משנה בכורות פרק ו׳ משנה ח׳

נשבר עצם ידו ועצם רגלו אע"פ שאינו כו': אע"פ שאינו ניכר ר"ל אינו ניכר כשהוא עומד אלא כשהוא מהלך אבל כל זמן שלא יהיה ניכר אפי' בשעת הילוכו אינו מום והלכה כב"ד של אחריהם:

נשבר עצם ידו כו'. שנאמר (ויקרא כ"א) או [כו'] שבר רגל או שבר יד:

אילא. כתב הר"ב שם חכם והוא הנזכר לשבח שהוא מומחה לבכורות במשנה ה' פ"ד. ומש"ה הלכה כב"ד של אחריהם הואיל שהסכימו לדברי זה הבקי. והכ"מ בפ"ז מהל' ביאת מקדש. כתב עוד משום דבתראי נינהו. ועוד דחכמים לא א"ל אלא לא שמענו ואין לא שמענו ראיה. ע"כ. [*ועוד נ"ל מדתנן לקמן במשנה י"א. על אלו מומין כו'. וכללינהו להנך. [ש"מ דהלכה נינהו]:

לא שמענו את אלו. וכן הנוסח בכל הספרים. ורש"י העתיק לא שמענו אלא אלו. וכן מצאתי מוגה במשנה:

את שגלגל עינו עגול כשל אדם. ואלו הן השלשה שהוסיף את שגלגל עינו כו' רש"י. ובגמ' פרכינן למימרא דלאו היינו אורחיה ורמינהו המפלת מין בהמה כו'. דלר"מ אפי' עינו אחת כשל אדם הוי בהמה. ומשנינן הא באוכמא בשחור של עין שאינו עגול כאדם. הא בצירא [ה"ג רש"י וכך הגירסא בגמ' פ"ג דנדה דף כ"ג] כל בית מושב הלובן והסירא קרוי צירא והוא ודאי עגול כשל אדם ע"כ. ובנדה פ"ג מפרש בהיפך דמקום מושב העין לא הוי עגולי בבהמה כאדם ואי הוי עגול הוי מום. ומיהו כתב הכ"מ בפ"ב מהא"מ דנראה דהרמב"ם לא גרס כל זה ואחריו נמשך הר"ב:

ופיו דומה לשל חזיר. היינו בשפתים כדמסקי' במתני' דלקמן ואע"פ שאינו חד כשל חזיר. שהוא חד כשפוד כדאיתא בגמ':

ב"ד של אחריהן אמרו כו'. כתב הר"ב וכן הל' וכ"כ הרמב"ם. ובדיבור אילא כתבתי הטעם:

אף על פי שאינו ניכר שאין השבר נראה כשעומדת. אבל כשהולכת ניכר שצולעת. דבלא ניכר כלל לא הוה מום:

מומין אלו נשבר ידו או רגלו כלעיל:

מנה אילא שם חכם בקי במומין כלעיל [פ"ד מ"ה]:

אמרו לו לא שמענו את אלו ואלו הן הג' שהוסיף. את וכו':

ופיו דומה לשל חזיר ששפתו העליונה עודפת על התחתונה:

ושניטל רוב המדבר של לשונו ר"ל רוב אותו חלק שבלשון שאין מדובק למלקוחיו:

ובית דין של אחריהן אמרו הרי אלו מומין והכי קיי"ל:

אילא כצ"ל:

לא שמענו את אלו. אית דגרסי אלא אלו והיא גירסת רש"י ז"ל וז"ל לא שמענו אלא אלו שהוזכרו למעלה ואלו הן השלשה שהוסיף את שגלגל עינו וכו' רש"י ז"ל:

שגלגל עינו עגול כשל אדם. מוקי לה בגמרא בשחור של עין פי' רש"י ז"ל דלאו היינו אורחיה שיהא גלגל השחור עגול כשל אדם אבל בית מושב העין הלובן והסירא ודאי עגול כשל אדם כמו שכתבתי במס' נדה פ"ג טעם לר"מ דתנן התם המפלת מין בהמה חיה ועוף בין טמאים בין טהורים אם זכר תשב לזכר ואם נקבה תשב לנקבה דברי ר"מ והרגמ"ה ז"ל פי' אפכא אוכמא אורחיה למהוי עגול כשל אדם כוליה חריץ של עין לאו אורחיה ע"כ:

ופיו דומה לשל חזיר. בפ"ק דמכלתין ד' ג' ובגמרא אמר רב פפא לא תימא דבעינן דומה לחזיר מכל וכל אלא כיון ששפתו עקומה למעלה כחזיר אע"פ שאינו חד כשל חזיר שהוא חד כשפוד וזהו עם פי' הרגמ"ה ז"ל ועיין ברש"י ז"ל. ובטור יו"ד סי' ש"ט וז"ל פיו דומה לשל חזיר בזה ששפתו העליונה עודפת על התחתונה או שתחתונה עודפת על העליונה הוי מום ואפילו אם אינו חד כשל חזיר הוי מום ודוקא שיש באותו עודף עצם אבל אם אינו אלא בשר נוסף אינו מום ע"כ. וכתוב שם בב"י שהוא פי' הרא"ש ז"ל ושכן נראה מהרמב"ם ז"ל ושכן פי' רש"י ז"ל בשם רבו אע"פ שהוא לא פי' כן ע"כ:

רוב המדבר. היינו אותו קצת שאינו מודבק למלקוחיו של מדבר ומתני' ר' יהודה היא דתניא ואת שניטל רוב הלשון ר' יהודה אומר רוב המדבר של לשונו. וקצת היה נראה לי דהאי ר' יהודה הוא ר' יהודה הנשיא כדמוכח בפ"ק דקדושין ד' כ"ה: