערב ויהי בקר לכך לקחו הד' שהם הרוב לערבית שהוא קודם והג' הנותרים הניחו לבקר כי זריזין מקדימין למצות ע"כ וז"ל ג"כ שם בסי' רל"ו כי מפני שערבית קודמת לשחרית דהא הלילה הולך אחר היום שיבא לקחו הרוב של השבע בתחלה ואז"ל כל המקיים שבע ביום הללתיך כאילו קיים והגית בו יומם ולילה ע"כ:

אחת ארוכה ואחת קצרה. אשתים שלפניה קאי וכו' לשון ר"ע ז"ל. אמר המלקט זה פי' הרמב"ם ז"ל וכ' עליו הר"ש שיריליו ז"ל ודיקא כוותיה דלא קתני לפתוח אינו רשאי שלא לפתוח שלא לפתוח אינו רשאי לפתוח ע"כ. אבל רש"י ז"ל פי' דאשתים שלאחריה דערבית קאי. ור"ת ז"ל פי' אחת ארוכה ר"ל בין ארוכה בין קצרה ועמ"ש ברפ"ה דתמיד. וז"ל ה"ר יונה ז"ל בקיצור והק' טובא ה"ר יעקב ז"ל על פי' רש"י ז"ל ומש"ה פי' אחת ארוכה ואחת קצרה ר"ל שאם ירצה יאריך בהם שיזכיר יציאת מצרים ואם ירצה יקצר בהם שלא יזכיר בה יצ"מ ואחת ארוכה דקתני ר"ל בין ארוכה בין קצרה ודומה לזה מאי דאמרי' אחת בתולות ואחת בעולות שר"ל בין בתולות בין בעולות ומ"ש מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר אינו חוזר לראש אלא מלתא באנפי נפשה היא שהברכות שהן ארוכות כגון קידוש והבדלה אין לו לקצר ממטבע שלהן כלום. ומקום שאמרו לקצר כגון ברכת בפה"ג וכיו"ב אין לו להאריך בהן. ומ"ש אח"כ לחתום אינו רשאי שלא לחתום הוא פי' מה שאמר תחלה מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר ור"ל ברכה שהיא ארוכה וצריכה חתימה אינו רשאי לקצר כלל מהמטבע שלה מפני דאם יקצר לא יצטרך לחתום בה ואינו רשאי שיעשה בענין שלא לחתום. וברכה שהיא קצרה ואין לו לחתום בה אינו רשאי הוא להאריך במטבע ולהוסיף בה אח"כ שא"כ יצטרך לחתום ומקום שאמרו שלא לחתום אינו רשאי לחתום ע"כ. עוד בפי' ר"ע ז"ל לחתום בברוך וכו' אמר המלקט זהו פי' רש"י ז"ל אבל הרמב"ם ז"ל פי' לחתום ר"ל שיפסיק במקום שאינו רשאי לפסוק ע"כ. ונראה שפי' דבריו שיפסוק וכו' היינו נמי אף שיחתום בברוך שכן כ' בפ"א דה' ק"ש ועי' עוד שם בכ"מ:

מקום שאמרו כו'. בתשובת הרשב"א ז"ל סי' ת"ע כ' וכמו ששנינו בפ"ק דברכות מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לקצר אינו רשאי להאריך לפתוח אינו רשאי שלא לפתוח לחתום אינו רשאי שלא לחתום ע"כ: