משנה בכורות פרק ז׳ משנה ב׳

מסכת בכורות, סדר קדשים · כל הפרק עם ברטנורא

הַקֵּרֵחַ, פָּסוּל. אֵיזֶהוּ קֵרֵחַ, כֹּל שֶׁאֵין לוֹ שִׁטָּה שֶׁל שֵׂעָר מַקֶּפֶת מֵאֹזֶן לְאֹזֶן. וְאִם יֵשׁ לוֹ, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר. אֵין לוֹ גְבִּינִים, אֵין לוֹ אֶלָּא גְבִין אֶחָד, הוּא גִבֵּן הָאָמוּר בַּתּוֹרָה. רַבִּי דוֹסָא אוֹמֵר, כֹּל שֶׁגְּבִּינָיו שׁוֹכְבִין. רַבִּי חֲנִינָא בֶן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר, כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי גַבִּים וּשְׁתֵּי שִׁדְרָאוֹת:

ר׳ עובדיה מברטנורא

ואם יש לו הרי זה כשר. והוא שתהיה שיטת השער המקפת מאזן לאזן מאחוריו, ולא לפניו. דטפי הוי נוי כשיש לו לאחוריו ולא לפניו יותר מכשיש לו סביב כל הראש ובאמצע קרח. וכל שכן דיש לו לפניו ולא לאחוריו דפסול:

גבינים. גבות העין:

שגביניו שוכבים. ששערות גביניו ארוכים ומוטלים על עיניו:

מי שיש לו שני גבים ושתי שדראות. לא שיש לו שני גבים ממש, דההוא לא חיי. אלא כגון ששדרתו עקומה ומיחזי כגבין ושדראות הרבה. וכולי עלמא מודו דכל הני מומי דחשיבי הני תנאי הוי מום, ומשמעות דורשים בלבד איכא בינייהו, דכל חד סבר שהמום שהוא מונה הוא גבן האמור בתורה:

עוד מפרשים על משנה בכורות פרק ז׳ משנה ב׳

פירוש המשניות לרמב״ם

הקרח פסול איזה הוא קרח כל שאין לו שטה כו': אין לו גבינים אין לו אלא גבין אחד הוא גבן כו': הקרח ידוע ומה שאמר ואם יש לו כשר ע"מ שתהא שטה של שער מאחורי הראש מצד העורף ושתהא מאזן לאזן: וגבינין גבות העין. גביניו שוכבין הוא שיהא שער גביניו רב עד שהוא מגיע אל עפעפי עיניו. וענין שני גבין שיהא גבו חלוק כאילו היו שתי גבין בכל גב מהן שלשלת קשה ואין ר' דוסא ותנא קמא ור' חנינא בן אנטיגנוס חולקין אם אלו מומין או אינן מומין רק הכל מודים שהן מומין אבל מחלוקתם שאלו הג' מומין הוא גבן האמור בתורה:

תוספות יום טוב

כל שאין [לו] שטה של שער כו'. פי' הר"ב מאחריו כו' מכשיש לו סביב כל הראש ובאמצע קרח. שהוא פסול. כדאיתא בגמרא:

גבינים. פי' הר"ב גבות עיניו. מלשון גב המזבח על גבי [חרשו] חורשים. הרמב"ן בפי' החומש:

שגביניו שוכבים. כתב הר"ב ומוטלים על עיניו. וכן ל' רש"י ול' הרמב"ם על עפעפי עיניו:

תפארת ישראל – יכין

ואם יש לו הרי זה כשר מיהו בקרח באמצע ראשו. והשער מקיף הקרחה. או שהקרחה מאחוריו. ונגד הפדחת יש לו שער מאוזן לאוזן. זהו גבן שאמור בתורה. ופסול:

אין לו גבינים אייגענברוינע:

אין לו אלא גבין אחד ר"ל אם ב' הגבינין מתחברין יחד ממעל לחוטם ונראין כגבן א'. זהו גבן וכו':

רבי דוסא אומר כל שגביניו שוכבין ששער גביניו ארוכין ותלויין על עפעפיו. פסול כל זמן שלא גלחן:

ושתי שדראות ששדרתו עקומה. ודומה כמי שיש לו ב' גבין. ולכ"ע כולהו פסלי. ורק בפירושא דקרא פליגי:

מלאכת שלמה

הקרח פסול. דלא כר' יהודה וכן הא דתנן לקמן בפירקין דהננס פסול דלא כר' יהודה דלא מיפסיל להו אלא מפני מראית העין ומרבה להו מהכהנים ואם עבדו לא עברו בעשה. ואיתה למילתיה דר' יהודה בת"כ פרשת ויקרא ר"פ ששי הכהנים לרבות הקרחנים. ואשמעינן ר' יוחנן בגמרא דטעמא דקרח או ננס פסולים משום שאינם שוין בזרעו ואם עבדו עברו בעשה דהשוה בזרעו של אהרן יעבוד ושאינו שוה לא יעבוד ולאו הבא מכלל עשה עשה ולא תימא דטעמא דשאינו שוה דאמרו לא קאי אלא אבבא קמייתא דכילון ולפתן ומקבן אלא אכל הני קאי וכי בעי תנא למיפסל מפני מראית העין הרי פירש דבריו בבבא דשנשרו ריסי עיניו ובבבא דשניטלו שניו. והזבלנן כיוצא בהן. בפי' רעז"ל וכ"ש דיש לו לפניו ולא לאחריו דפסול. אמר המלקט וכ"ש אם אין לו כלל וז"ל הגמרא בספרים המוגהים הקרח פסול אמר רבא לא שנו אלא שאין לו לאחריו ויש לו לפניו אבל יש לו בין לפניו בין לאחריו כשר וכ"ש שיש לו לאחריו ואין לו לפניו ואיכא דמתני אסיפא ואם יש לו ה"ז כשר אמר רבא לא שנו אלא שיש לו לאחריו ואין לו לפניו אבל יש לו בין לאחריו בין לפניו פסול וכ"ש שיש לו לפניו ואין לו לאחריו ודאין לו כלל דפסול. ויש גירסא אחרת בסוגיית הגמרא כמו שכתבו התוס' והביאוה תוס' חיצוניות וז"ל אמר רבא ל"ש אלא שאין לו לאחריו אבל יש לו לאחריו כשר וכ"ש שיש לו לאחריו ויש לו לפניו כך כתוב במקצת ספרים וכן על לישנא דמתני' אסיפא דל"פ אהדדי אבל רש"י ז"ל גורס הכי לא שנו דפסול אלא שאין לו לאחריו ויש לו לפניו אבל יש לו בין לפניו בין לאחריו כשר ואע"פ שקרח באמצע ראשו וכ"ש שיש לו לאחריו ואין לו לפניו דטפי הוי נוי וכן בלישנא דעל סיפא דל"פ ע"כ. ורעז"ל תפס לפרש כאיכא דמתני וכפי גרסת רש"י ז"ל:

אין לו גבינים וכו' זהו גבן האמור בתורה בגמרא פריך וגבן דאין לו משמע ורמינהי גבן שיש לו גבינים הרבה פי' שאין הפרש חלק בין עין לעין אין לו גבינים או אין לו אלא גבן אחד מנין ת"ל או גבן ותירץ רבא מתני' נמי הכי קתני זהו מדרש או גבן ור' דוסא פליג עליה ולא דריש או:

ושתי שדראות. אית דגרסי שזרות:

שאלות נפוצות

מה כתוב במשנה בכורות פרק ז׳ משנה ב׳?

משנה בכורות פרק ז׳ משנה ב׳ פותחת במילים ״הקרח פסול איזהו קרח כל שאין לו שטה״. נוסח המשנה המלא מובא כאן בניקוד, ואחריו ר׳ עובדיה מברטנורא, פירוש המשניות לרמב״ם, תוספות יום טוב, תפארת ישראל – יכין ומלאכת שלמה.

מה מפרש הברטנורא על משנה בכורות פרק ז׳ משנה ב׳?

פירוש ר׳ עובדיה מברטנורא על משנה זו מובא כאן במלואו, ב־4 דיבורים המתחילים, כשהמילים מן המשנה מודגשות בראש כל דיבור.

כמה משניות יש במסכת בכורות פרק ז׳?

בפרק ז׳ של מסכת בכורות יש 7 משניות, וזו המשנה ה־2 בו.

עוד: מסכת בכורות · כל מסכתות המשנה · לעילוי נשמת

מקורות הנוסח של הפירושים

נוסח המשנה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Mishnah Bekhorot – תורת אמת 357 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
ר׳ עובדיה מברטנורא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bartenura on Mishnah Bekhorot – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
פירוש המשניות לרמב״ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rambam on Mishnah Bekhorot – מהדורת וילנא (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תוספות יום טוב: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Tosafot Yom Tov on Mishnah Bekhorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
תפארת ישראל – יכין: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Yachin on Mishnah Bekhorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
מלאכת שלמה: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Melekhet Shelomoh on Mishnah Bekhorot – משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)